פולדק פפרברג
 | |
| לידה |
20 במרץ 1913 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 2001 (בגיל 87) בוורלי הילס, ארצות הברית |
| מדינה |
פולין, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק |
| מקום מגורים |
קרקוב, גרמניה, הונגריה, לוס אנג'לס |
| השכלה |
האוניברסיטה היגלונית |
| בת זוג | לודמילה פפרברג (פייג') |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
ליאופולד "פולדק" פפרברג (20 במרץ 1913 – 9 במרץ 2001), שנודע גם בשם לאופולד פייג', היה ניצול שואה פולני-אמריקאי אשר הניע את הסופר האוסטרלי תומס קנילי (אנ') לכתוב את הרומן זוכה פרס בוקר, "רשימת שינדלר". ספר זה עובד לסרט הקולנוע המפורסם "רשימת שינדלר" בבימויו של סטיבן ספילברג.[1]
חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפרברג נולד למשפחה יהודית בקרקוב, שהייתה באותה תקופה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא קיבל תואר שני בפילוסופיה וחינוך גופני מהאוניברסיטה היגלונית. פפרברג היה מורה בבית ספר תיכון בקרקוב עד 1939 ומרצה לחינוך גופני ב-Kościuszko שבפודגורזה.[2]
השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פלישת הגרמנים לפולין ב-1939, הצטרף פפרברג לצבא הפולני כקצין והשתתף בהגנת פולין מפני הפלישה. מאוחר יותר הסביר לסופר האוסטרלי תומס קנילי כיצד נפצע על נהר סאן, שם ניצלו חייו על ידי אחד מחייליו.[2] לאחר תבוסת פולין וחלוקתה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות התגנב פפרברג חזרה לקרקוב, שם נכלא יחד עם שאר יהודי האזור בגטו קרקוב.[3]
באמצעות מסמך גרמני הצליח פפרברג לבקר את חייליו בבית חולים צבאי ואת אימו. כך פגש לראשונה את אוסקר שינדלר,[1] איש עסקים סודטי-גרמני שהשתלט על מפעל כלי אמייל שהוחרם מיהודים. שינדלר העסיק את אמו של פפרברג, מעצבת פנים, כדי לקשט את דירתו החדשה. מאוחר יותר החל פפרברג לעזור לשינדלר לסחור בשוק השחור של קרקוב בזמן המלחמה.[4]
ב-1941 התחתן עם לודמילה "מילה" לואיסון, עימה נולדו לו לימים שני ילדים.[5] מילה, כמו פפרברג, תהפוך לניצולת מחנה הריכוז קרקוב-פלשוב "וליהודיית שינדלר".
בזכות הקשר שלו עם שינדלר הועסק פפרברג במפעלו של שינדלר ליד מחנה הריכוז קרקוב-פלשוב מחוץ לקרקוב. עבודתו במפעל אפשרה לו לשרוד את השמדת 3 מיליון יהודי פולין, שבמהלכה נרצחו הוריו, אחותו, גיסו וקרובי משפחה רבים נוספים. פפרברג תיאר את שינדלר כ"נח מודרני", שהצליח להציל מספר יהודי קרקוב מגירוש למחנה ההשמדה הסמוך באושוויץ. אלה שהציל נודעו בשם "יהודי שינדלר".
פפרברג ואשתו ניצלו ועברו יחד עם שינדלר למחנה ברינליץ לאחר ששמותיהם נכללו ב"רשימת שינדלר" המפורסמת. במהלך תקופה זו, הוא רכש מיומנויות כרתך. היהודים בברונליץ שוחררו ב-9 במאי 1945 על ידי הצבא האדום.[4]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהסתיימה המלחמה, התיישבו בני הזוג פפרברג בבודפשט, ולאחר מכן עברו למינכן, שם ארגן בית ספר לילדי פליטים. בשנת 1948 היגרו לארצות הברית וב-1950 השתקעו בלוס אנג'לס ופפרברג פתח בבוורלי הילס עסק למוצרי עור.[2] במספר הזדמנויות ניסה פפרברג, ללא הצלחה, לעניין תסריטאים ויוצרי קולנוע שפגש במהלך עסקיו להפיק סרט המבוסס על סיפורו של שינדלר ופעולותיו להצלת יהודי פולין מהנאצים, וארגן לשינדלר מספר ראיונות עם לטלוויזיה האמריקאית. למרות מאמציו הרבים, נראה כי פטירתו של שינדלר בשנת 1974 שמה קץ לתקווה שלו להפקת סרט בנושא.
