לדלג לתוכן

פוליאתילן טרפתאלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליאתילן טרפתאלט
צפיפות 1.38 ג'/ס"מ³
מוליכות חשמלית 10-21 S/m
מוליכות חום 0.15 k-0.24 W/(מ'·K)
טמפרטורת התכה 260°C-250°C
מספר CAS ‏ 25038-59-9
היחידה החוזרת השרשרת הפולימרית של PET

פוליאתילן טרפתאלטאנגלית: Polyethylene terephthalate, נכתב בקיצור בעיקר PET אך גם P.E.T ,PETE או PETP מיושן או PET-P), הוא הפולימר התרמופלסטי הנפוץ ביותר של משפחת פוליאסטר.

נוצר בתגובת פלמור בין אתילן גליקול וחומצה טרפטאלית[1].

הבקבוקים הנפוצים של שתייה קלה לרוב יהיו עשויים ממנו. משמש גם לייצור סיבים ליצירת בדים הם נמצאים בשימוש נרחב בתעשיית הטקסטיל. המצאת סיבי הפוליאסטר מיוחסת ל-J.R. Whinfield, הוא שווק לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי תאגיד "אימפריאל כמיקל אינדסטריז" (ICI) הבריטי, תחת שם המותג "טרילין" (Terylene)[2], לאחר מכן השיק התאגיד האמריקאי "דופונט" את שיווק הסיב תוצרתו תחת המותג "דקרון" (Dacron).

רוב ייצור הפוליאתילן טרפתאלט בעולם הוא עבור סיבים סינתטיים (מעל ל-60%), כאשר שאר ה-30% מהביקוש העולמי הם עבור ייצור בקבוקי שתייה. פוליאתילן טרפתאלט נקרא PET ביחס ליישומי אריזה שונים, ובהקשר של יישומי טקסטיל הוא לרוב מכונה בשם פוליאסטר.

פוליאתילן טרפתאלט מהווה את הפולימר הרביעי המיוצר ביותר בעולם, אחרי פוליאתילן (PE), פוליפרופילן (PP) ופוליוויניל כלוריד (PVC).

תכונות כימיות ופיזיקליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפיפות: 1.38 גרם לסמ"ק במצב אמורפי.
מספר CAS:‏ 25038-59-9

התכה של פוליאתילן טרפתאלט מתרחשת בטווח טמפרטורות שבין 250°C ל-260°C.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליאתילן טרפתאלט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.