ענת פדרשניידר
לידה | 1969 (בת 55 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
ענת פדרשניידר (נולדה ב-1969) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענת פדרשניידר היא השלישית במשפחה בת שני אחים ושתי אחיות, נולדה וגדלה בחולון עד גיל 13, אחר-כך עברה עם משפחתה לבת חן בעמק חפר. בהיותה ילדה השתתפה בתוכנית "סיפורים בראש", אותה הנחה איציק ויינגרטן. מגיל 13 עד 17 למדה בחוג תיאטרון בבית הספר "הבוסתן", במסגרתו העלו מחזמר שהופיעו איתו בפסטיבל עכו 1983 ואחר-כך יצרו מיצגים של תיאטרון תנועה, איתם הופיעו בפסטיבל עכו. בצה"ל שירתה כמדריכה במוזיאון בית הגדודים באביחיל של יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון.
בצבא לקחה הפסקה מהמשחק, עד שצפתה בהצגה "הדוד וניה", בבימויו של חנן שניר, בכיכובו של ניסים עזיקרי בתפקיד הראשי של הדוד וניה בתיאטרון הבימה. ההצגה הותירה עליה חותם עמוק והיא החליטה לחזור לשחק. עם שחרורה למדה בחוג משחק של הלנה קורקין ב"מילב" (מרכז ישראלי לבימות חובבים), אחר-כך עברה ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב (1993-1991). בכיתתה למדו בין השאר יואב הייט, יסמין קדר,דלית קהן, גיל צרנוביץ, ניר ארז ודנה שרייר. במהלך לימודיה זכתה במלגת קרן שרת אמריקה ישראל בשנים 1991, 1992. בניסן נתיב שיחקה בהצגה "כשהאונייה שוקעת", המספרת על טביעתה של הטיטניק, בבימויה של דניאלה מיכאלי והציגה איתה בפסטיבל עכו 1993. אחר כך גם השתלמה בקורס משחק מול מצלמה של רות דייכס, בסדנאות הבמה של מרק בודן יוסי יזרעאלי ויבגני אריה. חברת האקטור-סטודיו בניהול עודד קוטלר ואמנון מסקין.
עבודתה הראשונה של ענת פדרשניידר בתום הלימודים הייתה בתפקיד תיאה אלפסטד בהצגה "הדה גאבלר" בתיאטרון חיפה, שבוימה בתחילה על ידי אהרון אלמוג ואחר-כך על ידי עודד קוטלר (בתפקידים הראשיים היו לימור גולדשטיין, ולצידה מוחמד בכרי ומכרם ח'ורי).
היא השתתפה בהפקת “רומיאו ויוליה”, קופרודוקציה של החאן ותיאטרון אל-קאסבה (ממזרח ירושלים), בבימוים של ערן בניאל ופואד עווד. ההפקה הייתה דו-לשונית, עברית-ערבית. בקבוצת בית מונטאגיו שיחקו שחקנים ערבים ובקבוצת קאפולט שיחקו שחקנים יהודים. ענת פדרשניידר גילמה את דמותה של יוליה והתחלקה בתפקיד עם אורנה כץ, שלוהקה לתפקיד במקור. בתפקיד מר קפולט שיחקו לסירוגין אלכס פלג ובוריס אחנוב; איילת מרגלית הייתה אמה של יוליה; עליזה רוזן האומנת; ח'ליפה נאטור / דיראר סולימאן גילמו את רומיאו; בהצגה שיחקו גם מוחמד בכרי ובסאם זועמוט. פדרשניידר עשתה עם ההצגה סבב הופעות בחו"ל: בפסטיבל ברגן שבנורווגיה ובציריך שבשווייץ. על הופעתה בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בברגן נכתב בעיתון הנורווגי Bergensavisen:
"את יוליה מגלמת האורחת הישראלית, ענת פדרשניידר. רומיאו שלה, דיראר סולימאן, פלסטיני במציאות כמו על הבמה. אש האהבה אוחזת בהם והם משלימים איתה ביודעם שאסור לעשות זאת וכי המחיר יהיה גבוה...התרשמתי במיוחד מגילומה של ענת פדרשניידר את יוליה. היא משחקת את הנערה הצעירה והתמימה בת ה-13–14 שיוליה אמורה להיות. יוליה שלה היא זו שאנו פוגשים בעולם האמיתי העכשווי. אף פעם לא ראיתי מצוקה של ילדה, של אישה ושל מאהבת באה לידי ביטוי באופן כה מציאותי." [1]
אחר-כך שיחקה בחאן בהצגה "החתונה" מאת ברטולט ברכט, בבימויה של אופירה הניג, בתפקיד אחות הכלה, אותה שיחקה פלורנס בלוך.
