עמירם קופר
לידה |
11 בדצמבר 1938 חיפה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
נהרג |
בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 ח'אן יונס, רצועת עזה |
מדינה | ישראל |
עיסוק | משורר, מלחין, כלכלן |
מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | 1957–2023 (כ־66 שנים) |
בת זוג | נורית קופר |
מספר צאצאים | 3 |
עמירם קופר (11 בדצמבר 1938 – בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024) היה משורר, מלחין וכלכלן ישראלי. שיריו בוצעו, בין היתר, על ידי הגבעטרון, חמישיית גלבוע, מקהלת הקיבוץ הארצי וחבורת רננים.[1]
במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח בקיבוץ ניר עוז, בו התגורר, נחטף קופר לרצועת עזה יחד עם רעייתו נורית, ששוחררה כעבור 17 ימים.[2] ב-3 ביוני 2024 הודיע דובר צה"ל כי קופר נרצח בהיותו בשבי וגופתו מוחזקת בידי ארגון הטרור חמאס.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קופר נולד בחיפה לישראל, שהיה נוטר, ולשרה, שהייתה תופרת. היה חבר השומר הצעיר בעירו, כתב בשבועון "הארץ שלנו",[4] וב-1953 החל ללמוד בבית הספר החקלאי כדורי. כעבור שנתיים היה ממייסדי קיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי.[1] ב-1961 נבחר לחבר הנהלת הקיבוץ.[5]
ב-1957 החל לכתוב שירים. בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 כתב קופר את השיר "שיבולי פז", שהולחן על ידי יעקב שגיא, לכבוד "חג החומש" בניר עוז.[6] השיר הפך למזוהה בעיקר עם חג השבועות.[7]
קופר פרסם שני ספרי שירה: "שירים בסתיו" (1974) ו"שירים מספר המדבר" (2015).[1]
קופר הלחין מרבית משיריו, אך גם את השיר "מרחק סיגריה" שכתב חיים גורי.[8]
מלבד פועלו בתחום השירה, היה קופר כלכלן. קופר שימש בקיבוצו בתפקידים חקלאיים, כמנהל מפעל נירלט[9] וכדירקטור במפעל,[10] ובמשך 24 שנים היה מנהל כספים ובקרה במפעלי חבל מעון, עד שפרש לגמלאות.[1]
החטיפה לעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח בקיבוץ ניר עוז, בו התגורר, נחטף קופר לרצועת עזה יחד עם רעייתו נורית. כעבור 17 ימים, ב-23 באוקטובר, שוחררה נורית ללא בעלה. בריאיון לריאד עלי מערוץ כאן 11 אמרה קופר על בעלה, בין היתר: "אני מאוד דואגת לו. הוא סבל שם מכל מיני כאבים שלא טופלו. היו לו כאבים בקיבה ועצירויות קשות מאוד".[11]
בדצמבר 2023 שודר על ידי החמאס סרטון בו הוא נראה בחיים עם חיים פרי ויורם מצגר.[12]
ב-3 ביוני 2024 הודיע דובר צה"ל כי קופר נהרג בהיותו בשבי וגופתו מוחזקת בידי ארגון הטרור חמאס. נכון לאוקטובר 2024 טרם הוחזרה גופתו של קופר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לנורית ולהם שלושה ילדים. בנוסף, היה בעל תואר שני בכלכלה חקלאית ומינהל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שלישי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 עמירם קופר, באתר שירה עובדת
- ^ מתן צורי, נורית קופר ששוחררה מהשבי מדברת לראשונה: "החטופים בחיים. צריך לעשות הכול כדי להחזירם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ אבי אשכנזי, החטופים חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול מתו בשבי, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2024
- ^ תיבת הדואר שלנו, "הארץ שלנו", 25 ביולי 1951
- ^ ניר עוז, על המשמר, 1 בנובמבר 1961
- ^ שיבולי פז, באתר שירה עובדת
- ^ שיבולי פז – לזכרו של עמירם קופר, באתר האקדמיה ללשון העברית, 6 ביוני 2024
- ^ מרחק סיגריה, באתר שירה עובדת
- ^ רולי רוזן, פשוט עיסקת בארטר, כל העיר, 24 בנובמבר 1989
- ^ נירלט צבעים בע"מ ("החברה")
- ^ החטיפה והשבי: שבויה שהשתחררה משחזרת בריאיון בלעדי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:08)
- ^ נועם (דבול) דביר, הטרור הפסיכולוגי נמשך: חמאס פרסם סרטון של שלושה חטופים, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2023