לדלג לתוכן

עלי חיידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי חיידר
علي حيدر
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932
חאלת עארה, מדינת העלווים
פטירה 5 באוגוסט 2022 (בגיל 90 בערך)
סוריהסוריה לטקיה, סוריה
מדינה הרפובליקה הסורית השנייה, הרפובליקה הערבית המאוחדת, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית בחומס עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות סוריהסוריה הכוחות המזוינים של סוריה
תקופת הפעילות 19521994 (כ־42 שנים)
דרגה לואא' (צבא סוריה) לואא' (אלוף)
תפקידים בשירות
מפקד 'פיקוד הכוחות המיוחדים'
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
יושב ראש המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלי חיידרערבית: علي حيدر;‏ 19325 באוגוסט 2022) היה קצין סורי שפיקד בין היתר על פיקוד הכוחות המיוחדים של סוריה במשך 26 שנים, בשנים 19681994 (מלבד שנתיים בהן חלה). הוא הודח מתפקידו באוגוסט 1994 ונכלא על ידי המשטר הסורי לאחר שהתנגד לעלייתו לשלטון של בשאר אל-אסד.

חיידר כיהן כיושב הראש של המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית, שהיא כיום[1] המפלגה השנייה בגודלה בסוריה אחרי מפלגת הבעת'.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי חיידר נולד בשנת 1932 בכפר חאלט עארה במדינת העלווים, כיום נפת ג'בלה במחוז לטקיה, סוריה. בן למשפחה עלווית, חיידר היה חבר ילדות של חאפז אל-אסד והצטרף עוד בהיותו בבית הספר לתנועת הבעת' הסורית. בשנת 1952 התחיל חיידר את שירותו הצבאי בתור קצין לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בחומס. בשנת 1963 תנועת הבעת' אליה היה מקורב עלתה לשלטון בסוריה בהפיכה צבאית ובשנת 1968 קיבל חיידר את הפיקוד היוקרתי על הכוחות המיוחדים של סוריה.

שנתיים לאחר מכן, במהפכת התיקונים בסוריה, חיידר נותר נאמן לחבר ילדותו חאפז אל-אסד שעלה לשלטון במהפכה זו. הוא סיפק את כוחותיו לטובת ההפיכה לצד אל-אסד בלחימה נגד כוחותיו של הנשיא נור א-דין אל-אתאסי וסלאח ג'דיד. לאחר ההפיכה כוחו הפוליטי של חיידר עלה והוא נחשב לאחד מהמקורבים ביותר לאסד בצמרת השלטון, גם הכוחות המיוחדים שבפיקודו זכו לעליה באיכות ובכוח אדם שהפכו אותם לכוח שווה בערכו לפלוגות ההגנה (בפיקודו של רפעת אל-אסד).

כוחותיו נשלחו גם ללבנון במהלך "הסדר הסורי בלבנון" החל משנת 1976, כוחות אלו השתתפו בין היתר בלחימה כנגד כוחות צה"ל במהלך מלחמת לבנון הראשונה (1982). בנובמבר 1983 חאפז אל-אסד חלה ואחיו רפעת אל-אסד תכנן הפיכה צבאית כנגד אחיו, חיידר סירב לתמוך בהפיכה וכוחותיו הפכו לאחד מהכוחות העיקריים שנלחמו בהפיכה. חיידר שהיה נאמן לחאפז אמר:

אינני מזהה אף מנהיג במדינה זו מלבד חאפז אל-אסד! כל הכוח והיוקרה שיש לי אני חייב לו. אני חייל בשירותו ועבד לרצונו ודברו. כל עוד אני חי, אני חב לו את נאמנותי ולא אפול ממנו.

חיידר, 1983.[2]

בשנת 1988 בעקבות מפרצת, הפסיק חיידר את פיקודו על הכוחות המיוחדים, אך לאחר שהחלים שב לתפקיד בשנת 1990. חיידר פוטר מתפקידו והוא נכלא על ידי השלטון הסורי ב-3 באוגוסט 1994, הסיבה הרשמית שניתנה הייתה "אי ציות לפקודות צבאיות". עם זאת, הסיבה האמיתית לפיטוריו הייתה התנגדותו לכך שבשאר אל-אסד ירש את מקום אביו חאפז בנשיאות סוריה, חיידר ככל הנראה האמין שהשליטה לא צריכה להישאר במשפחה. סיבה אפשרית נוספת היא חוסר תמיכתו בהסכם שלום עם ישראל שעמד באותה התקופה על הפרק, יחד איתו פוטרו מספר קצינים נוספים שהתנגדו למהלך שכזה.[3]

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות חיידר שימש יושב ראש המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (שהתחילה בשנת 2011), חיידר קיבל מספר איומים על חייו, מפלגתו אומנם קוראת לרפורמה דמוקרטית במדינה, אך בפועל תומכת במשטרו של אסד. בתחילת מאי 2012, במהלך עימותים באזור חומס נהרג בנו איסמאעיל חיידר בעת שהיה בנסיעה עם חברו. בתגובה להודעה על מות בנו, אמר חיידר:

אינני זקוק לתנחומים על מות בני וחברו, משום שדמם אינו שווה יותר מדמו של כל סורי שמת מות קדושים או שימות בימים הקרובים. אלו אשר נושאים נשק לא יפחידו אותנו, ישתיקו אותנו או יעצרו אותנו מלעבוד יום ולילה לגיבוש שלום ובטחון בסוריה. איסמעיל וחברו הם קורבנות לטרור הפוגע בסוריה...הם, כמו שאר הקדושים המעונים, נפלו כדי שסוריה תוכל לחיות, משום שסוריה היא מעל הכל.

חיידר, 3 במאי 2012.[4]

חיידר נפטר ב-5 באוגוסט 2022.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נכון לשנת 2012.
  2. ^ moubayed, 2006, עמ' 55.
  3. ^ The Christian Science Monitor, Assad Nudges Syria Closer To Peace Deal With Israel,‏ 30 באוגוסט 1994.
  4. ^ Al-Akhbar, Son of SSNP Leader slain in Syria,‏ 3 במאי 2012.