ב-1998 שיחקה במסגרת פסטיבל עכו בהצגה "לפני שהכלה נחנקת", בכתיבתה ובימויה של אפרת בן יהודה לוין, לצד פביאנה מיוחס. ההצגה זכתה בצל"ש על היצירה. לאחר הפסטיבל נלקחה ההצגה למסגרת רפרטואר תיאטרון חיפה, ובשנים 2001–2003 הועלתה במסגרת תיאטרון תמונע. במרכז ההצגה שתי דמויות נשיות: האחת היא דמות במחזה והשנייה היא השחקנית המגלמת אותה. פדרשניידר גילמה את דמותה של השחקנית. בתיאטרון חיפה שיחקה גם ב"שלום ולא להתראות" - פרויקט משותף לבמאית שירילי דשא ולקבוצת השחקנים.
פדרשניידר שיחקה את אביגיל ויליאמס בתפקיד הנשי הראשי בהצגה "ציד המכשפות" מאת ארתור מילר, בבימויו של שמואל הספרי, בקופרודוקציה של חיפה והבימה. שמואל וילוז'ני שיחק בתפקיד הגברי הראשי.
בהבימה היא שיחקה ב-2001 בקומדיה "חבילות מאמריקה", מאת ובבימויו של הלל מיטלפונקט. זהו שילוב (מעין קומדיה של טעויות) בין עלילות המאפיה לסיפור ציוני[2]. היא גילמה את דמותה של רוז קפלן, אהובתו של הגיבור בני שטיין (דוד קיגלר)[3].
ב-2003 שיחקה בסרטם של לינה וסלבה צ'פלין "היה או לא היה".
ב-2004 שיחקה בהצגה "שירה" בתיאטרון באר שבע, עיבוד של יורם פאלק לספרו של ש"י עגנון, פדרשניידר שיחקה בתפקיד כפול את בתו הבכורה של ד"ר מנפרד הרבסט, אותו גילם דורון תבורי, ואת דמותה של אניטה בריק, משוררת ומלצרית לעת מצוא.
ב-2008 פדרשניידר שיחקה בהצגה "הטענה של דון קיחוטה", מאת גלעד עברון, בבימויה של אופירה הניג, בתיאטרון אנסמבל הרצליה. היא גילמה את דמותה של דוכסית, אשר לאחוזתה נקלעים באקראי דון קיחוטה וסנצ'ו פנסה. הדוכסית והדוכס מכירים את הגיבורים מספרו של סרוונטס והם מושא הפנטזיה שלה. בתחילה הם מפגינים כלפיהם הערצה, ומשדלים אותם להישאר ולהתארח בצל קורתם ולאחר מכן הופכים השניים כלי משחק והתעללות בידיהם.
היא שיחקה בהצגה "ג'ודי יקירתי", פרי עטה ובבימויה של נאוה צוקרמן, שהציגה בתיאטרון "תמונע". היא גילמה את דמותה של "השראה" והחליפה בכך את מיכל ויינברג. היא שיחקה בתיאטרון תמונע בהצגה "100" (המחזה נכתב לפסטיבל אדינבורו) בתפקיד סופי, אשת קריירה החולה במחלה קשה. ההצגה זכתה בצל"ש פרסי הפרינג' 2008[4]. ההצגה עוסקת בזכרונות, וממוקמת בתחנת מעבר בין העולם הזה לעולם הבא, אליה מגיעים חמישה נפטרים[5].
פדרשניידר שיחקה בהצגות ילדים שונות. בהצגה "רעש לבן" מאת ובבימויה של גליה בארי גילמה את דמותה של נורית, נערה עיוורת והייתה מועמדת על תפקידה לפרס הבמה לילדים ונוער לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 2006.
בהצגה "צו הלב" מאת ובבימויין של שלומית ארנון ויפעת זנדני צפריר גילמה את דמותה של הצנחנית חביבה רייק, עליו הייתה מועמדת בשנית לפרס הבמה לילדים ונוער לשנת 2009.
