עמרם חזנוב

עמרם חזנוב
לידה	31 באוקטובר 1890; י"ז בחשון ה'תרנ"א; גדרה, ישראל
פטירה	18 באוגוסט 1973 (בגיל 82); כ"ב באב ה'תשל"ג; גדרה, ישראל
מקום מגורים	גדרה
מקום קבורה	גדרה

עמרם חזנוב (בלועזית: Amram Khazanov;‏ 1890–1973) היה מראשוני האגרונומים ילידי ארץ ישראל, בנו של הביל"ויי יעקב שלמה חזנוב והבן השני שנולד במושבה גדרה.

ביוגרפיה

עמרם חזנוב נולד בגדרה בשנת תרנ"א (1890) להוריו הביל"ויים חיה ויעקב שלמה חזנוב והיה בן יחיד להוריו. עמרם היה הבן השני שנולד בגדרה. הבן הראשון בגדרה היה אמנון הורביץ, אשר לימים פעלו יחד לקידום החקלאות בארץ ישראל. עמרם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בגדרה ועבר ללמוד בבית הספר למל בירושלים. שפות הלימוד בבית הספר היו גרמנית ועברית.

בסיום לימודיו בירושלים ב-1906 עבר ללמוד באוניברסיטה האמריקנית בביירות, בלבנון למשך שנה. עקב סיבה בריאותית לא סיים לימודיו בביירות וחזר לעבוד במשק של אביו בגדרה. לאחר מכן עבר לעבוד בחוות הניסיונות של אהרון אהרונסון בעתלית. ב־1912 כשהגיעה שעתו לשרת בצבא הטורקי, התגייס והיה מראשוני בני היישוב העברי בארץ ישראל ששרתו בצבא הטורקי. אביו יעקב שלמה חזנוב התנגד לשירות בצבא הטורקי. שלושה חודשים לאחר גיוסו "פדה" אביו את שחרורו על ידי תשלום של 50 לירות טורקיות.

עם שחרורו מהצבא הטורקי שקל ללמוד אגרונומיה בבורדו בצרפת. בעצתו של אהרון אהרונסון, מכיוון שתנאי האקלים בבורדו שונים מאלה שבארץ ישראל הבין שלימודיו לא יהיו שימושיים והחליט עמרם ללמוד בקליפורניה. בסוף 1912 החל ללמוד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה שם זכה למלגת לימודים שהעניק ג'וליוס רוזנוולד. בחופשות עבד בחוות חקלאיות באזור כדי לצבור ניסיון ולממן את קיומו. זמן קצר אחרי תחילת לימודיו בברקלי פרצה מלחמת העולם הראשונה. ממכתבי אביו^[1] אליו עולה שאם היה חוזר בזמן המלחמה היה צפוי לעונש מוות שכן נחשב לעריק מהצבא הטורקי. הוא סיים את לימודיו בברקלי כאגרונום המתמחה בפתולוגיה של צמחים ב־1917. עמרם חזר לארץ ב־1919 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה וקבלת אישור כניסה מהבריטים.

תרומתו לאגרונומיה

לאחר חזרתו לארץ ישראל, התמנה ב-1920 על ידי צבי הנרי פרנק, נציג הברון רוטשילד בישראל, כממונה על קידום המושבות בגליל. אחר כך הקים והתמנה למנהלה של חוות הניסיונות זרעוניה^[2] שליד בנימינה שעסקה בבדיקה ואיקלום גידולים וזנים חדשים ובשיטות עיבוד מתקדמות של מספוא, דגנים, גידולי תעשייה, שקדים, תאנים, גפנים ועצי פרי נשירים. באותה תקופה רכשה פיק"א את רוב השטחים של אדמות קיסריה. חזנוב התחיל את פרויקט הייעור של חולותיה על ידי נטיעת עצי אקליפטוס, השיטה ארוכת העלים וצמחים רבים נוספים. התרומה החשובה של הניסויים בזרעוניה הייתה הכנסתו של העשב הסודני^[3].

