עין נטפים

עין נטפים
מיקום המעיין
מדינה	ישראל
אזור	מחוז הדרום
קואורדינטות	29°35′49″N 34°52′59″E / 29.597014°N 34.883171°E
גישה למעיין
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אילת רגילה) הר יהושפט הר צפחות א. חבל אילות מצרים ירדן עין נטפים עין נטפים עין נטפים מפת __ אילת; [‌למפה דינמית של דרום הנגב‌] מצפון: __ מועצה אזורית חבל אילות; ממזרח: עקבה; מדרום: מפרץ אילת; ממערב: חצי האי סיני

עין נטפים (בערבית: ביר אל קטר או עין אל קטר^[1]^[2]) הוא מעיין מים מתוקים בהרי אילת בערוץ נחל נטפים ליד הגבול עם מצרים. המעין נמצא כשבעה ק"מ צפונית לאילת סמוך לכביש 12. זהו המעיין היחיד הנובע כל השנה באזור הסמוך לאילת.

המעיין

עין נטפים נקרא כך כי המעיין נובע בטיפות^[2]. זהו מעיין שכבה הנמצא בין שכבת חרסית אטומה למים מתחת לבין שכבת גיר למעלה דרכה מחלחלים המים וזורמים על גבי שכבת החרסית. בסלעי הגיר יש שרידים של מאובנים קדומים.

עין נטפים הוא מקור המים הטבעי היחיד בהרי אילת הנובע לאורך כל השנה ומשמש מקור מי שתייה לבעלי החיים בסביבה. המעין מרכז אליו בעיקר בשעות בין הערביים ובשעות החשיכה בעלי חיים השותים ממימיו, מים המתקבצים לתוך בריכת אבן קטנה. למעין באים בעלי חיים כמו יעלים, עיזים, שפנים, קוצנים, עופות כגון חצוצרן המדבר^[3], גבתונים, וורדיות סיני. במים גדלה אצה פבוטית ומסביב טחבי עלים, שערות שולמית וליניאה משילה.

היסטוריה

שרידים של דרך עולי הרגל המוסלמים מקהיר למכה, דרב אל חג', נמצאים בסמוך לאתר לאורך תוואי כביש 12. המקום נחפר ושוחזר על ידי בית הספר שדה אילת. המעיין השפיע גם על קביעת קו הגבול המערבי בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית, שהוא קו הגבול המודרני בין ישראל למצרים. כקילומטר צפון-מערבית למעיין נמצא מעבר הגבול נטפים.

בתחילת נובמבר 1950 נעשה ניסיון להקים התיישבות חקלאית בעין נטפים על ידי אנשי השירות החלוצי לישראל^[4]. מצרים דרשה לפנות את המקום, ותחת לחץ האו"ם ישראל הסכימה לפנות את כוחות צה"ל, אך לא וויתרה על הזכות להתיישבות אזרחית^[5]. עם זאת, ההתיישבות לא צלחה. בדצמבר 1964 החלו כוחות של חיל ההנדסה בסלילת כביש מאילת אל עין נטפים^[6], במימון חלקי של עיריית אילת ומשרד התיירות^[7]. במהלך העבודות נעשה שימוש ב-10 טונות של חומרי נפץ, ופונו 50,000 מ"ק של סלע. הדרך נפתחה לאחר כשלושה חודשי עבודה^[7].

עד מלחמת ששת הימים היה בעין נטפים מוצב צבאי ישראלי, ומולו מוצב צבאי מצרי, בראס אל נקב הסמוכה לבקעת הירח.

בעקבות שיטפונות באזור בשנת 1968, סלע גדול שהדרדר הרס את השוקת באתר שנבנתה על ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה^[8].

גלריה

מפל נטפים, בתחתיתו נראית השוקת
המצוק שמאחוריו עובר שביל המורד לעין נטפים
השוקת בעין נטפים במרץ 2007
השוקת בעין נטפים באפריל 2019

לקריאה נוספת

מטיילים בישראל, גיליון מס, 21, מרץ 2006 טבע הדברים. עין נטפים עמוד 30.
אנציקלופדיה אריאל לידיעת הארץ מאת זאב וילנאי, עם עובד - תרבות וחינוך.
כל מקום ואתר תשל"ח 1978, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין נטפים בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל - כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 - עם הפנים אל הנגב, עמ' 21 - 26.
^ ¹ ² ילקוט הפרסומים 668 (עמ' 1193), ‏6 במאי, 1959
^ עין נטפים, באתר iNature.info
^ ח. בן-עדי, עין נטפים אשר עם אילת, מעריב, 19 בנובמבר 1950
^ נציגי ישראל באו"ם הסכימו לפנות עין נטפים, חרות, 15 בנובמבר 1950
^ צה"ל יסלול כביש מאילת לעין-נטפים, מעריב, 17 בנובמבר 1964
^ ¹ ² שפי גבאי, דרך חדשה לארץ האגדות, דבר, 15 במרץ 1965
^ אילת עדיין מנותקת בגלל שטפונות בערבה, מעריב, 27 בנובמבר 1968

[1] זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל - כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 - עם הפנים אל הנגב, עמ' 21 - 26.

[:0-2] ¹ ² ילקוט הפרסומים 668 (עמ' 1193), ‏6 במאי, 1959

[3] עין נטפים, באתר iNature.info

[4] ח. בן-עדי, עין נטפים אשר עם אילת, מעריב, 19 בנובמבר 1950

[5] נציגי ישראל באו"ם הסכימו לפנות עין נטפים, חרות, 15 בנובמבר 1950

[6] צה"ל יסלול כביש מאילת לעין-נטפים, מעריב, 17 בנובמבר 1964

[שפיגבאי-7] ¹ ² שפי גבאי, דרך חדשה לארץ האגדות, דבר, 15 במרץ 1965

[8] אילת עדיין מנותקת בגלל שטפונות בערבה, מעריב, 27 בנובמבר 1968

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]