עטלף צינורי מדומה

עטלף צינורי מדומה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	עטלפי פרי
סוג:	עטלף צינורי מדומה
מינים
	2
שם מדעי
	Paranyctimene; ‏טייט, 1942

עטלף צינורי מדומה (שם מדעי: Paranyctimene) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שאנדמיים לגינאה החדשה. הסוג הוקם בשנת 1942 על ידי הזואולוג האמריקני ג׳ורג׳ הנרי המילטון טייט והוא קרוב חיצונית וגנטית לסוג עטלף צינורי הססגוני והגדול יותר. הסוג נחשב במקור לטקסון מונוטיפי עד לגילויו של מין נוסף בשנת 2001.

תיאור

לעטלף הצינור המדומה גולגולת רחבה, מוצקה ומעוגלת, גוף קטן וכנפיים קצרות ורחבות. העיניים גדולות, האוזניים קצרות ועגולות והלוע רחב ועגול. הנחיריים ארוכים במיוחד ודומים לצינור. הזנב קצר יחסית וכנף הזנב בלתי מפותחת. הלסתות שלו חזקות עם שיניים מפותחות וניבים חזקים וארוכים במיוחד. החותכות התחתונות נעדרות. במראהו הכללי הוא דומה מאוד לסוג עטלף צינור, אך המורפולוגיה של השיניים שונה במקצת והחך ארוך יותר. עטלף הצינור המדומה קטן יותר מעמיתו: אורך ראשו וגופו 63–93 מ״מ, אורך הזרוע 54–58 מ״מ ואורך זנבו 12–21 מ״מ; משקלו 21–33 גרם.

הפרווה של עטלף הצינור המדומה קצרה ועבה. צבעה הכללי כהה יותר מהסוג השני, ונע בין חום אפרורי לחום כהה. הגחון והחזה חיוורים יותר וצבועים בצהבהב חיוור, זהוב או אוכרה. הראש בולט בצבעו הכהה (שוקולד שחור או חום כהה), הפס הגבי שמאפיין את הסוג השני נעדר אצלו. הכנפיים צבועות בירקרק, אדמדם או חום כהה והן מנומרות בדלילות בכתמים צהבהבים או לבנים. האוזניים חומות עם קצוות לבנים והן אינן מנומרות בצהוב כמו אצל הסוג השני. הנחיריים שחורים או ירקרקים - תלוי במין.

תפוצה וביולוגיה

עטלפי הצינור מצויים בעיקר באי גינאה החדשה - הן בצד הפפואני והן בצד האינדונזי. בנוסף הם מצויים באיים הסמוכים ואיאגו וסוולאווטי. טווח התפוצה הספציפי של המינים אינו ידוע, אך ייתכן שמין אחד מאכלס את החלק הצפוני של האי ומין אחד את החלק הדרומי. בית הגידול של הסוג מורכב מיער גשם טרופי, יער עננים, יער גדותיים ויער מנגרובים בשפלות עד רכסים הרריים ברום 1,350 מטר מעל פני הים.

אין מידע אודות האקולוגיה של הסוג, וסביר להניח שהוא דומה באורח חייו לקרובו. המינים בסוג בודדים, פעילים בלילה ומבלים את שעות היום בעלווה הצפופה. הם ניזונים בעיקר ממיץ של תאנים ופירות שונים וסוחטים חתיכות פרי עד תום ולאחר מכן יורקים אותם. הם אינם תלויים בנוכחות גופי מים. הרבייה מתרחשת בכל השנה ללא עונה קבועה. ההיריון נמשך מספר חודשים ולאחר מכן הנקבה ממליטה גור יחיד. המינים בסוג מוגדרים על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), ובשל אורח חייהם הבודד הם לא מאוימים מציד כמו עטלפים החיים במושבות גדולות.