בתפקיד זה גם הפך את המושבה החדשה בנימינה למעין "בית גידול"^[4], שבו בחן את ניסיונותיו בטרם העבירם לאזורים קשים יותר. הוא גם ניצל את תנאי הקרקע והאקלים המיוחדים של האזור לפעילות תעשייתית-חקלאית ראשונה במינה בארץ – הקמת מפעל הבשמים "יסמין", שהוקם בשנת 1924.

בשנת 1927 לקח על עצמו לתכנן ולנהל את הניסויים במחלקת המטעים בחוות הניסיונות, שיזם והקים יצחק וולקני ליד נהלל.

בשנת 1929 הקים חזנוב משתלת הדרים גדולה ליד פרדס חנה^[3].

ב־1929 התמנה לאגרונום הראשי של פיק"א^[2] אשר בין השאר עסקה בייבוש ביצות כבארה וחדרה. בתפקיד זה עמרם הגה את הקמת המחלקה למטעים במכון וולקני^[5]. כאגרונום ראשי בפיק"א, שמומנה על ידי הברון רוטשילד, נשלח גם לאבחן ולהציע פתרונות לבעיות במטעי תפוזי השמוטי בחוות הגידול שהיו בבעלות הברון באפריקה (מרוקו - 1933, רודזיה ועוד). עמרם פיתח זן שקדים הקרוי על שמו "חזנוב"^[6] שלא זכה להצלחה מסחרית ומגודל היום אך ורק באוסף של נווה יער, מרכז המחקר הצפוני של מינהל המחקר החקלאי^[7]. כמו כן, עמרם פיתח זן תפוזים הקרוי על שמו "חזנוב"^[8] שייחודו בכך שנתן פרי מוקדם יותר.

חזנוב הקדיש מאמץ רב לסיוע בהקמתה וביצורה של ההתיישבות בגליל^[3]. לרבים מהמתיישבים שימש מורה ומדריך. הוא הניח את היסודות לנטיעת כרמים ומטעי עצי הפרי הנשירים באזור.

פרסומיו הופיעו בכתבי עת בינלאומיים האחד בנושא משמש^[9] והשני בנושא פיקוס^[10].

בספרו "נתיב הביל"ויים", מגדיר בלקינד את עמרם כאחד האגרונומים המובילים בארץ ישראל^[11].

בשנים 1925 עד 1940 התגורר בחיפה, בשכונת בת גלים ואחר כך בשכונת הדר הכרמל.

בשנת 1948 נשלח מטעם אגודת הכורמים לחקור בצרפת את אפשרויות המיכון בעבודת מטעי הגפן^[12], יחד עם האגרונום יהודה קרניאל.
בשנת 1941 חזרו עמרם, אשתו אסתר ובנותיהם שרה ושולמית, לגדרה לנהל את משק חזנוב.

ב-1944 נבחר עמרם ליו"ר ועד המושבה^[12] גדרה.

עמרם חי בגדרה וניהל את המשק החקלאי של המשפחה עד למותו ב־1973.
עמרם שלט היטב בעברית, ערבית, אנגלית וצרפתית וכן דיבר יידיש, טורקית וגרמנית.

אסתר אשתו נולדה באוקראינה בשנת תרנ"ט 1899 למשפחת סמילנסקי. משה סמילנסקי איש הציבור והסופר מרחובות היה דודה.

אחותה חנה צמח הייתה נשואה לסופר, המבקר והאגרונום שלמה צמח (חברו מילדות ובן עירו של דוד בן-גוריון).

עמרם ואסתר קבורים בבית העלמין בגדרה.

לקריאה נוספת

יגאל אלון, אביב חלדו, ביוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004 תשס"ד
בנתיב הביל"ויים, ישראל בן מאיר בלקינד
ראיון שערך שאול כץ עם עמרם חזנוב, 10.5.71 שמור בארכיון המוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמרם חזנוב בוויקישיתוף

