עדעד המדבר
 עדעד המדבר
| |
|---|---|
עדעד המדבר בבקעת ים המלח
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | עפריתיים |
| סוג: | עדעד |
| מין: | עדעד המדבר |
| שם מדעי | |
 Limonium LobatumKuntze | |
עדעד המדבר (שם מדעי: Limonium Lobatum, שם נרדף: Limonium thouinii) (מכונה גם עדעד תכול) הוא צמח מדבר וערבות חד-שנתי בסוג עדעד ממשפחת העופרתיים[1]. הוא נפוץ באזור חגורת הספר של ארץ ישראל: בבקעת הירדן, במדבר יהודה, בנגב, בגולן ובסיני[2]. תפוצתו העולמית משתרעת מצפון אפריקה ועד איראן, באיים הקנריים, דרום ספרד, דרום מרכז יוון[1]. עדעד המדבר הוא הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים שהתפתח אצלם גביע צבעוני שתורם לפרסומת צבעונית כדי למשוך חרקים אל הפיתיון בצורת אבקה וצוף. ולא רק זאת הגביע משתייר גם לאחר נבילת הפרח (ועל כן הוא משתייך לצמחי אלמוות) ומשמש כפרסומת לכל התפרחת.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדעד המדבר הוא עשב חד־שנתיים זקוף ונמוך, גובהו 10 עד 30 ש"ח, קירח, בעלי שושנת עלים ממנה עולים גבעולי פריחה בעלי כנף (מכונפים).
העלים ערוכים בשושנת פשוטים, מוארכים, מפרוצים דמויי כינור. אונות העלה מעוגלות, האונה הקיצונית זיפנית. עלי הגבעול מסורגים, פשוטים ודמויי קשקש.
התפרחת אמירית מסתעפת בצורה ברורה לגבעולי משנה פורחים רבים, בעלי שיבולים חד-צדדיות הנישאות על עֲקָצִים רחבי-כנפיים. עמודי הפרחת בעלי כנפיים רחבות וירוקות בחלקם העליון שמעליהן פרחים).
הפרחים ערכים על פי רוב בקבוצות של 1 עד 5 פרחים (בשיבולים חד־צדדיות) שמלוות 3 חפים דמוי קשקש. השיבולים החד־צדדיות מסודרות בתפרחות דמויות אשכול.
הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול, מאוחי עלי כותרת.
הגביע מאוחה, קרומי, תכול או לבן, מתרחב בקצהו בצורת משפך, ומשתייר גם לאחר נבול הכותרת. בעל 5 עורקים כהים בבסיס הגביע בחלקו הפנימי. אוגן הגביע בעל 5 אונות או זיפים.
הכותרת אינה בולטת לעין, צבעה צהוב או קרם, קוטרה קטן מס"מ אחד, בעלת 5 עלים מפורדים ונובלת אחרי הפריחה[3][4].
האבקנים 5, כמספר עלי הכותרת, ערוכים מול עלי הכותרת ולא ביניהם והם מעורים בבסיס עלי הכותרת או לאורך מחציתה התחתונה[3][4].
עמודי השחלה 5, מפורדים לכל אורכם. הצלקות דמוי חוט ( כמו עדעד קנרי).
הפרי מסוג הלקט, חבוי בתוך הגביע, דמוי שקיק מוארך בן זרע אחד. השקיק מוקשה בראשו וקרומי בבסיסו ונפתח על ידי פתח דמוי-עפעף או נסדק באופן בלתי סדיר[4][5][3].
מַחְזוֹר חָזוּתִי (פֵנוֹלוֹגְיָה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנביטה מיד לאחר הגשמים הראשונים מאמצע נובמבר, הפריחה בין סוף פברואר עד תחילת מאי. הפצת הפרי מאמצע מאי ועד אמצע יוני והעלווה נעלמת בתחילת מאי. התפרחת עם הפירות מופצת כחטיבה אחת (סינפטוספרמיה). ביחידת הפצה מצוי החלק העליון, המכונף של הגבעול, הפירות ושרידי הפרחים. זרעי עדעד המדבר אינם מופצים למרחק, כך הצמח מבטיח שזרעיו ינבטו בסביבה שהוכחה כמתאימה לגידולם.
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדעד המדבר גדל בספר המדבר, במדבר ובערבה, בבתי-גידול מלוחים בקרקעות לס, קירטון וחוואר. הוא נפוץ באזור חגורת הספר של ארץ ישראל: בבקעת הירדן (שכיח בים המלח שם הוא שולט בכתמים) במדבר יהודה, בנגב, בגולן ובסיני[2]. טיפוס תפוצתו סהרו-ערבי, ותפוצתו העולמית משתרעת מצפון אפריקה ועד איראן, באיים הקנריים, דרום ספרד, דרום מרכז יוון[1].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת "עם עובד", תל אביב, 1980, עמוד 60.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Limonium lobatum (L.f.) Chaz., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 עדעד המדבר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 3 מיכאל זהרי תל אביב עם עובד 1989, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 340-341
- ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדעד המדבר, באתר NCBI (באנגלית)
- עדעד המדבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עדעד המדבר, באתר צמח השדה
- עדעד המדבר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עדעד המדבר, באתר Tropicos (באנגלית)
- עדעד המדבר, באתר GBIF (באנגלית)
- עדעד המדבר, באתר The Plant List (באנגלית)
- עדעד המדבר, באתר IPNI (באנגלית)