פול גאסקוין
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
27 במאי 1967 (בן 57) גייטסהד שבאנגליה | |||
| שם מלא | פול ג'ון גאסקוין | |||
| גובה | 1.75 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
פול ג'ון גאסקוין (באנגלית: Paul John Gascoigne; נולד ב-27 במאי 1967 בגייטסהד, אנגליה) הוא כדורגלן עבר אנגלי, הידוע גם בכינויו גאזה.
גאסקוין, ששיחק בעמדת הקשר, הופיע 57 פעמים במדי נבחרת אנגליה. גאסקוין ידוע בזכות כישרונו הגדול, כמו גם עקב התקריות הרבות בהן היה מעורב, התמכרותו לסמים ולאלכוהול, הפרעותיו הנפשיות והסתבכויותיו התכופות עם הרשויות.
ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאסקוין נולד למשפחה ענייה, השני מבין ארבעה אחים. חלום ילדותו היה לגדול לשחקן מקצועני. לאחר מבחנים באיפסוויץ' טאון, במידלסברו ובסאות'המפטון בהם לא צלח, החתימה אותו לבסוף ניוקאסל יונייטד ב-1980, עוד כתלמיד בבית הספר. לעיתים היה נתפס מתרגל את חתימתו במהלך השיעור, בטענה שהוא הולך להיות שחקן מפורסם. המורה שלו לא התרשם וענה לו ש"רק אחד למיליון הופך לכדורגלן מקצועני".
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששיחק בקבוצת הנוער של ניוקאסל (בה גם היה קפטן וזכה עימה בגביע הנוער) ערך גאסקוין את הופעת הבכורה שלו באפריל 1985, כמחליף נגד קווינס פארק ריינג'רס. בעונת 1985/1986 (בעקבות חילופי מאמנים בניוקאסל) זכה גאסקוין למקום בהרכב הפותח של קבוצתו וכבש תשעה שערים באותה עונה.
בסיום עונת 1987/1988, לאחר שזכה בתואר "השחקן הצעיר של השנה", קיבל גאסקוין הצעות ממנצ'סטר יונייטד ומטוטנהאם. גאסקוין הבטיח למאמן היונייטד, אלכס פרגוסון, כי יחתום בקבוצתו, אך לבסוף חתם גאסקוין בטוטנהאם תמורת סכום של 2.3 מיליון ליש"ט. זו הייתה ההעברה היקרה ביותר בבריטניה עד אז והראשונה לשבור את מחסום ה-2 מיליון ליש"ט. ב-1999 טען פרגוסון באוטוביוגרפיה שלו כי גאסקוין חתם בטוטנהאם רק לאחר שהקבוצה רכשה בית עבור משפחתו הענייה.
בטוטנהאם, תחת המאמן טרי ונבלס, התפתח גאסקוין לשחקן ברמה בינלאומית. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה (בהן סיימה טוטנהאם במקומות 6 ו-3 בהתאמה) שיחק גאסקוין 75 משחקים וכבש 14 שערים. בעונת 1990/1991 הוביל גאסקוין את טוטנהאם לגמר גביע ה-FA, כשכבש 6 שערים בטורניר. בגמר הגביע, אליו הגיע לאחר שכבר סיכם את תנאיו בקבוצת לאציו האיטלקית, נפצע גאסקוין בעת תיקול שביצע, בעקבותיו קרע את הרצועה בברך ימין. טוטנהאם אמנם זכו לבסוף בגביע, כשאת המשך המשחק רואה גאסקוין ממיטתו בבית החולים. בעקבות הפציעה, שהחמירה לאחר תאונה שעבר במועדון לילי, החמיץ גאסקוין את עונת 1991/1992 במלואה.