ב-1980, כשנכנס תומס קנילי לחנות של פפרברג לשאול על מחיריהם של תיקי עור, נודע לפפרברג שקנילי הוא סופר, והוא הראה לו את התיקים המפורטים שלו על שינדלר. קנילי התעניין בסיפור, ופפרברג הפך ליועץ לכתיבת הספר. קנילי הקדיש את "רשימת שינדלר" לפפרברג: "שבקנאות והתמדה גרם לכתיבת הספר הזה".
פפרברג הסביר מדוע ראה חשיבות בהנצחת סיפורו של שינדלר:
שינדלר נתן לי את חיי, ואני ניסיתי לתת לו אלמוות.[6]
לאחר פרסום "רשימת שינדלר" ב-1982, ניסה פפרברג לשכנע את סטיבן ספילברג להסריט את הספר. פפרברג טען שהתקשר למשרדו של שפילברג מדי שבוע במשך 11 שנים. כאשר ב-1992 הסכים שפילברג לעשות את הסרט, סייע לו פפרברג כיועץ ונסע עימו למקומות הרלוונטיים בפולין; שמו מופיע באפילוג של הסרט ומצוין כיועץ בקרדיטים הסופיים, תחת השם ליאופולד פייג'. פפרברג ואשתו היו אורחיו של שפילברג בלילה שבו זכתה "רשימת שינדלר" בשבעה פרסי אוסקר. בנאום הקבלה שלו לבמאי הטוב ביותר באותו לילה, הודה שפילברג "לניצול בשם פולדק פפרברג... אני חייב לו חוב. הוא נשא את סיפורו של אוסקר שינדלר עבור כולנו". פפרברג היה ממייסדי קרן אוסקר שינדלר למדעי הרוח,[6] המכירה בפעולות של יחידים וארגונים למען האנושות, ללא הבדל גזע או לאום. הוא העיר על הקרן:
רק כשהקרן תהפוך למציאות אומר שמילאתי את חובתי. כי כאשר כבר לא אהיה כאן, כשיהודי שינדלר לא יהיו כאן, הקרן עוד תמשיך להתקיים.
פפרברג נפטר ב-9 במרץ 2001, בגיל 87, בבוורלי הילס.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפור אוסקר שינדלר (אורכב 07.03.2014 בארכיון Wayback Machine)
- Schindler's List אוחזר ב-8 בספטמבר 2006.
- דיווח החדשות של ה-BBC "רשימת שינדלר נמצאה בסידני"
- "אוסקר? הוא היה אלוהים. תומס קנילי מספר איך נקלע לסיפור שהפך לרשימת שינדלר". "הגרדיאן" . 18 ביוני 2004.
- אוסקר שינדלר בספרייה וירטואלית יהודית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Martin, Douglas (2001-03-15). "Leopold Page, Who Promoted Story of Schindler, Dies at 87". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-10.
- ^ 1 2 3 Thomas Keneally (1 ביולי 2004). "The Handbag Studio". Granta Magazine 86. Granta Publications. נבדק ב-17 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Schindler Exhibition". MonDak Heritage Center. אורכב מ-המקור ב-20 במאי 2011. נבדק ב-10 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 David, Crowe (2004). Oskar Schindler : the untold account of his life, wartime activities, and the true story behind the list. Cambridge, Mass.: Westview Press. ISBN 978-0813333755. OCLC 55679121.
- ^ Fighting Prejudice Through Education is Topic of Speech (אורכב 10.02.2005 בארכיון Wayback Machine) Joshua Ruppert, 4 April 1995. Retrieved 8 September 2006.
- ^ 1 2 "Poldek Pfefferberg". Louis Bülow. נבדק ב-26 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
| בקרת זהויות |
|
|---|