עירא הדר
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
עירא הדר היא עורכת דין ישראלית ופעילה מרכזית למען זכויות להט"ב בישראל. שותפה במשרד עורכות הדין עירא הדר ומיכל עדן המתמחה בזכויות קהילת הלהט"ב, וכן במעמדן המשפטי של מגוון המשפחות האלטרנטיביות. מזה שנים רבות עו"ד הדר מעניקה שירותים משפטיים לחברי וחברות קהילת הלהט"ב בשלל תחומים, לרבות זוגיות גאה, הורות להט"בית, אימוץ להט"בי, אפוטרופסות, הסדרת מעמדם של בני זוג זרים, זכויות כלכליות בתחום העבודה והפנסיה. במסגרת פעילותה המשפטית, הדר הובילה גם לתקדימים פורצי דרך למען הקהילה הגאה.
פעילות משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדר ידועה כנציגתן של בנות הזוג טל ואביטל ירוס-חקק במאבקן בן 9 השנים להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן. המאבק המשפטי הסתיים בפסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה התקדימי, שבעקבותיו הפכו השתיים לזוג החד-מיני הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ.[1] בעקבות תקדים חדשני זה ניתנו, נכון ל-2012, מאות צווי אימוץ במסגרת משפחות גאות, והילדים נרשמים בתעודות הזהות של שתי האמהות או שני האבות שלהם.
עוד לפני כן, בשנת 1999, הובילה הדר לפריצת הדרך הראשונה בהכרה במשפחות החד מיניות, כאשר זכתה לצווי אפוטרופסות במסגרת משפחות גאות, שהכירו חלקית במעמד האם הלא-ביולוגית כלפי הילדים שילדה בת זוגה.
הדר יצרה תקדימים נוספים, גם למען קבלת הטבות כלכליות לבני זוג מאותו המין. בשנת 2001 ייצגה אדם שביקש להכיר בו כידוע בציבור של בן זוגו המנוח לצורך קבלת קצבת שאירים מקרן פנסיה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה, העניק את זכויות הפנסיה, והגדיר לראשונה זוג הומואים כידועים בציבור.[2][3]
בשנת 2010 הדר הביאה להרחבה של הגדרת הידועים בציבור מאותו המין, כאשר ייצגה הומוסקסואל שחי עם בן זוגו בארון, ולאחר פטירת בן זוגו, תבע את זכויות הפנסיה. הדר טענה בבית המשפט, ודעתה אף התקבלה, כי יש לדרוש נטל ראיות מופחת מבני זוג המסתירים את נטיותיהם המיניות ואורח חייהם ועקב כך מתקשים להוכיח את דבר הזוגיות.
בפסק דין נוסף משנת 2010, בו ייצגה הדר תובע הומוסקסואל, הוכרו בני זוג מאותו המין גם לצורך קבלת קצבת שאירים מהביטוח הלאומי. הדר טענה כי יש לחייב את הביטוח הלאומי לשלם הוצאות משפט על כך שמלכתחילה סירב להכיר בבני הזוג ההומואים ואילץ את התובע לנקוט בהליכי משפט להשגת זכויותיו. טענה זו התקבלה על ידי בית המשפט. שנה לאחר מכן, ב-2011, הדר חתרה ואף הצליחה להביא לידי הכרה של בני זוג מאותו המין של ניצולי שואה, כאשר בית המשפט הכיר בהומוסקסואל כידוע בציבור של ניצול שואה שנפטר, והעניק לו קצבת שארים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים.
בשנת 2012 ניתן פסק דין בתביעה אחרת שניהלה הדר בבית משפט השלום בירושלים כנגד אולם אירועים שסירב לערוך מסיבת חתונה של זוג לסביות. בפסק הדין נקבע כי מדובר באפליה פסולה על רקע נטייה מינית וכן בהטרדה מינית כלפי בנות הזוג ואולם האירועים חויב לפצותן בסך של 80,000 ש"ח.
בשנת 1997, ניסחה הדר את העתירה ל"בג"ץ קלפים פתוחים", שבעקבותיה אולץ שר החינוך, זבולון המר, לשדר בטלוויזיה החינוכית תוכנית בנושא נוער הומו-לסבי. הדר ייצגה את העותרים יחד עם עו"ד דורי ספיבק ודן יקיר.[4]
פעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדר הייתה ממייסדות עמותת קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) ומעל לעשור שימשה בהתנדבות כיועצת המשפטית של הארגון. כיהנה כמ"מ יו"ר הוועדה לקידום זכויות הלהט"ב בלשכת עורכי הדין. הייתה חברה בצוות המשפטי של שדולת הנשים בישראל, ושותפה בפורום עורכי הדין של קהילת הלהט"ב - "גיי-בר". משתתפת בישיבות הכנסת הנוגעות לענייני קהילת הלהט"ב, ושותפה לגיבושן של הצעות חוק לטובת הקהילה.
הדר עורכת הרצאות בפני קהלים מגוונים ברחבי ישראל, היא משתתפת בימי עיון וכנסים הדנים בזכויות להט"ב וכותבת מאמרים בנושא. כתבה וערכה מדור משפטי על זכויות קהילת הלהט"ב באתר GoGay.[5]
בשנת 2005 בחר עיתון הכלכלה "ליידי גלובס" את עו"ד הדר לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2005.[6] באותה השנה זכתה הדר גם באות 'יקירת הקהילה' מטעם אגודת הלהט"ב.
ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכתה הדר להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[7]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עירא הדר הייתה נשואה לאורנה הדר,[8] ולשתיים שני ילדים משותפים. מאז 2015 נמצאת בזוגיות עם אשת החינוך יעל הרץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל רוזנר, היסטוריה: זוג הלסביות אימץ רשמית את ילדיהן, באתר ynet, 12 בפברואר 2006
- ^ תקדים: אלמן "בארון" זכאי לקצבת שארים, באתר ynet, 3 במאי 2010
- ^ עירא הדר, ידועים בארון, באתר GoGay, 10 במאי 2010
- ^ האגודה לזכויות האזרח, אגודת הלהט"ב וארגון קל"ף נ' שר החינוך, הטלוויזיה החינוכית ורשות השידור, בג"ץ 273/97, 21 בספטמבר 1997
- ^ ייעוץ משפטי, באתר GoGay
- ^ עירא הדר ברשימת 50 המשפיעות ב-2005, GoGay, 23 בספטמבר 2005
- ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
- ^ נכון לתחילת המאה ה-21 הדין הישראלי לא מכיר בנישואים חד-מיניים המתבצעים בשטח ישראל, אך מכירה במידה מוגבלת בנשואים חד-מיניים שנערכו בארצות אחרות לפי הדין המקומי.