פונוטקטיקה

פונוטקטיקה (מיוונית: φωνή (פונה) – צליל, τάξις (טאקסיס) – סדר) הוא תת-תחום בפונולוגיה, העוסק בחוקי צירוף הגאים בשפה – בתוך ההברות ובמילים. בשפה מסוימת, לא כל צירוף פונמות הוא אפשרי. קיימות מגבלות פונוטקטיות הקובעות אילו פונמות יכולות להימצא בתחילת הברה או מילה, אילו מהן יכולות לסיים הברה או מילה, ואילו פונמות יכולות להימצא בשכנות או צמידות זו עם זו. תחום אחר של הפונולוגיה הוא הפונמיקה או פונמטיקה, העוסק באופן היווצרות הפונמות.

המגבלות הפונוטקטיות הן אופייניות לכל שפה ושפה. לדוגמה, בשפה היפנית לא קיימת אפשרות לצרור עיצורים כמו /st/. באנגלית המודרנית אסורים צרורות הגאים כ-/kn/ או /gn/ בראש מילה (לא מדובר באותיות הללו, כי אם בהגאים). לעומת זאת, הייתה אפשרות כזאת באנגלית הקדומה ובאנגלית האמצעית, ואפשרות זו קיימת בשפות גרמנית והולנדית. התחלה של מילה מסוימת בצירוף /zv/ אפשרית ברוסית, אך לא באנגלית.

לימוד שפה מסוימת כולל את לימוד המגבלות הפונוטקטיות שלה. להברות יש מבנה מקטעי פנימי, המורכב מ:

• תחילת ההברה (לא חובה) (באנגלית: Onset) - כוללת עיצור אחד או יותר
• יחידת חריזה (חובה) (באנגלית: Rhyme), המורכבת מגרעין וזנב ההברה
  • גרעין ההברה (באנגלית: Nucleus) = תנועה, (כמו במילים האנגליות lamb, copper) או לפעמים עיצור הברתי (כמו בהברה השנייה במילים האנגליות lesson, bottle,schism)
  • זנב ההברה (באנגלית: Coda) - עיצור או עיצורים שלאחר הגרעין

ההתחלה והזנב יכולים להיות ריקים, ואז ההברה היא חד-תנועתית. במקרים אחרים, הגרעין הוא עיצור הברתי. המגבלות הפונוטקטיות מתייחסות לחלקים אלה של ההברות. הברה יכולה להיות פתוחה או סגורה.

• הברה פתוחה - מורכבת מתחילה + גרעין או מגרעין בלבד, ללא זנב

למשל בעברית: המילים "לא", "מי" ו-"תא".

• הברה סגורה = הברה שיש בה זנב

למשל, באנגלית:green CCVC eggs VCC;and VCC ;ham CVC (C=עיצור, V= תנועה) כש בתחילה או הזנב יכולים לכלול יותר מעיצור אחד, כלומר צרור עיצורים

פונוטקטיקה אנגלית

ההברה (והמילה) האנגלית twelfths ‏/twɛlfθs/ מחולקת לתחילה [tw], גרעין [ɛ] וזנב [lfθs] ולפיכך יכולים לייצג אותה כ- CC) V (CCCC))(שבה C = עיצור, V = תנועה). על בסיס תיאור זה יכולים לקבוע כללים לפיהם יצוגי פונמות יכולים למלא דפוס זה. למשל, השפה האנגלית מאפשרת לכל היותר שלשה עיצורים בתחילת ההברה או המילה, אולם בקרב המילים הילידיות ובמבטאים סטנדרטיים, הפונמות בתחילה תלת-עיצורית מוגבלות על ידי כללים פונוטקטיים מסוימים. למשל בהיגוי המילה blue התנועה הייתה צריכה להיות זהה לזו מ-cue, בערך [iw]. ברוב הניבים של האנגלית, [iw] הפך [juː]. תאורטית היה צריך להיווצר [bljuː]. אולם הצרור [blj] מנוגד לכללים הפונוטקטיים לתחילות תלת-עיצוריות באנגלית. לפיכך הצטמצם ההיגוי ל-[bluː] על ידי השמטת ה-[j].

השפה האנגלית מאפשרת צרור פותח של עד שלושה עיצורים, וצרור סוגר של ארבעה - (CCCC)(CCC)V.

פונוטקטיקה ספרדית

בספרדית בתחילת ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים בלבד. גם בזנב ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים. הצורות ההברתיות (CC)V(C) בעלי פונוטקטיקה פשוטה מאפיינים מעל 98% מהמילים.

פונוטקטיקה עברית

הרי כמה מהאפיונים הפונוטקטיים של השפה העברית. הצורות ההברתיות מסוג (C)V(C) שכיחות בעברית. תחילה הברתית /tl/ אפשרית, להבדיל מבאנגלית: "טלאי", "תלולית". לעולם אין הצליל הסותם הסדקי [ʔ] המסומן ב"א" בסוף הברה. (CCC)V(CCC) הוא המבנה המרבי בעברית.

