פאולה מודרזון-בקר

פאולה מודרזון-בקר
Paula Modersohn-Becker
לידה	8 בפברואר 1876; דרזדן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	20 בנובמבר 1907 (בגיל 31); Worpswede, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Paula Becker.
מקום קבורה	Worpswede
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן
זרם באמנות	אקספרסיוניזם
הושפעה על ידי	פול גוגן, וינסנט ואן גוך
בן או בת זוג	אוטו מודרסון (1901–1907)
צאצאים	טילה מודרזון
מספר צאצאים	1
	אתר רשמי

פאולה מודרזון-בקר (8 בפברואר 1876 – 21 בנובמבר 1907) הייתה ציירת גרמנייה, נציגה בולטת של ראשית האקספרסיוניזם. בקריירה קצרה, שנפסקה עם מותה בגיל 31, יצרה ציורים פורצי דרך ורבי עוצמה. היא מוכרת כציירת הראשונה שציירה דיוקן עצמי בעירום.^[1]

ביוגרפיה

פאולה בקר נולדה בשנת 1876 ברובע פרידריכשטאדט של דרזדן, שלישית מבין שבעה ילדים. אביה, קארל וולדמר בקר, עבד כמהנדס בחברת הרכבות הגרמנית. אמהּ, מטילדה, באה ממשפחה אריסטוקרטית. בשנת 1888 עברה עם משפחתה לברמן. בעת ביקור אצל דודתה בלונדון קיבלה שיעורי איור ראשונים. בשנים 1893–1895 למדה הוראה, ובמקביל קיבלה שיעורים פרטיים בציור. בשנת 1896 השתתפה בקורס ציור של "איגוד האמנִיות של ברלין". ידידתה, קלרה וסטהוף, עברה בתחילת 1899 מברמן ללימודים בפריז, ובדצמבר אותה שנה הלכה בקר בעקבותיה, ובשנת 1900 למדה באקדמי קולרוסי (Académie Colarossi) שברובע הלטיני.

בשנת 1901 נישאה לצייר אוטו מודרסון, והפכה לאם חורגת לבתו בת השנתיים אליזבת. בשנת 1903 חזרה לפריז, וחייתה רוב הזמן בנפרד מבעלה, שנשאר בגרמניה. בשנת 1907 חזרה לגרמניה, ובנובמבר ילדה את בתה, מטילדה. 18 ימים לאחר הלידה נפטרה פאולה מודרזון-בקר מתסחיף שנוצר ברגלה.

פעילותה האמנותית

בשנת 1898, בגיל 22, התיישבה בקהילה האמנותית של ורפסוידה, שם נמצאו אמנים כמו פריץ מקנסן (1866–1953) והיינריך פוגלר (1872–1942) שרצו למחות נגד שליטת סגנון החיים והאקדמיה לאמנות בעיר הגדולה. היא ציירה את האכרים בסביבה ואת הנוף הצפוני של גרמניה. בתקופה זו החלה חברות קרובה עם הפסלת קלרה וסטהוף (1875–1954) והמשורר ריינר מריה רילקה (1875–1926).

עד לשנים בהן פאולה בקר החלה את לימודיה נשים ציירות לא השתמשו באופן נרחב בנשים עירומות כנושאים לעבודתן. עבודותיה של בקר על העירום הנשי אינם שגרתיות ומבטאות אמביוולנטיות גם לנושא שלה וגם לשיטת הייצוג שלה.

פאולה בקר הוכשרה בשיטות הריאליזם והנטורליזם, יחד עם פשטות של צורה. היא הצליחה להשיג מרקם מובהק על ידי שריטה בצבע הרטוב. מאוחר יותר היא נטשה את הטכניקות האלה כדי לעבור לפוביזם. יש עדויות המצביעות על כך שמספר הדיוקנאות העצמיים של פאולה מודרזון-בקר הושפעו מהצייר דנטה רוסטי, כולל דיוקן עצמי עם קערה וכוס (בערך 1904), ועירום דיוקן עצמי עם שרשרת ענבר (1906) ודיוקן עצמי ביום נישואי השישי (1906) ייתכן שהיא השפיעה גם על אחד או יותר מציוריו של פיקאסו, כפי שדיאן ראדיקי מציגה במונוגרפיה שלה על האמנית משנת 2013. [6]

פריז

עד שנת 1907 ביצעה מודרזון-בקר עוד שש נסיעות ארוכות לפריז למטרות אמנותיות, ולעיתים חיה בנפרד מבעלה אוטו. באחת הנסיעות למדה קורסים באקול דה ביו-ארטס. היא ביקרה בתערוכות מודרניות לעיתים קרובות והתעניינה במיוחד מעבודתו של פול סזאן. פוסט-אימפרסיוניסטים אחרים השפיעו במיוחד, כולל וינסנט ואן גוך ופול גוגן. השפעות פאוביזם מופיעות גם ביצירותיה כמו "בקבוק זכוכית".

בשנת 1906 עזבה מודרזון-בקר את ורפסוידה, וכן את בעלה אוטו כדי להמשיך בקריירה אמנותית בפריז. ביומנה מיום 24 בפברואר 1906 כתבה מודרזון-בקר: "עכשיו עזבתי את אוטו מודרזון שעמד בין חיי הישנים לחיי החדשים. אני תוהה איך יהיו החדשים".

בפריז הוכיחה את עצמה כמצליחה מאוד. בזמן זה היא ביצעה את עבודתה האינטנסיבית ביותר. במהלך תקופת הציור הזו, היא הפיקה את הדיוקנאות העצמיים הראשונים העירומים שלה, שהיו חסרי תקדים לאמניות, וכן דיוקנאות של חבריה.

שנה אחרונה ומוות

בשנת 1907 חזרה פאולה מודרזון-בקר לבעלה בורפסוידה, למרות התכתבויות תקופתיות שהצביעו על רצונה לעצמאות. היא כתבה בפירוט על אהבתה לבעלה אך גם על הצורך שלה לעכב את האימהות בשאיפה לחופש אמנותי. היא המשיכה לבטא אמביולנטיות ביחס לאמהות כיוון שדאגה ליכולתה לצייר בעת גידול ילד. מהיומנים שלה עולה כי היא תכננה להגיע לקריירת ציור עד גיל שלושים, ואז ללדת ילדים. לכן, כאשר בתה מתילדה (טילי) מודרזון נולדה ב -2 בנובמבר 1907, פאולה ואוטו שמחו.

השמחה הפכה לטרגדיה כעבור תשע עשרה יום, כשפאולה מתה לפתע. היא התלוננה על כאבים ברגליים לאחר הלידה, והומלץ לה להישאר במיטה. כשחזר הרופא ב־21 בנובמבר, הוא המליץ לה לקום. היא הלכה כמה צעדים, ואז התיישבה, ביקשה לקחת את התינוק בזרועותיה, התלוננה על כאבי רגליים ומתה.

היא נקברה בבית העלמין בורפסודה. מותה של פאולה היה ככל הנראה תוצאה של פקקת ורידים עמוקה, סיבוך של לידה שכיח יחסית באותה תקופה.