עור בהיר
עור בהיר הוא עור בעל גוון בהיר המופיע באופן טבעי המאופיין בפיגמנטציה נמוכה של אומלנין ואשר נפוץ באזורים גאוגרפיים בעלי קרינת UV נמוכה. עור בהיר נפוץ ביותר באירופה ובמזרח אסיה.
אנשים בעלי פיגמנטציה של עור בהיר נקראים לעיתים "לבנים" או "צהובים", אולם המשמעות של שימוש במילים אלו משתנה כאשר פעמים שמשמעותו השתייכות לקבוצה אתנית ולאו דווקא לגוון העור.
אנשים בעלי עור בהיר קולטים ויטמין D לתהליכים פיזיים כגון ייצור קלציום, בכמויות גדולות יותר מאשר בעלי עור כהה בשל תכונות המסייעות לקליטת קרינה אולטרא-סגולית. לעומת זאת בעלי עור בהיר החיים בסביבות קו המשווה נתונים לסיכון גבוה יותר של מחסור בחומצה פולית וכתוצאה מכך לנזק ב DNA, פגמי לידה וסוגים שונים של סרטן ובפרט סרטן העור.
באופן היסטורי, אוכלוסיות המאופיינות באחוז גבוה של בעלי עור בהיר היו נפוצות באזורים המרוחקים מקו המשווה, כגון: קנדה, מונגוליה, רוסיה, סקנדינביה, וחלקים גדולים מאירופה. בתקופות מאוחרות, עקב הגברה ביכולות שינוע והגירה מאסיבית, בעלי עור בהיר מצויים בכל רחבי העולם ואף באזורים טרופיים.
ביוכימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלנין הוא נגזרת של חומצת האמינו טירוזין. אומלנין מגן על רקמות ועל ה DNA מנזק הנגרם על ידי חשיפה לקרינה אולטרא-סגולה והוא מיוצר על יד מלנוציטים (melanocytes), תאים הנמצאים בחלק התחתון ביותר של האפידרמיס. המלנין מיוצר בתא מוקף ממברנה הנקרא מלנוציט. לאנשים בעלי עור טבעי בהיר יש פיזור דליל של אומלנין והקרוב הבהיר יותר שלו הפאומלנין. ריכוז הפאומלנין משתנה באופן קיצוני בין אוכלוסיות וכן בין פרט לפרט, אך הוא נפוץ יחסית באוכלוסיות מזרח אסייתיות, אצל ילידים אמריקאים, ואצל צפון אירופאים בעלי שיער אדום.
אצל אנשים שונים, ללא תלות בצבע העור, יש כמות זהה של מלנוציטים בחלקים מקבילים של העור (אולם משתנה בין חלקים שונים של העור אצל אותו האדם), אולם החלקים האורגניים המכילים פיגמנטים, הנקראים מלנוזומים, קטנים יותר וכן מועטים יותר אצל בעלי עור בהיר.
אצל אנשים בעלי עור בהיר ביותר, העור מקבל את צבעו בעיקר מהרקמה התכלת-לבנה המחברת בין הדרמיס וההמוגלובין אשר בכדוריות הדם הזורמות בנימים של הדרמיס. הצבע הקשור להמוגלובין שבמחזור הדם, הופך בולט יותר, בעיקר בפנים, כאשר עורקיקים מתרחבים ומתמלאים דם כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת או גירוי סימפטטי של מערכת העצבים (כגון במצב של בושה או כעס). עד 50% מקרינת UVA יכולה לחדור לעומק הדרמיס אצל אנשים בעלי עור בהיר עם שכבה דלילה של פיגמנט מלנין להגנה.
עור עדין, שיער אדום ונמשים קשורים לכמויות גבוהות של פאומלנין ונמוכות של אומלנין. פנוטיפ (Phenotype) זה נוצר על ידי מוטציית-חוסר-תפקוד בגן הקולטן מלנוקטורטין 1 (MC1R). אולם, וריאציות ברצף גנטי של MC1R בלבד בעלות השפעה משמעותית על פיגמנטציה באוכלוסיות בהן שיער אדום ועור עדין נפוצים. שינויים גנטיים כאלו משפיעים בעיקר על הגברת סינתזה של אומלנין על חשבון פאומלנין, אולם הדבר בעל השפעה נמוכה על החזרת האור מן העור, בין קבוצות אתניות שונות. תרבית תאית של תאי עור בהיר עם קרטינוציטים מעלים את הפצת המאפיינים של עור בהיר.
נמשים מופיעים בעיקר אצל אנשים עם פיגמנטציה נמוכה של העור. צבע הנמשים משתנה בין כהה מאוד לבין גוון חום בהיר והם מפוזרים באקראי על העור. לנטיגו סולארי, הוא סוג נוסף של נמשים, שמופיע אצל אנשים ללא קשר לצבע עורם. אנשים עם עור בהיר ביותר (מסוגים I ו II) מייצרים כמות מועטה של מלנין במלנוציטים ויכולתם לייצר מלנין בהשפעת קרינת UV נמוכה מאוד או חסרה. עובדה זו משפיעה של כוויות שמש תכופות יותר, ונזק רב יותר ובלתי נראה הנגרם לרקמה ול DNA הנמצא תחת העור. נזקים אלו עלולים לגרום להזדקנות מואצת ולסרטן העור.
אנשים עם פיגמנטציה מתונה יותר (מסוגים III ו IV) יכולים לייצר מלנין בעור כתוצאה מקרינת UV. שיזוף ריגל דחוי יותר עקב השהות הלוקחת למלנין "לטפס" במעלה האפידרמיס[דרושה הבהרה].