צרורות העיצורים [ʃf ʃv] בתחילת ההברה קיימים בעברית הישראלית - למשל בהיגוי המילים "שביתה" ו"שפיטה". הניקוד שווא נע הפך בהשפעת ההגייה האשכנזית לאפס תנועה. לעומת זאת, צרורות העיצורים /lv nv/ אינם מקובלים בתחילת ההברה. מבטאים ביניהם [e̞] המפרק את הצרור, ([e̞] מסומן על ידי הניקוד שווא נע) כמו ב"לביבה", "נביטה". אין בעברית בתוך הברה אחת צרור של עיצורים סותמים שווים בבסיס חיתוכם. במילה "יָרַקְתְּ" (גוף שני נקבה), "רַקְתְּ" ניתן להיגוי ללא פירוק צרור העיצורים האחרונים. אך במילה "יָרַדְתְּ" (גוף שני נקבה), הצרור "רַדְתְּ" אינו תואם את הכלל הפונוטקטי והוא מפורק על ידי jä-rä-d^et] - ^e] (יש לציין, כי אם הייתה ההבחנה בדגושות ורפויות נשמרת בשפה המדוברת, כי אז מילים מסוג זה קלות היו להיגוי - יָרַדְֿתְּ [jʌɾäðt]). כללי הפונוטקטיקה מיושמים גם לגבי מילים שאולות משפות זרות: בעברית המדוברת (בדומה לערבית) מתקשים להגות את צרורות העיצורים בסוף שמות כמו Lincoln ,Stern, Film, Chelm, בגלל הפרת הכללים הפונוטקטיים שלה, ואז יש מבטאים את לינקולן, שטרן, פילם, חלם – Lincolen, ʃteren, Filim, Helem.

כללים פונוטקטיים בכמה שפות

רצפי צלילים אפשריים ובלתי אפשריים

בכל שפה ישנם כללים הקובעים אילו צלילים יכולים להימצא זה אחרי זה. למשל באנגלית:

• ה עיצור /h/ עומד תמיד לפני תנועה ולא אחריה.
• אחרי /ŋ/ יכולות לבוא רק תנועות קצרות (/ɪ/, /æ/, /ʌ/, /ɒ/)

צרורים מרביים של עיצורים בהברה

כללי הצרורים האפשריים של עיצורים הם שונים משפה לשפה. האפשרויות מגוונות:מאי אפשרות לשום צרור עיצורים ועד לצרור של מעל שלושה עיצורים. הכללים מושפעים גם על ידי גורמים כמו מיקום העיצורים במילה או בהברה ואיזה סוג של עיצורים נצמדים זה אחר זה.

• בשפה ההוואית:

קיימות רק הברות פתוחות, אין צירופים של עיצורים זה אחר זה.

• ביפנית גם כן אין צרורי עיצורים בתוך אותה הברה. אפשריים רצפי עיצורים זה אחרי זה רק בהברות שונות ורק אם הם זהים, למשל:הוק-קאי-דו

או אם העיצור הסופי בהברה הוא /n/ כמו ב:הונ-דה. /n/ הוא גם העיצור היחיד היכול להופיע בסוף הברה.

• בסינית:

אין צרורי עיצורים באותה ההברה. בסוף הברה מותרים הצלילים /n/, וגם /ŋ/ ו- |ɻ]

• בקוריאנית, טורקית או פולה:

אין צרור עיצורים באותה הברה.

• בתאילנדית

מותרים צרורים של שני עיצורים באותה הברה. בסוף הברה יכולים להופיע העיצורים /m/, /n/, /ŋ/, /p/, /t/ ו- /k/ בלבד.

• בצרפתית:

צרור העיצורים המרבי המותר באותה הברה כולל שלושה עיצורים. אמנם צרור של שלושה עיצורים הוא נדיר. יכול להופיע בהתחלת הברה, והקומבינציות המותרות הן במספר מוגבל. מותרים, למשל, הצרורים /stR/ (לדוגמה - strident כלומר,"צורם") ו-/skR/ (לדוגמה - scruter - לבדוק, לחקור, לבחון) אולם אין צרור /pms/ למשל. קיימות הגבלות גם לגבי קומבינציות של שני עיצורים בתחילת ההברה. מקובלים צרורים כמו /ps/ ‏ (psychologie), /pR/ ‏ (prendre לקחת), /tR/ ‏ (traire =לחלוב), /pl/ ‏ (plaire= למצוא חן) אבל לא מקובלים /ml/, /bm/, /ms/, /rs/ או /jl. בסוף ההברה מותרים גם כן צרורים מסוימים בני שני עיצורים

• באנגלית:

צרורי העיצורים המרביים בתחילת ההברה ובסופה כוללים שלושה עיצורים, אבל הדוגמאות הן נדירות: sprint (מרוץ קצר ומהיר), strength (כוח) אין אפשרות לקומבינציות עיצורים כמו למשל /fs/, /spm/ או /ps/. ה צרור /gz/ אפשרי רק בפנים מילה (exhaust= מיצה, סחט, התיש) או בסוף מילה (legs - רגליים, גפיים תחתונות)

• בהונגרית:

