ענר שפירא

ענר אליקים שפירא

לידה	12 במרץ 2001 י"ז באדר ה'תשס"א ירושלים, ישראל
נרצח	7 באוקטובר 2023 (בגיל 22) כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד רעים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי בהר הרצל
מדינה
השכלה	תיכון הימלפרב ‏•‏‏ מכינה קדם-צבאית העמק
השתייכות	צה"ל חטיבת הנח"ל
תקופת הפעילות	2021–2023 (כשנתיים)
דרגה	סמל ראשון
תפקידים בשירות
לוחם סיירת הנח"ל
פעולות ומבצעים
הטבח בפסטיבל נובה
הנצחה
אתר אינטרנט עם המוזיקה והאמנות של ענר - https://anershapiro.com/ "הַנֵּר", מאת צור ארליך

ענר אליקים שפירא (12 במרץ 2001 – 7 באוקטובר 2023) היה לוחם סיירת הנח"ל שעזר להציל את חייהם של שבעה אנשים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ומצאו מחסה במיגונית ליד רעים. שפירא היה מוזיקאי ואומן. לאחר מותו הוציאה משפחתו לאור חלק מהשירים שהקליט באלבום "מבוא לענרכיזם".

ביוגרפיה

שפירא נולד ב-12 במרץ 2001 בירושלים לשירה ולמשה, הבכור מתוך שבעה ילדים. סבו, חנינה בן מנחם, הוא פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סבתו, ימימה בן מנחם, גם היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. סבא רבא שלו היה חיים משה שפירא, מהחותמים על מגילת העצמאות של ישראל, חבר הכנסת ושר. סבא רבא אחר שלו היה יוסף גולדשמידט, שכיהן כחבר הכנסת וכסגן שר תחת חיים משה שפירא.

שפירא למד בתיכון הימלפרב. לאחר סיום התיכון הצטרף למכינה קדם-צבאית העמק בכפר רופין. שפירא ניסה להתגייס לסיירת מטכ"ל אך נפצע פעמיים במהלך הגיבוש ליחידה. עקב כך נדחה גיוסו בשנה ושלושה חודשים. במהלך התקופה שהמתין לגיוסו החל שפירא, שניגן בפסנתר מגיל שש והיה חובב מוזיקה אלקטרונית, לכתוב מוזיקה ולהקליט שירים באולפן ביתי אותו בנה.

לבסוף התגייס שפירא באוגוסט 2021 לחטיבת הנח"ל. הוא סיים את הטירונות בהצטיינות וצורף לפלוגת הנ"ט של גדוד הסיור, גם שם הצטיין.

הגנתו על חוסי מיגונית במתקפת הפתע על ישראל

המיגונית בה הגן שפירא על החוסים, פברואר 2024

סיפורו של ענר שפירא בתערוכת סיפורי גבורה באשדוד

ראו גם – טבח שבעה באוקטובר, הטבח בפסטיבל נובה, מיגוניות המוות

חודש לפני סיום שירותו הסדיר בצה"ל היה שפירא בחופשת שבת והגיע למסיבה ברעים. מיד עם תחילת מתקפת חמאס התקשר אליו מפקדו והזעיק אותו למוצב סופה. בדרכו לבסיס עצר שפירא ונכנס למיגונית שבצומת הכניסה לרעים עקב ירי לעברו.

במיגונית מצאו מחסה כ-30 איש, שהגיעו אליה לאחר שברחו מירי רקטות מסיבי לאזור הקיבוץ, בסמוך לו התקיים פסטיבל נובה בו השתתפו.

על פי עדויות הניצולים, שפירא היה האחרון שנכנס אל המיגונית. מיד עם כניסתו הרגיע את הצעירים שהסתתרו בה, ניסה ליצור קשר עם יחידתו ולהזמין חילוץ. לאחר זמן מה הבחין כי קולות הירי הולכים ומתקרבים אל המיגונית. שפירא הצטייד בשבר של בקבוק וניצב בפתח המיגונית על מנת לקדם מתקפה. הוא הודיע כי "אם אני לא מצליח או נפגע, שמישהו אחריי ינסה לעשות אותו דבר".

מחבלי חמאס הקיפו את המיגונית בה חסו הנמלטים. לאחר מכן החלו להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. שפירא, שעמד בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה, הרחק מהמיגונית. ענר הצליח לבלום כך שבעה רימונים, הרימון השמיני התפוצץ בידו והוא נהרג.