יעקב שלמה חזנוב 1863–1922: איש מבני בילו: לקט ממכתביו, פרדס חנה: טרקלין, 1979. (ליקט וההדיר בן המשפחה גדעון חזנוב, שגם הוסיף דברים לזכרו)
הביל"ויי, יעקב שלמה חזנוב, 2022, כפרי ניהול והשקעות בע"מ, מנדלי
מידע על עמרם חזנוב בקטלוג הספרייה הלאומית
תמונה של פקידי הברון ובהם עמרם חזנוב בביצות כבארה
הקמת המושבה בנימינה, הספרייה הווירטואלית מט"ח
ההיסטוריה של המכון למטעים במרכז הוולקני (אתר משרד החקלאות)
בני עמרם, יחידי, דבר, 24 באוגוסט 1973 (מכתביו של חזנוב לבנו)
גלויה ששלח יעקב שלמה חזנוב, לבנו שהיה סטודנט בקליפורניה, דרך בית הדואר הטורקי "רחובות (יפו)", באתר e-mago; על המעטפה בולים טורקיים ואת החותמת "ביטול הקפיטולציות"
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר, עמודים 655, 2852
הארכיון הציוני, אסופת המאה // המושבה שהייתה לגן של יסמין
תוכנית לפיתוח חקלאי של צפון הארץ, הסוכנות היהודית, הפרק שעוסק בגליל העליון, 1948, אסיף מאגר המחקר החקלאי

הערות שוליים

^ גדעון חזנוב, יעקב שלמה חזנוב: לקט ממכתביו - 1863–1922 איש מבני בילו, פרדס חנה: טרקלין, 1979
^ ¹ ² אמנון להב, הקמת המושבה בנימינה, רמת הנדיב: יד הנדיב; החברה להגנת הטבע, 1982
^ ¹ ² ³ ש. זיו, י. גרמי, עמרם חזנוב, איש החזון והמעשה, במלאת שנה למותו, השדה תמוז תשל"ד, יולי 1974. כרך נ"ד, חוברת י'. משרד החקלאות.
^ הארכיון הציוני המרכזי, המושבה שהייתה לגן של יסמין
^ משרד החקלאות, ההיסטוריה של המכון למטעים
^ חנה לוין, מדוע נעקרים עצי השקד, דבר 28.1.83, עמ' 17
^ נוה-יער - מכון וולקני, באתר www.agri.gov.il
^ אהרון פריאל, נותנים הזדמנות לתפוזי "חזנוב", מעריב, 4.11.68, עמ' 23
^ עמרם חזנוב, A new tumor of apricot, Journal of Agricultural Research
^ עמרם חזנוב, Plant Inventory, מהדורות 101-110, Inventory: United States Department of Agriculture
^ ישראל בן מאיר בלקינד, בנתיב הביל"ויים, משרד הביטחון, תשמ"ג
^ ¹ ² דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ספרית ראשונים, 1947

[1] גדעון חזנוב, יעקב שלמה חזנוב: לקט ממכתביו - 1863–1922 איש מבני בילו, פרדס חנה: טרקלין, 1979

[:0-2] ¹ ² אמנון להב, הקמת המושבה בנימינה, רמת הנדיב: יד הנדיב; החברה להגנת הטבע, 1982

[:1-3] ¹ ² ³ ש. זיו, י. גרמי, עמרם חזנוב, איש החזון והמעשה, במלאת שנה למותו, השדה תמוז תשל"ד, יולי 1974. כרך נ"ד, חוברת י'. משרד החקלאות.

[4] הארכיון הציוני המרכזי, המושבה שהייתה לגן של יסמין

[5] משרד החקלאות, ההיסטוריה של המכון למטעים

[6] חנה לוין, מדוע נעקרים עצי השקד, דבר 28.1.83, עמ' 17

[7] נוה-יער - מכון וולקני, באתר www.agri.gov.il

[8] אהרון פריאל, נותנים הזדמנות לתפוזי "חזנוב", מעריב, 4.11.68, עמ' 23

[9] עמרם חזנוב, A new tumor of apricot, Journal of Agricultural Research

[10] עמרם חזנוב, Plant Inventory, מהדורות 101-110, Inventory: United States Department of Agriculture

[11] ישראל בן מאיר בלקינד, בנתיב הביל"ויים, משרד הביטחון, תשמ"ג

[ReferenceA-12] ¹ ² דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ספרית ראשונים, 1947

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]