לאחר שהתאושש מהפציעה עבר גאסקוין ללאציו תמורת 5.5 מיליון ליש"ט. את משחק הבכורה שלו, מול גנואה ב-27 בספטמבר 1992, שידרו גם בבריטניה. ב-3 עונותיו בקבוצה סבל גאסקוין מפציעות רבות, כמו גם מכושר משחק בינוני ומלחץ התקשורת. בסופו של דבר שיחק 47 משחקים בלבד במדי לאציו, בהם כבש 6 שערים.
ביולי 1995 חתם גאסקוין בגלאזגו ריינג'רס הסקוטית, תמורת 4.3 מיליון ליש"ט. למרות שההעברה הייתה לא צפויה, גאסקוין הרשים במהירות כשכבש בדרבי של גלאזגו נגד סלטיק במחזור החמישי, כשהוא רץ כמעט את כל אורכו של המגרש. באמצע אותה עונה, במשחק נגד היברניאן, גאסקוין הניף בפני השופט את הכרטיס הצהוב, לאחר שהשופט הפיל את הכרטיס מידו. השופט לא השתעשע מהמחזה והניף לעבר גאסקוין את הכרטיס הצהוב.
בעונת 1995/1996 זכתה ריינג'רס באליפות שמינית ברצף, כשגאסקוין כובש שלושער במשחק המכריע, אותו הוא מציין כאחת מהופעותיו הטובות ביותר (לצד שער שוויון שכבש במדי לאציו בדרבי נגד רומא בדקה האחרונה). גאסקוין זכה בתואר "שחקן השנה" גם מטעם השחקנים וגם מטעם העיתונאים. בעונה לאחר מכן שוב זכתה ריינג'רס באליפות, בנוסף לגביע הליגה הסקוטי בו זכתה לאחר שגאסקוין כבש צמד בגמר.
בינואר 1998 חיקה גאסקוין פעולת ניגון בחליל במהלך דרבי נגד סלטיק (פעולה המסמלת את נגינת החליל של חיילי המסדר הפרוטסטנטי על מנת להעליב את הקתולים, שהיו מזוהים כאוהדי סלטיק). גאסקוין, שנקנס על ידי קבוצתו ב-20,000 ליש"ט, הרגיז את אוהדי סלטיק וקיבל איומים על חייו מצד ה-IRA למשך כ-6 חודשים.
במרץ 1998 חזר גאסקוין לאנגליה והצטרף למידלסברו. לאחר עונה וחצי ובעקבות בעיות אישיות עבר גאסקוין לאברטון, איתה החמיץ את פלייאוף העלייה לפרמייר ליג בגלל הפרש שערים.
ב-2002, לקראת סוף הקריירה, נבחן גאסקוין בקבוצת די.סי. יונייטד, אך כשל בניסיון להשיג חוזה בקבוצה. לאחר מכן חתם על חוזה ל-9 חודשים כמאמן-שחקן בקבוצת גאנסו טיאנמה הסינית. במהלך תקופתו בגאנסו נסע גאסקוין לגמילה מסמים ודיכאון בארצות הברית ולא חזר. התפרצות מגפת הסארס בסין רק הרחיקה אותו יותר, עד שלבסוף חזר לאנגליה.
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאסקוין זומן לראשונה לסגל נבחרת אנגליה ב-1988 על ידי מאמנה דאז, בובי רובסון. הוא שיחק במרבית קמפיין המוקדמות של אנגליה לקראת מונדיאל 1990. במונדיאל עצמו הצטיין גאסקוין, כשבישל והיה מעורב במספר שערים במהלך הטורניר. גאסקוין, שקיבל כרטיס צהוב בשלב שמינית הגמר נגד בלגיה, קיבל בחצי הגמר מול נבחרת מערב גרמניה כרטיס צהוב נוסף. פירוש הדבר היה שגאסקוין, אם אנגליה תעפיל למשחק הגמר, לא יוכל לשחק בו. אנגליה הודחה בסיום המשחק לאחר דו-קרב בעיטות עונשין, והגרמנים המשיכו לזכייה בטורניר. גאסקוין נבחר לאחד ממצטייני הטורניר, וחזר לאנגליה לטירוף של האוהדים הבריטים, חגיגות שנודעו בשם "גאזה-מאניה".