גם בהונגרית הצרור המרבי של עיצורים מורכב באופן יוצא דופן משלושה עיצורים, בתנאי שעיצור הראשון יהיה [s], השני [p], [t] או [k] והשלישי [r]. בהברות נפרדות יכולים להופיע גם רצפי ארבעה עיצורים, במילים זרות כמו למשל, absztrakt. רצפי תנועות בהברות נפרדות יכולחים להגיע גם לשש תנועות: fiaiéiért (עבור ... של בניו)

• בגרמנית ובנורווגית

ניתן למצוא בסוף מילים גם צרורים בני חמישה עיצורים:Herbsts (של הסתיו - יחסת שייכות של Herbst) skjelmskt (בבדיחותא)

הכללים הנוגעים לצרורי עיצורים יכולים להשתנות במהלך ההיסטוריה של שפה. למשל בהונגרית העתיקה לא היו מקובלים שני עיצורים בתחילת מילה, כפי שרואים בהשאלות העתיקות משפות סלאביות - "דבור" שהפך ל"אודוואר"= חצר, מרומנית - plăcintă - שהפך ל palacsinta (בלינצ'ס) ,מלטינית schola שהפך ל iskola =בית ספר. לעומת זאת מילים שהושאלו יותר מאוחר השאירו את צרור העיצורים ההתחלתי

טיבו של גרעין ההברה

ב שפות אחדות, כמו ההונגרית, הגרעין של ההברה יכול להיות אך ורק תנועה. בשפות אחרות יכול להיות או תנועה או דיפתונג, אם כי קיימת מחלוקת באם החלק של הדיפתונג הקרוי חצי-תנועה או חצי-עיצור הוא באמת כך או שהוא עיצור ממש. שפות כאלה הן רומנית, ספרדית (bueno = טוב) או צרפתית (traduire - לתרגם)

ישנן שפות שבהן עיצורים מסוימים (במיוחד /r/, /l/, /n/, /m/) יכולים להיות גרעין של הברה. למשל בשפה הצ'כית- למשל Brno ובשפות שבדיאסיסטם הסלאבי הדרומי-מרכזי: vrt = גן, bicikl = אופניים, או באנגלית - העיצורים ההברתיים: bottle (בקבוק) ; button (כפתור)

ראו גם

• רשימת עיצורים

לקריאה נוספת

• אשר לאופר, מבוא לבלשנות 4-5, האוניברסיטה הפתוחה, 1981, עמ' 17–29
• George Yule The Study of Language, sixth edition, Cambridge University Press, 2017
• Bussmann, Hadumod (coord.), Dictionary of Language and Linguistics, Londra – New York, Routledge, 1998,

(לקסיקון השפה והבלשנות) ISBN 0-203-98005-0

• Crystal, David, A Dictionary of Linguistics and Phonetics ,VIth edition, Blackwell Publishing,

(לקסיקון לבלשנות ופונטיקה) 2008, ISBN 978-1-4051-5296-9

• Kálmán, László şi Trón, Viktor, Bevezetés a nyelvtudományba második bővített kiadás, Budapesta, Tinta, 2007, (מבוא לבלשנות),ISBN 978-963-7094-65-1 (בהונגרית)
• Halvor Eifring, Rolf Theil, Linguistics for Students of Asian and African Languages

Oslo University, 2005 (בלשנות ללומדי שפות אסיאתיות ואפריקאיות

• A. Jászó Anna (szerk.) A magyar nyelv könyve. 8. kiadás. Budapest: Trezor. 2007. ISBN 978-963-8144-19-5
• Maurice Grevisse, André Goosse, Le bon usage. Grammaire française

(השימוש הנכון בשפה. דקדוק צרפתי), ed XIV-, Bruxelles, De Boeck Université, 2007,

• Dubois, Jean et al., Dictionnaire de linguistique Larousse-Bordas/VUEF ,Paris 2002 (לקסיקון לבלשנות) ,

קישורים חיצוניים

• פרקים במורפולוגיה עברית - לפי ספריה של אורה (רודריג) שוורצוולד, האוניברסיטה הפתוחה, 2002, יחידות 1–12
• מבוא לבלשנות - לפי ספריו של רפאל ניר, האוניברסיטה הפתוחה, 1989
• קורס מבוא לבלשנות מאת כריסטיאן גילבו- Phonologie - Structure syllabique
• Guilbault, Christian, Introduction à la linguistiqueSimon Fraser University Burnaby (Canada), 2005 (מבוא לבלשנות)

(בצרפתית)

• הפונטיקה והיגוי הצרפתית עבור דוברי פינית

Jean-Michel Kalmbach - La Phonétique et la prononciation du français pour apprenants finnophones 2011-2017 Kielten laitos, Jyväskylän yliopisto  * Kattán-Ibarra, Juan and Pountain, Christopher J. Modern Spanish Grammar. A practical guideed II . London / New York, Routledge, [2003(https://hillcrest-webmaster.squarespace.com/s/Modern-Spanish-Grammar-WB.pdf דקדוק מודרני של השפה הספרדית. מדריך שימושי] ,

• דקדוק קרואטי

Barić, Eugenija et al., Hrvatska gramatika ed II revised Školska knjiga,Zagreb 1997, ISBN 953-0-40010-1