לדלג לתוכן

עטלף הצוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעטלף הצוף
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי עטלפי פרי
משפחה: עטלפי פרי
סוג: עטלף הצוף
מינים

2

שם מדעי
Macroglossus
קיוויה, 1824
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עטלף הצוף או עטלף ארך-לשון (שם מדעי: Macroglossus) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שמצויים בדרום-מזרח אסיה ואוקיאניה. הסוג הוקם בשנת 1824 על ידי הזואולוג הצרפתי פרדריק קיוויה ומשמעות שמו המדעי היא ״גדול-לשון״. עטלף הצוף חולק קווי דמיון רבים עם הסוג עטלף פרחים. אין להתבלבל בין סוג זה לבין הסוג זיזף הצוף הדרום-אמריקני.

תיאור ואנטומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעטלף הצוף גוף קטן וגוצי, כנפיים קצרות וגולגולת עדינה, צרה וחרוטית. החרטום שלו מוארך ומחודד בצורה בולטת והוא הארוך ביותר בקרב עטלפי הפירות. העיניים גדולות ובולטות, האף קטן והאוזניים גדולות ועגולות. הלשון ארוכה במיוחד ומכוסה בקצה בשערות זעירות דמויות מכחול.

פרופיל צד של עטלף צוף.

הזנב קצר למדי (3-2 חוליות לכל היותר) ונראה כגדם, והוא אף עשוי להיעדר לחלוטין. קרום התעופה האחורי גם הוא קטן ומצומצם. בין הנחיריים יש תלם אנכי שמסתיים בשפה העליונה וסמוך לכנפיים יש בלוטות ריח גדולות. בהתאם לתזונה, השיניים קטנות ומנוונות יחסית עם מרווח גדול ביניהן.

אורך הראש והגוף של עטלפי הצוף 49–89 מ״מ, אורך הזרוע 37–52 מ״מ ואורך הזנב עד 6 מ״מ; המשקל נע בין 8 ל-29 גרם והזכר גדול במקצת מן הנקבה. המינים בסוג נבדלים בעיקר על בסיס גודל, רוחב התלם בין הנחיריים והמורפולוגיה של הלסת התחתונה.

הפרווה של עטלף הצוף שעירה ורכה. צבעה הכללי בהיר למדי, ונע בין חום בהיר לזהוב, חום אדמדם או כתמתם בהיר. הגחון והחזה בצבע צהבהב, בז׳ או שנהב והראש כהה במקצת משאר הגוף. לעיתים יש גם פס כהה דהוי על הגב. הכנפיים שחורות-סגלגלות או חומות בהירות, והזרועות, השוקיים והחרטום ורדרדים. הרגליים וקצות האוזניים שחרחרים.

תפוצה ובית גידול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטלפי הצוף חיים בדרום-מזרח אסיה ובאוקיאניה; טווח התפוצה של הסוג משתרע על מזרח הודו, מדינות הודו-סין (בורמה, תאילנד, לאוס, וייטנאם וקמבודיה), חצי האי מלאי, רבים מאיי סונדה ואיי מאלוקו, צפון אוסטרליה, גינאה החדשה, איי הפיליפינים, איי טלאוד, איי שלמה וארכיפלג ביסמרק.

בית הגידול של עטלפי הצוף מגוון למדי, וכולל יער גשם טרופי, יער גשם ממוזג, יער עננים, יער מנגרובים, יער במבוק, יער גדותיים, יער ביצות, יער סובטרופי יבש, סוואנה טרופית, מטעים ובתה חופית. המינים נמצאים בשפלות עד רכסים הרריים ברום 2,000 מטר מעל פני הים. בין מיני עטלף הצוף מתקיימת חפיפה בחצי האי המלאי ובחלק מאיי סונדה הגדולים.

עטלף צוף גדול.
עטלף צוף קטן.

המינים בסוג פעילים בכל שעות היממה, ונחים לסירוגין בחללי וענפי עצים, מבנים נטושים ובפרט תחת כפות דקל, קוקוס ובננה. הם ישנים בבדידות או בקבוצות קטנות של 5–10 פרטים. כפי שמרמז שמם, עטלפי הצוף ניזונים בעיקר מצוף ואבקנים ובמידה פחותה ממיץ פירות. האנטומיה הייחודית והמורפולוגיה של הלשון והשיניים מותאמת במיוחד לסוג זה של תזונה. העטלף אינו מרחף באוויר במהלך היניקה, אלא מטפס על התפרחת ומשרבב את ראשו לתוכה. הרגלי האכילה של הסוג הופכים אותו למאביק פרחים חשוב.

עטלפי הצוף מסתגלים בנקל לחיים בסביבה אנושית.

עטלפי הצוף תרים אחר מזון בגפם ולעיתים נדירות בזוגות. נוכחות בלוטות ריח גדולות מעידה על טריטוריאליות, אם כי הדבר לא אומת לחלוטין. עטלף הצוף חי בשטח קבוע שגודלו עד 5.8 דונם והוא מדי פעם יוצא לגיחות סריקה על פני 1–2 ק״מ במטרה לאתר אזורים עשירים בתפרחות. שטח המחיה עשוי להיות קטן יותר באזור עם ריכוז גבוה של עצי בננות שמושכים אליהם עטלפים רבים. כאשר הטמפרטורות צונחות, עטלפי הצוף נכנסים למצב של נמנום כדי לחסוך באנרגיה. למרות שהסוג אינו מחפש את מזונו באמצעות אקולוקציה הוא מפיק גלי קול נמוכים שמשמשים לתקשורת עם עטלפים אחרים ולהתרעות מפני טורפים. האויבים העיקריים של הסוג הם נחשים ובמידה פחותה גם דורסי לילה וטורפים קרקעיים. הנטייה שלהם לחיות בגפם, מקלה עליהם להסתתר מפני טורפים.

בכל שנה יש שתי עונות רבייה, והנקבה ממליטה בכל פעם גור יחיד או תאומים לאחר תקופת היריון של 115–140 יום. בדרך כלל עונות הרבייה מתרחשות בתקופות של שפע בתפרחות. ההנקה נמשכת כחודשיים ובגיל 3 חודשים הגור הופך לעצמאי. במהלך ההנקה, האם לוקחת איתה את הגור בחיפוש אחר מזון, ומלמדת אותו לאסוף צוף. עטלפי הצוף מגיעים לבגרות בגיל 10 חודשים ותוחלת החיים שלהם בטבע 4–6 שנים.

עטלפי הצוף מסווגים על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור טווח התפוצה הרחב שלהם, אוכלוסייתם הגדולה, הימצאותם במגוון בתי גידול וסובלנותם להפרעות אנושיות. אין איומים משמעותיים על הסוג ומגמת האוכלוסייה של המינים יציבה. עטלפי הצוף נמצאים באזורים מוגנים רבים.

בסוג זה 2 מינים:

  • עטלף צוף גדול (Macroglossus sobrinus) - מצוי במזרח הודו, הודו-סין, חצי האי המלאי, סומטרה וג׳אווה.
  • עטלף צוף זוטר (Macroglossus minimus) - מצוי בדרום הודו-סין, חצי האי המלאי, איי סונדה הגדולים, איי מאלוקו, מלנזיה, הפיליפינים וצפון אוסטרליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עטלף הצוף בוויקישיתוף