עכרמה צברי
![]() | |||||
לידה |
1939 (בן 86 בערך) קלקיליה, ![]() ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||
השכלה |
| ||||
ekrimasabri | |||||
| |||||
![]() ![]() |
עכרמה סעיד עבדאללה צברי (בערבית عكرمة سعيد عبد الله صبري; נהגה: עִיכְּרִימַה; נולד ב-1939) הוא איש דת מוסלמי שכיהן כמופתי של ירושלים בין השנים 1994–2006.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צברי למד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, שם קיבל תואר דוקטור. ב-1994, לאחר מותו של סולימאן ג'עברי, מונה צברי על ידי יאסר ערפאת למופתי של ירושלים ושימש למעשה גם כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית. תפקידו הוגדר באופן רשמי כ"מופתי ירושלים ופלסטין". במקביל אליו מינה חוסיין, מלך ירדן את עבד אל-קאדר עאבדין לאותו תפקיד, וזאת על רקע המחלוקת בין ירדן לרשות הפלסטינית על השליטה במקומות הקדושים בירושלים. זמן קצר כיהנו שניהם במקביל, אך בהדרגה דחקו אנשיו של צברי את אנשיו של עאבדין מתפקידיהם, וב-1998, לאחר פרישתו לגמלאות של עבאדין, השתלט צברי על מוסדות הווקף באופן סופי והפך למופתי יחיד בירושלים.
ב-2006 פוטר צברי על ידי יורשו של ערפאת, מחמוד עבאס, ובמקומו מונה השייח' מוחמד אחמד חוסיין. לאחר פיטוריו שימש צברי דרשן במסגד אל-אקצא וראש המועצה המוסלמית העליונה.
בעקבות דברי ההסתה הוציאה מדינת ישראל לצברי מספר פעמים צווי איסור יציאה מהארץ[1][2]. בשנת 2007 נאסרה כניסתו להולנד בשל עמדותיו הרדיקליות[3].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטי ציונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השייח' פרסם הנחיה לפיה אסור לפלסטינים לקבל אזרחות ישראלית[4].
הוא אסר על קבורתו של מוסלמי, עלא קירש, בבית קברות מוסלמי, מאחר שחשד בו במכירת קרקעות ליהודים.
הר הבית וירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השייח' צברי הביע פעמים רבות התנגדות לפעולות שונות של ממשלת ישראל במזרח ירושלים. הוא ניצל את מסגד אל-אקצא כדי להסית נגד ישראל, תוך קידום עלילת "אל-אקצא בסכנה", בטענה שישראל מתכננת להרוס את המסגד. הוא האשים את המדינה בכוונה לפגוע במבנים ובמורשת המוסלמית, וקרא להגן על המסגד בכל מחיר. צברי התנגד לכל תוכנית ישראלית לשפץ או לשנות את הר הבית, כולל הגשר שהוצע במקום סוללת המוגרבים, ותיאר זאת כתקיפה על הווקף והתרבות האסלאמית.
הוא שלל כל זיקה יהודית להר הבית ולירושלים, מכחיש את קיומו ההיסטוריה של בית המקדש, ומתנגדת לזכות היהודית אפילו על הכותל המערבי. צברי התעקש כי המוסלמים הם שצריכים לשלוט על הר הבית והווקף, ולא לאפשר למעורבות ישראלית בשמירה על המסגד. הוא פעל יחד עם השייח' ראאד סלאח נגד פעולותיה של ישראל לשיפוץ שער המוגרבים. בהקשר זה חזר על עלילת "אל-אקצא בסכנה" וטען שהשיפוץ הוא "התקפה על הווקף האסלאמי, על מסגד אל-אקצא, ועל המורשת והתרבות של ירושלים"[5]. ביולי 2017, לאחר הפיגוע בהר הבית, התקינה משטרת ישראל מגנומטרים בכניסות להר הבית. בשל כך אסר על כניסת מוסלמים להר, כל עוד הבידוק הביטחוני נמשך[6].
טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת האינתיפאדה השנייה הביע צברי תמיכה בפיגועי התאבדות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים[7][8]. ב-2001 נחקר במשטרה בעקבות פגישתו בביירות עם מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה[9]. במסגרת תפקידו כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית אישר צברי את הוצאתם להורג של פלסטינים שהורשעו בעבירות שונות[10]. באוגוסט 2024, לאחר ההתנקשות באסמאעיל הנייה, צברי ספד לו במסגד הר הבית, תוך כדי שהמאמינים צועקים ״בדם נפדה את השהיד״[11][12]. באוקטובר 2022 ערך ביקור בביתו של פתחי חזאם, אביו של המחבל מהפיגוע בדיזנגוף, בו שיבח את האב על הגיבוי שנתן לבנו השהיד[13]. לאחר זמן קצר ערך ביקור תנחומים נוסף בביתו של עודאי תמימי המחבל שביצע את הפיגוע במחסום שועפאט ואת ניסיון הפיגוע בכניסה למעלה אדומים. בביקור זה הוסיף צברי להלל את מעלתו של השהיד ואמר שאילו אנשים היו יודעים את מעלתו היו פונים גם הם לדרך זו. בעקבות דברים אלו פנו מספר ארגוני ימין בדרישה לפתוח בחקירה על הסתה לטרור כנגד צברי[14].
