עובד חקלאות
עובד חקלאות הוא מי שמועסק כשכיר בעבודה חקלאית, בעיקר באזורים כפריים ובחוות חקלאיות. בדרך כלל תחת ניהולו של חקלאי. עובדי חקלאות מוגדרים באופן שונה בחוקי העבודה של כל מדינה. מדינות מסוימות מגבילות את ההגדרה למי שמבצע משימות חקלאיות ספציפיות, בעוד שאחרות כוללות עובדים נוספים המבצעים משימות שונות באזורים כפריים, בין אם משימות חקלאיות ובין אם לא.
בעקבות המהפכה התעשייתית, ירד חלקה של התעסוקה בחקלאות ייעור ודיג בסך התעסוקה בעולם, מ-40% בשנת 2000 ל-27% בשנת 2021. עם זאת, החקלאות נותרה מקור התעסוקה השני בגודלו בעולם אחרי מגזר השירותים.[1]
העבודה החקלאית משתנה מאוד בהתאם למידת המיכון של הייצור וסוג היבול. גידולי ירקות ופירות שונים דורשים לעיתים קרובות עבודה זמנית, שאינה דורשת מיומנות, אך זוהי עבודה עונתית בלבד, בעונת הקטיף. זה מוביל למהגרי עבודה רבים בענף החקלאות, ובדרך כלל העבודה היא בשכר נמוך מאוד. וישנם עובדים קבועים, מקצועיים יותר, בעיקר בחוות המייצרות כל שנה, כגון בתעשיית החלב או הבקר, כשבדרך כלל השכר גבוה יותר.
עובדי חקלאות פגיעים במיוחד להפרות בזכויות האדם שלהם, ותנאי העסקה הולמים. עבודה באזורים מרוחקים, אי ידיעת השפה, ותנאים חברתיים של פגיעות ועוני, גורמים לפעמים להפרת זכויותיהם על ידי המעסיקים.[2]
העבודה החקלאית גם רגישה להשפעות בריאותיות הקשורים לחקלאות, כגון השפעות בריאותיות משימוש בחומרי הדברה או חשיפה למחלות שונות המועברים דרך בעלי חיים, ולפציעות שונות בעבודה.[3] במחקר שנעשה על ידי ה"מכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית" בארצות הברית, מגלה כי אצל עובדי חקלאות היו 18.6 מקרי מוות ל-100,000 עובדים ובהשוואה ל-3.7 מקרי מוות ל-100,000 עובדים בכל התעשיות האחרות בארצות הברית.[4]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל עבדו בשנת 2019 כ-45,000 איש בענף החקלאות והייעור, כולל עובדים עונתיים, ועובדים במשרה חלקית. והם מהווים כ-3% מסך עובדי התעסוקה בישראל.[5] רוב העובדים הינם מהגרי עבודה, בעיקר תאילנדים, וחלק גדול נוסף הם עובדים פלסטינים.[2]
העבודה בחקלאות נחשבת בישראל כעבודה מועדפת, וקיימים זכויות מיוחדות ומענקים לעובדים בענף זה.[6] עובד עונתי זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד שתי עונות בשתי שנים רצופות, כשעונה נחשבת 60 יום לפחות במשך שלושה חודשים רצופים.[7]
עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, נרצחו ונחטפו מספר גדול של עובדי חקלאות תאילנדים, ורבים אחרים חזרו לביתם. במקביל, הופסקה עבודתם של רבים מהעובדים הפלסטינים, ונוצר מחסור רב בעובדי חקלאות.[8][9] לצורך כך, הוענקו מענקי תמריץ מיוחדים לעובדי החקלאות.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשנתון הסטטיסטי של האו"ם שנת 2023
- ^ 1 2 עובדים בחקלאות, באתר קו לעובד
- ^ חוברת (בעברית) "לעבוד בטוח בחקלאות" החוברת יצאה לאור על ידי קו לעובד ב-4 שפות שונות. בעברית, תאית, ערבית, ואנגלית
- ^ בטיחות ובריאות עובדי חקלאות במכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH) ארה"ב (באנגלית)
- ^ חקלאות בישראל – סקירה מקיפה בפורטל אגרונט לחקלאות בישראל, 4 בינואר 2023
- ^ רשימת עבודות המזכות במענק תמרוץ - חקלאות ובנייה באתר הביטוח לאומי
- ^ סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963
- ^ הפתרון להיעדר העובדים הפלסטינים בחקלאות: באתר משרד החקלאות וביטחון המזון
- ^ נטע סרוסי, "בחקלאות עובדים פלסטינים ותאילנדים, וזה בעידוד הממשלה. מה נעשה עכשיו?", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2023
- ^ מענק תמרוץ לעובדים שהחלו לעבוד בענף החקלאות והבנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל באתר כל זכות