לאחר כמה שנים בהן נעדר גאסקוין מהנבחרת עקב פציעות, חזר גאסקוין לסגל לקראת יורו 1996, שנערך בביתה של נבחרת אנגליה. לאחר שלב הבתים (בו כבש גאסקוין שער אחד ובישל כמה נוספים) ולאחר שהדיחה את נבחרת ספרד פגשה אנגליה בחצי הגמר שוב את נבחרת גרמניה. המשחק בין הקבוצות נגרר פעם נוספת לדו-קרב בעיטות עונשין, כשידם של הגרמנים, כמו ב-1990, הייתה על העליונה. גאסקוין, שנצפה בוכה לאחר המשחק, נבחר לקבוצה של הטורניר, לצד חבריו לנבחרת אלן שירר וסטיב מקמנמן.
תחת מאמנה הלאומי החדש של אנגליה, גלן הודל, זומן גאסקוין בקביעות לסגל הנבחרת במהלך השנה וחצי הבאות, אך בעקבות פציעות ובעיות משמעת, ואולי גם עקב תמונות שפורסמו כשבוע לפני הטורניר בהן הוא נראה שיכור בשעת לילה מאוחרת, נשאר מחוץ לסגל הנבחרת למונדיאל 1998. משנודע לגאסקוין שהוא נותר מחוץ לסגל, הוא התפרע והרס את חדרו של הודל.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2004 חתם גאסקוין כמאמן-שחקן בקבוצת בוסטון יונייטד, לאחר שהתנסה כבר כמאמן-שחקן בקבוצתו הסינית. גאסקוין עזב את בוסטון לאחר 11 משחקים בלבד (בין היתר כיוון והמועדון סירב לאפשר לו להשתתף בתוכנית מציאות) על מנת להתחיל בקורס מאמנים. למשך חודשיים מילא גאסקוין תפקיד של מאמן-שחקן בקבוצה פורטוגזית צעירה, אך לבסוף לא הוצע לו חוזה והוא שב לאנגליה. ב-27 באוקטובר 2005 מונה למאמן קבוצת קטרינג טאון, אך לאחר 39 יום פוטר מתפקידו בעקבות בעיית השתייה שלו.
מחוץ לכדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאסקוין ידוע בזכות המתיחות שהוא נוהג לעשות, כמו גם בזכות הופעותיו התכופות בצהובונים ומלחמתו המתוקשרת בהתמכרות לסמים ולאלכוהול. בין מתיחותיו ניתן למצוא את חיקויו לטבח השוודי מהחבובות, לאחר שטען כי הוא יודע לדבר בשפה הדנית בעת ביקור יושב ראש התאחדות הכדורגל של דנמרק. עוד ניתן לציין את פגישתו עם נשיא לאציו בה סיכמו את העברתו, במהלכה אמר לנשיא כי הוא מזכיר לו את הקומיקאי הבריטי ראס אבוט.
גאסקוין נישא לשריל פיילס ב-1996, והזוג התגרש ב-1998. לזוג ילד משותף בשם ריגן פול גאסקוין. גאסקוין (האב) אימץ את שני ילדיה של פיילס מנישואים קודמים, אך מאז הגירושין אינו מכיר בהם כילדיו.
ב-2004 פרסם גאזה את האוטוביוגרפיה שלו גאזה: הסיפור שלי, שנכתבה בידי האנטר דייוויס. ב-2006 יצא ספר ההמשך Being Gazza: Tackling My Demons, בו הוא מספר על תרפיה שעבר לטיפול בבולימיה, OCD, מאניה דיפרסיה ואלכוהוליזם.