היא שיחקה בתפקיד מריאנה בהצגה "המצחיקה עם העגילים", עיבוד של ארנון וזנדני לספרה של יעל רוזמן, המצחיקה עם העגילים, ובבימויין, עליו הייתה מועמדת בשלישית לפרס הבמה לילדים ונוער לשנת 2010.
היא שיחקה את אולגה, מורה למחול בבולשוי, בהצגה "מסך הברזל", שעוסקת במסורבי העלייה. ההצגה רצה בתיאטרון אורנה פורת, בבימויה של חגית רכבי ניקוליבסקי, על-פי מחזה של דפנה אנגל. היא מגלמת את דמותה של ליאורה קרנר, אמן של התאומות, בהצגה "אורה הכפולה", קופרודוקציה של תיאטרון ארצי לנוער והמדיטק. ההצגה היא עיבוד של עידו ריקלין לספרו של אריך קסטנר, היא בבימויו של רפי ניב ונבחרה להצגת השנה לילדים בטקס פרסי הבמה 2011.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגות מבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה | מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|---|
מקבת' | התיאטרון העברי | ויליאם שייקספיר | גדי צדקה | רוס | 2024 | |
הלוואי שהייתָ אישה | תיאטרון תמונע | פדריקו גארסיה לורקה | עירא אבנרי | הכלה, הלבנה | 2019 | עיבוד ל"חתונת דמים" ולקינה בכי על איגנסיו סנצ'ס מחיאס |
צלינקה | אורן נאמן | ציון אשכנזי | האם | 2018 | עיבוד לספרה של צילה ליברמן הוצ' "יד ושם" | |
דברים שמצאתי בארון של אמא | תיאטרון תמונע | עבודתו של נדב בשם | נדב בשם | 2017 | במסגרת פסטיבל א-ז'אנר | |
826 ליקנעם | צוותא | דניס שמע | דניס שמע | 2015 | במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר[6] | |
אמונה אהבה תקוה | תיאטרון תמונע | אדן פון הורבאט | ריקי חיות | אליזבת | 2015 | |
הכניסיני תחת כנפך (מונודרמה) | במסגרת "פסטיבל מרכז הבמה"[7] | דליה כהן קנוהל | ליאת פישמן לני | מאניה ביאליק, אלמנת המשורר הלאומי | 2013 | בחסות פסטיבל ישראל
מועמדות לפרס השחקנית בהצגת יחיד בתיאטרון פרינג' 2014 |
100 | תיאטרון תמונע | ניל מונגהן, דייני פטרל, כריסטופר היימן | רן שחף | סופי | 2008 | צל"ש פרסי הפרינג' |
הטענה של דון קיחוטה | תיאטרון אנסמבל הרצליה | גלעד עברון | אופירה הניג | הדוכסית | 2008 | |
שירה | תיאטרון באר שבע | עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון | ניר ארז | זהרה/אניטה בריק | 2004 | |
לפני שהכלה נחנקת | תיאטרון תמונע | אפרת בן יהודה לוין | אפרת בן יהודה לוין | דיוה | 2003-2001 | |
ג'ודי יקירתי | תיאטרון תמונע | נאוה צוקרמן | נאוה צוקרמן | השראה | 2001 | |
חבילות מאמריקה | תיאטרון הבימה | הלל מיטלפונקט | הלל מיטלפונקט | רוזי קפלן | 2001 | |
ציד המכשפות | קופרודוקציה של הבימה וחיפה | ארתור מילר | שמואל הספרי | אביגיל ויליאמס | 1999 | |
לפני שהכלה נחנקת | תיאטרון חיפה | אפרת בן יהודה לוין | אפרת בן יהודה לוין | דיוה | 1999 | |
שלום ולא להתראות | תיאטרון חיפה | פרויקט משותף לשירילי דשא וקבוצת השחקנים | שירילי דשא | 1999 | ||
לפני שהכלה נחנקת | פסטיבל עכו | אפרת בן יהודה לוין | אפרת בן יהודה לוין | דיוה | 1998 | ההצגה זכתה בצל"ש על היצירה |
רומיאו ויוליה | קופרודוקציה של תיאטרון החאן ותיאטרון אל-קאסבה | ויליאם שייקספיר | ערן בניאל ופואד עווד | יוליה | 1995 | בכורות בציריך ובפסטיבל ברגן, נורווגיה |
החתונה | תיאטרון החאן | ברטולט ברכט | אופירה הניג | אחות הכלה | 1995 | |