האירוע כולו צולם במצלמת שמשה של רכב שחנה במקום. הסרטון נָפוֹץ באינטרנט והגביר את החשיפה לסיפור הגבורה של שפירא, לצד עדויות הניצולים.

לאחר שנרצח, נכנסו המחבלים אל תוך המיגונית וגררו מתוכה באלימות אנשים ששרדו את המתקפה, חלקם פצועים בדרגות שונות, והעמיסו אותם על גבי טנדרים כדי לחטוף אותם לרצועת עזה. בין הנחטפים היה גם חברו הטוב של שפירא, הרש גולדברג-פולין, אשר ידו נקטעה מעוצמת הפיצוץ. גם אירוע זה תועד, באמצעות מצלמת גוף של אחד ממחבלי החמאס, והוא הופץ במרשתת ללא צנזורה, כשהוא מכיל תכנים גרפיים קשים לצפייה. הרש הוחזק בשבי בידי החמאס, עד שנרצח על ידי שוביו יחד עם עוד חמישה חטופים, כעבור 11 חודשים, בסוף חודש אוגוסט 2024.

הנצחה ויצירה

ענר. פרט מתוך גרפיטי מאת „גרפיטיול”, עם דיוקניהם של ארבעה גיבורים אזרחיים.

קברו של ענר בהר הרצל

שפירא הובא למנוחות ביום ו', כ"ח בתשרי התשפ"ד, 13 באוקטובר 2023, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

לאחר תום השבעה, הוציאו הוריו את השיר "ג'רוז", אותו כתב והלחין.

בחנוכה התשפ"ד כתב ופרסם המשורר צור ארליך את השיר "הַנֵּר", המקשר בין שמונת הרימונים לשמונת נרות וימי חג החנוכה ולסדר העבודה ביום הכיפורים, תוך שימוש בהומופונים החלקיים "הַנֵּר" ו"עָנֵר" להנצחתו:

וְכָךְ הָיָה מַחֲיֶה. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה.
אַחַת… שָׁלוֹשׁ… חָמֵשׁ… וְעַד שְׁמוֹנֶה.
וּבַשְּׁמִינִי כָּבָה הַנֵּר.
כָּבָה עָנֵר.

— הבית האחרון של „הַנֵּר”, מתוך:
צור ארליך, ‏אֲסִירֵי תִּקְוָה, בעיתון מקור ראשון, 8 בדצמבר 2023

בדצמבר 2023 קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים, ששפירא וחברו הירש גולדברג-פולין היו בין אוהדיה, הנציחה את שפירא בתחילת משחקה עם קבוצת הפועל תל אביב, במסגרת המחזור ה-12 של ליגת העל. שחקני הקבוצות עלו לצלילי השיר "ג'רוז", ועל המסכים באצטדיון טדי הוקרנו ציוריו של שפירא.

במרץ 2024 הוציאה משפחתו של שפירא את "מבוא לענרכיזם", אלבום אי.פי ובו שישה שירים שכתב, הלחין והפיק. עם צאת האלבום, פורסם הסינגל "שנאת אחים" שבו משתתף לצד שפירא המוזיקאי שאנן סטריט, שהוסיף בית חדש לשיר לאחר מותו של שפירא.

במאי 2024 נחנך פסל בדמותו בעיר בזייה בצרפת. סיפורו מונצח גם כחלק מאסופת סיפורי הגבורה יום אחד באוקטובר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ענר שפירא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ענר שפירא
• עידו סולומון, ‏"אתה לא באמת חי, אתה חי מת": ניצולי הטבח ברעים על השעות ששכבו בין גופות ועל החברים שנחטפו לנגד עיניהם, באתר ‏מאקו‏, 1 בדצמבר 2023
• "זכיתם בילד כזה": הוריו של ענר שפירא חזרו למיגונית שבה הציל חיים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:42)
• רוני גרין שאולוב, ענר נהרג ב-7 באוקטובר, ההורים הטריים בחרו להנציחו: "דמותו הסעירה את דמיוננו", באתר ynet, 8 באפריל 2024
• עידו סולומון, ‏"אם אני אמות, תוציאו את זה": הצוואה המוזיקלית של גיבור המיגונית, שהדף 8 רימונים ונהרג, באתר ‏מאקו‏, 13 באפריל 2024
• מרים זקהיים, חיים שלאחר המוות: על יצירתו של ענר שפירא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17 בספטמבר 2024