ב-5 בדצמבר 2005, יום לאחר שפוטר מקטרינג טאון, נעצר גאסקוין לאחר שתקף צלם מחוץ למלון בליברפול. אמנם התלונה בוטלה לבסוף, אך תלונה דומה הוגשה נגד גאסקוין בנובמבר 2006 לאחר תקיפה דומה במועדון בלונדון. בנוסף לאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים לאחר מספר איומים בהתאבדות, גאסקוין גם השתתף במספר פעילויות צדקה, כגון תרומה לילדה חולת סרטן וביקור ילדים נזקקים בבוטסואנה מטעם התאחדות הכדורגל האנגלית.
בתחילת שנות ה-90 השתתף גאסקוין בקמפיין פרסום של הבושם Brut. לאחר הפרישה ממשחק קידם גאסקוין שני משחקי מחשב: Gazza's Superstar Soccer ו-Gazza II.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תארים קבוצתיים
- זכייה בגביע ה-FA: 1991
- זכייה באליפות הליגה הסקוטית (2): 1996 1997
- זכייה בגביע הסקוטי 1996
- זכייה בגביע הליגה הסקוטית 1997
- מקום רביעי במונדיאל 1990
- תארים אישיים
- השחקן הצעיר של השנה מטעם איגוד השחקנים הבריטי 1988
- איש השנה בספורט מטעם ה-BBC לשנת 1990
- שחקן השנה בסקוטלנד מטעם השחקנים 1996
- שחקן השנה בסקוטלנד מטעם העיתונאים 1996
- חבר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי 2002
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Paul Gascoigne; Hunter Davies, Gazza: My Story, London: Headline Publishing, 2004, ISBN 0-7472-7118-6.
- Paul Gascoigne; John McKeown and Hunter Davies, Being Gazza: Tackling My Demons, London: Headline Publishing, 2006, ISBN 075531543X.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול גאסקוין, באתר Transfermarkt
- פול גאסקוין, באתר BDFutbol
- פול גאסקוין, באתר WorldFootball.net
- פול גאסקוין, באתר National Football Teams
- פול גאסקוין, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- תומר גנור, גאזה מדמיע: דעיכתו של פול גאסקוין, באתר ynet, 9 בפברואר 2013
- נמרוד עופרן, גאזה מדמיע: השקיעה העצובה של גאון הכדורגל פול גאסקוין, באתר וואלה, 17 ביולי 2013
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 שילטון • 2 סטיבנס • 3 פירס • 4 ווב • 5 ווקר • 6 בוצ'ר • 7 רובסון • 8 וודל • 9 בירדסלי • 10 ליניקר • 11 בארנס • 12 פארקר • 13 וודס • 14 רייט • 15 דוריגו • 16 מקמהון • 17 פלאט • 18 הודג' • 19 גאסקוין • 20 סטיבן • 21 בול • 22 בסנט • מאמן: רובסון |
| |
| נבחרת אנגליה – יורו 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 סימן • 2 ג. נוויל • 3 פירס • 4 אינס • 5 אדמס • 6 סאות'גייט • 7 פלאט • 8 גאסקוין • 9 שירר • 10 שרינגהאם • 11 אנדרטון • 12 האווי • 13 פלאוורס • 14 בארמבי • 15 רדנאפ • 16 קמפבל • 17 מקמנמן • 18 פרדיננד • 19 פ. נוויל • 20 סטון • 21 פאולר • 22 ווקר • מאמן: ונבלס |
| |
| זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית | |
|---|---|
|
- קשרי כדורגל אנגלים
- כדורגלני ניוקאסל יונייטד
- כדורגלני טוטנהאם הוטספר
- כדורגלני לאציו
- כדורגלני גלאזגו ריינג'רס
- כדורגלני מידלסברו
- כדורגלני אברטון
- כדורגלני ברנלי
- כדורגלני נבחרת אנגליה
- כדורגלנים אנגלים
- מאמני כדורגל אנגלים
- חברי היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
- זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית
- כדורגלני מונדיאל 1990
- כדורגלני יורו 1996
- אנגלים שנולדו ב-1967