לדלג לתוכן

עצבי השדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצבי השדרה
שיוך עצב היקפי, neural tree organ, ישות אנטומית מסוימת עריכת הנתון בוויקינתונים
עצבוב erector spinae muscles
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (916) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) n. spinalis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.2.00.027 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 6143 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 5858 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.800.800.720 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D013127 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0037941 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התהוות העצב השדרתי מהצד הקדמי והאחורי של שורשי העצב.

העצבים השדרתיים או העצבים הספינאליים (TA: Nervi spinales), הם אוסף של עצבים המקשרים בין חוט השדרה לאיברי הגוף, ונושאים איתם אותות סנסוריים, מוטוריים ואוטונומיים. העצבים השדרתיים נחלקים למספר קבוצות המעצבבות אזורים שונים בגוף. הם משתייכים למערכת העצבים ההיקפית, זאת בשונה מחוט השדרה עצמו שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית.[1][2]

מבנה והיווצרות[2]

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום העצבים השדרתיים בהתאמה לחוליות עמוד השדרה.

קיימים בגופנו 31 זוגות של עצבים שדרתיים, עצב אחד בכל צד של עמוד השדרה ׁבגובה המותאם לחוליות.

ניתן להבחין בשני שורשים בכל עצב שדרתי, כאשר השורש הגבי הוא עצב המכיל אותות תחושתיים (סנסורים) המועברים מן הגוף אל המוח, והשורש הגחוני מכיל אותות תנועתיים (מוטוריים) המועברים מן המוח אל האזורים ההיקפיים בגוף למען מתן פקודות.

שני השורשים מתחברים בהמשך ויוצרים הסתעפויות המכילות תאי עצב תחושתיים ותנועתיים. בהמשך ההסתעפויות הללו יוצרות מקלעות מהן יוצאים עצבים ספציפיים המעצבבים אזורים שונים בגוף. לרוב כל עצב כזה קרוי על שם האזור אותו יעצבב.

הסעיף האחורי (dorsal ramus) של העצב נוטה לעצבב את השרירים העמוקים ואת החלק האחורי של הגוף, בעוד שהסעיף הקדמי (ventral ramus) יעצבב את האזור הקדמי של הגוף, הגפיים העליונות והגפיים התחתונות.

האזורים בעור שמעוצבבים על ידי העצבים השדרתיים נקראים דרמטומים - כל דרמטום הוא מקטע עור שמעוצבב על ידי עצב שדרתי מסוים.

עצבוב והסתעפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות העצבים הללו נבדלים ביניהם וקרויים על פי המיקום והגובה שלהם בעמוד השדרה ועל פי כך מחולקים לקבוצות. שמונה זוגות עצבי הצוואר, שנים עשר זוגות עצבי בית החזה, חמישה זוגות של העצבים המותניים, חמישה זוגות עצבי עצם העצה וזוג עצבים של עצם הזנב.[2][3][4]

חוליות השדרה והעצבים השדרתיים התואמים מסומנים על פי שמן הלטיני של הקבוצות המתוארות לעיל: Cervical (צוואריים, מסומנים באות C‏); Thoracic (של בית החזה, מסומנים באות T‏); Lumbar (מותניים, מסומנים באות L); ו-Sacral (של עצם העצה, מסומנים באות S).

מפת מקלעת העצבים הצוואריים, היוצאים מחוליות C1-C2-C3.

עצבי הצוואר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות העצבים C2–C7 יוצאים בהתאמה מהנקבים שבין החוליות בהתאמה לגובה שלהם. C1 נבדל בכך שיוצא מתעלת החוליות בין הגולגולת ובין החוליה הצווארית הראשונה ('האטלס'). העצב C8 נבדל בכך שיוצא מתחת לחולית הצוואר השביעית ומעל חוליה T1.

עצבי בית החזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

T1–T12 הם העצבים השדרתיים הקרויים עצבי בית החזה. 11 מתוך 12 העצבים ממוקמים בחללים בין שתי הצלעות ונקראים אינטראקוסטלים ואילו העצב האחרון מבין ה-12 המכונה תת-סרקוסטלי, נמצא מתחת לצלע האחרונה. העצבים הללו מעצבבים את אזור בית החזה והבטן, כולל האיברים הפנימיים באזור וכל היוצא בזאת.

העצבים המותניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

L1–L5 הם העצבים השדרתיים הקרויים העצבים המותניים. אלה 5 זוגות עצבים הנמצאים בגובה המותניים ומעצבבים את אזור הבטן, האגן והגפיים התחתונות.

מפת מקלעת של עצם העצה ואזור העצב הפודנדלי.

עצבי עצם העצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

S1–S5 הם עצבי עצם העצה, כאשר הם מסתעפים יחד עם L4-L5 למקלעת אחת וממנה יוצאים העצבים לעצבוב אזור הישבן, הירך ומפרקו, השוקיים, כפות הרגליים ואיברי המין.

עצב עצם הזנב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצב עצם הזנב הוא זוג אחד של שורשים הנובעים מאזור המכונה 'הקונוס המודולרי' של קצה עמוד השדרה. הוא מסתעף יחד עם S4 ו-S5 ליצירת מקלעת המעצבבת את אזור פי הטבעת והמעיים.

תמונות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עצבי השדרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ National Library of Medicine, Spinal Nerves, ‏12 April 2014 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Gray, Henry, Anatomy, descriptive and surgical: Gray's anatomy., 30th Edition, Lea & Febiger, 1985, ISBN 978-0812106442
  3. ^ Moore, Keith, Clinically Oriented Anatomy., 6th Edition, Philadelphia : Lippincott Williams & Wilkins, 2010, ISBN 0781736390
  4. ^ ארז רינגלר, עמוד השדרה וחוט השדרה, באתר "כמוני", מכון גרטנר, בית החולים תל השומר