הדה גאבלר | תיאטרון חיפה | הנריק איבסן | עודד קוטלר | תיאה אלפסטד | 1994 | |
קברט ספרותי | תיאטרון חיפה | ערב מיצירות אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת | אילן תורן | 1994 |
הצגות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה | מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|---|
אלף קוצים | תיאטרון גושן | גיא הירש ואיל גלי היינה | נתן דטנר | האם | 2021 | |
הודיני | תיאטרון אורנה פורת | שירילי דשא ורועי שגב | רועי שגב | גב' וייס | 2018 | |
אמא אל תבואי | תיאטרון אורנה פורת | גיל צרנוביץ' בעיבוד לסיפור של רבקה מגן | גיל צרנוביץ' | האם | 2016 | |
צ'פלין | תיאטרון ארצי לנוער | דפנה אנגל וצביה הוברמן | צביה הוברמן | חנה צ'פלין | 2016 | מועמדות לפרס השחקנית בתפקיד משנה |
אדיסון | תיאטרון אורנה פורת | צביה הוברמן | רועי שגב | ננסי אדיסון | 2014 | מועמדות לפרס השחקנית בתפקיד משנה |
שעת מבחן | קבוצת התיאטרון אורתו-דה ותיאטרון ארצי לנוער | שלומית ארנון ויפעת זנדני-צפריר | יפעת זנדני-צפריר | מיכאלה | 2013 | |
ליפול ברשת | תיאטרון ארצי לנוער | שלומית ארנון ויפעת זנדני | יפעת זנדני | הדרה מגן | 2011 | |
המצחיקה עם העגילים | תיאטרון ארצי לנוער | שלומית ארנון ויפעת זנדני | שלומית ארנון ויפעת זנדני | מריאנה | 2010 | מועמדות לפרס השחקנית בתפקיד ראשי |
אורה הכפולה | קופרודוקציה של תיאטרון ארצי לנוער והמדיטק | עיבוד של עידו ריקלין לאריך קסטנר | רפי ניב | ליאורה קרנר | 2010 | |
צו הלב | תיאטרון ארצי לנוער | שלומית ארנון ויפעת זנדני | שלומית ארנון ויפעת זנדני | חביבה רייק | 2009 | מועמדות לפרס השחקנית בתפקיד ראשי |
מסך הברזל | תיאטרון אורנה פורת | דפנה אנגל | חגית רכבי ניקוליבסקי | אולגה | 2009 | |
לספור עד 10[8] | תיאטרון מופע | גליה בארי | גליה בארי | תהילה | 2007 | |
רעש לבן | תיאטרון מופע | גליה בארי | גליה בארי | נורית | 2006 | מועמדות לפרס השחקנית בתפקיד ראשי |
מגש הכסף | תיאטרון מופע | גליה בארי | גליה בארי | רוזי | 2004 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי גורן, אתר הבמה, "הכניסיני וסיבליני תחת כנפך", 17 בדצמבר 2014
- הילה ציגל, האישה שמאחורי המילים, באתר מרתה יודעת, 31 באוקטובר 2013
- מרב יודילוביץ' ועוז מועלם, בעקבות ההתנהגות האנושית, באתר ynet, 23 ביוני 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבה מהעיתון הנורווגי Bergensavisen, 26 במאי 1995 (תרגום מנורווגית)
- ^ מיכאל הנדלזלץ, בזכות המשחק, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2001
- ^ הצגה חדשה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
- ^ צבי גורן, "100" - בעקבות הזיכרון האבוד, באתר הבמה, 4 במרץ 2008
- ^ מיכל בעדני בן-שישו, עכבר העיר און ליין, מהו הזכרון שהייתם לוקחים לעולם הבא?, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2008
- ^ פסטיבל תיאטרון קצר 2015, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2015
- ^ ליאורה לופיאן, עכבר העיר ת"א, מרכז הבמה 2013 - סדרת הצגות יחיד, באתר הארץ (הקישור אינו פעיל)
- ^ אור סיגולי, עכבר העיר, לספור עד 10, באתר הארץ (הקישור אינו פעיל)