באפריל 2022 השתתף צברי בוועידה לרגל "יום אלקודס" האיראני לצידם של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית העממית ודוברים נוספים בקריאה להשמדת ישראל[15]. באפריל 2023 השתתף צברי בוועידה זהה[16].
צברי נמנה עם חברי מועצת הנאמנים של קואליציית הצדקה, ארגון גג בראשותו של השייח' יוסוף אל-קרדאווי המרכז העברת תרומות מרחבי העולם לתנועת חמאס[17].
אנטישמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 פרסם ספרון בשם "פלסטין – האדם והאדמה" בהוצאת "מרכז ההסברה הערבי". הספרון, שכלל מוטיבים אנטישמיים השאובים מ"הפרוטוקולים של זקני ציון", שלל את זכותם ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל ועל ירושלים וערער על הלגיטימיות לקיומה של מדינת ישראל[18]. על דברים ברוח זו חזר פעמים רבות בראיונות ובדרשות[19].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של עכרמה צברי (בערבית)
- "מופתי ירושלים ופלסטין" מטעם הרש"פ על האינתיפאדה והסכסוך, באתר ממרי, 4 בנובמבר 2000
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הלל ביטון רוזן, אחרי שהסית לטרור: צו יציאה מהארץ למטיף הבכיר מהר הבית, באתר ערוץ 14, 22/12/2021
- ^
ציוץ של יוני בן מנחם yoni ben menachem ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 במאי 2022
- ^ Muslim cleric still not welcome here, 21 באפריל 2008
- ^ עלי ואקד, הפלסטינים רוצים אזרחות - המופתי מאיים: "אסור", באתר ynet, 15 באוגוסט 2000
- ^ איתמר ענברי, "נאחד רובים כדי להגן על מסגד אל-אקצה", באתר nrg, 3 בפברואר 2007
- ^ יורי ילון, ח"כים מהרשימה המשותפת נפגשו עם המופתי, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2017
- ^ דניאל סובלמן, המופתי של ירושלים: פיגועי ההתאבדות לגיטימיים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001
- ^ שאול קמחי ושמואל אבן, מי הם מתאבדי הטרור הפלסטיני, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, עמ 25
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, המופתי של ירושלים נעצר בחשד להסתה, באתר ynet, 14 בספטמבר 2001
- ^ ארנו רגולר ויובל יועז, גורמים פלס': הוצא להורג מוסר מידע על שחאדה, באתר וואלה, 13 ביוני 2005
- ^
"ברוח ודם נפדה את השהיד": הסתה בהר הבית בהספד הנייה, בעיתון מקור ראשון
- ^ בלב ירושלים: המופתי המסית חוגג בביתו הלא חוקי
- ^ אלחנן גרונר, צפו: המופתי סברי בבית המחבלים בג'נין: "השאהידים – לפיד המאיר לנו את הדרך", באתר הקול היהודי, 11/10/2022
- ^ אלחנן גרונר, תלונה נוספת נגד המופתי שמאותרג בידי הפרקליטות, באתר הקול היהודי, 16/11/2022
- ^ הרשת סוערת: המופתי של ירושלים לשעבר לצד נסראללה והנייה, באתר ערוץ 14, 27/4/2022
- ^ ספיר ליפקין, שיח׳ ירושלמי בכיר השתתף בכנס עם נסראללה והניה, באתר מאקו, 13 באפריל 2023
- ^ השותף של ארדואן - המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 15 בדצמבר 2020
- ^ דה לגיטימציה של ישראל בשילוב מסרים אנטישמיים בספרון שחיבר השיח' עכרמה צברי, המופתי של ירושלים והסמכות ההלכתית הבכירה ב"רשות הפלסטינית" , באתר המרכז למורשת המודיעין, נובמבר 2003
- ^ מופתי הרש"פ: יהודי גרמניה צריכים לחזור אליה, באתר ממרי, 22 בינואר 2001
ליהודים אין זכות על הכותל המערבי, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 23 ביוני 2009
'Western Wall was never part of temple', ג'רוזלם פוסט, 25 אוקטובר 2007
המופתי של ארץ הקודש: אין זכר לנוכחות יהודית בירושלים מאז ומעולם, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 29 באוקטובר 2010