לדלג לתוכן

פאבליק אינטרסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאבליק אינטרסט
The Public Interest
מייסד דניאל בל, דניאל פטריק מויניהאן, אירווינג קריסטול, נייתן גלייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1965–2005 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0033-3557
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגיליון הראשון של "פאבליק אינטרסט" - סתיו 1965
הגיליון האחרון של "פאבליק אינטרסט" - אביב 2005

פאבליק אינטרסטאנגלית: The Public Interest, "האינטרס הציבורי") היה רבעון אמריקאי נאו-קונסרבטיבי, שנוסד ב-1965[1] על ידי ארבעה מראשי הזרם הנאו-קונסרבטיבי בארצות הברית, אירווינג קריסטול, דניאל פטריק מויניהאן, דניאל בל, ונייתן גלייזר ויצא לאור במשך ארבעים שנה ברציפות עד סגירתו ב-2005[2]. הרבעון פנה לקהל אקסקלוסיבי - עיתונאים, חוקרים וקובעי מדיניות, ואף שמספר קוראיו לא עבר בכל שנות קיומו את ה-10,000 הוא נחשב ל"רבעון הפוליטי החשוב ביותר במחצית המאה האחרונה"[3][4][5].

מייסדי הרבעון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרבעון יסדו ארבעה מאנשי המפלגה הדמוקרטית האמריקאית:

  • אירווינג קריסטול - שימש כסגן נשיא בהוצאת "בייסיק בוקס" ונבחר לעורך הראשי הראשון של הרבעון, תפקיד שמילא במשך 37 שנים.
  • דניאל פטריק מויניהאן - מרצה באוניברסיטת ווסליאן, שימש בעבר עוזר לענייני מדיניות בממשל ג'ונסון. ספרו "המשפחה הכושית: הטיעון בעד פעולה כלל ארצית" פורסם במרץ 1965 וזכה לכינוי "הדו"ח של מויניהאן".
  • דניאל בל, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה, התפרסם בזכות ספרו "קץ האידאולוגיה" שפורסם ב-1960.
  • נייתן גלייזר, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ויועץ רווחה בממשל ג'ונסון, היה שותף לכתיבת הספר "אחרי כור ההיתוך" עם מויניהאן.

הארבעה נחשבו לאנשי שמאל מובהקים ותמכו במדיניות "החברה הגדולה" של הנשיא לינדון ג'ונסון, תוך שאיפתם לייעול תפקודה. במדיניות החוץ, הביעו תמיכה במעורבות האמריקאית בווייטנאם והתנגדו לארגונים ולתנועות כמו הכוח השחור והפנתרים השחורים. הם שאפו לשיתוף פעולה בין ליברלים ושמרנים בארצות הברית, הן במאבק נגד הקומוניזם והן במלחמה בעוני.

הארבעה ייסדו את הרבעון בשנת 1965. הרבעון שימש במה מרכזית עבור חוקרים מובילים, בעיקר מהזרם הנאו-קונסרבטיבי. בין כותביו נמנו סמואל הנטינגטון, פרנסיס פוקויאמה, צ'ארלס קראוטהאמר, לאון קס, גרטרוד הימלפרב, סימור מרטין ליפסט, מרטין פלדסטיין, פיטר דרוקר, אהרן וילדבסקי ואחרים.

העורך הראשי הראשון של הרבעון היה קריסטול, שכיהן בתפקיד זה 37 שנים עד לשנת 2002, עת הוחלף על ידי אדם וולפסון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Irving Kristol, "Forty good years", Public Interest, Spring 2005, Issue 159, pp 5-11 (Kristol's retrospective in the final issue).
  • Gillian Peele, "American Conservatism in Historical Perspective", in Crisis of Conservatism? The Republican Party, the Conservative Movement, & American Politics After Bush, Gillian Peele, Joel D. Aberbach (eds.), Oxford: Oxford University Press, 2011, p. 26

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.