לדלג לתוכן

עדינון כסוף-פס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעדינון כסוף-פס
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: סרדינאים
משפחה: סרדיניים
סוג: עדינון
מין: עדינון כסוף-פס
שם מדעי
Spratelloides gracilis
טמינק ושלגל, 1846
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדינון כסוף-פס[2][3] (שם מדעי: Spratelloides gracilis) הוא מין של דג גרם ששייך לסוג עדינון ומשפחת הסרדיניים.[4]

עדינון כסוף-פס נפוץ במים רדודים ולגונות עד עומק של 40 מטר.[4] תחום התפוצה שלו הוא באזור האינדו-פסיפי ממפרץ אילת ואפריקה המזרחית דרך תת היבשת ההודית ודרום-מזרח אסיה עד לאוסטרליה, מזרח אסיה ואיי האוקיינוס השקט.[5]

אורכו של עדינון כסוף-פס 4 עד 10 סנטימטרים. העדינון בעל סנפיר גב אחד. סנפיר הבטן נמצא במרכז הגוף. הבטן חלקה ללא קשקשים משוננים. לאורך צדי הגוף ישנו פס כסוף שנתן לדג את שמו. דג זה ניזון מזואופלנקטון והוא משמש כדג מאכל וגם פיתיון בדיג חכות.[5] הגב כסוף ירקרק ובסנפיר השת יש 11–14 קרניים.[3] מדג זה מכינים סשימי והוא ידוע ביפן בשם קיבינאגו.[6] כמו רוב המינים במשפחתו דג זה חי בלהקות גדולות.[7]

עדינון כסוף-פס תואר למדע ב-1846 על ידי הזואולוגים קונרד יאקוב טמינק (Coenraad Jacob Temminck) והרמן שלגל (Hermann Schlegel).

האטימולוגיה של שמו המדעי של הסוג הוא "דומה לשְׁפְּרוֹט (אנ')". spratell-שפרוט, oides-דומה ל. והסיווג למין gracilis-עדין.

שמות מדעיים נוספים למין זה הם:

  • Clupea argyrotaeniata
  • Clupea gracilis
  • Spratelloides atrofasciatus
  • Stolephorus japonicus

מצב השימור של המין על פי הרשימה האדומה של IUCN הוא ללא חשש.[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • , Whitehead, P.J.P. (1985) FAO Species Catalogue. Vol. 7. Clupeoid fishes of the world (suborder Clupeioidei). An annotated and illustrated catalogue of the herrings, sardines, pilchards, sprats, shads, anchovies and wolf-herrings., Part 1-Chirocentridae, Clupeidae and Pristigasteridae. FAO Fish. Synop. 125(7/1):1-303. (באנגלית)
  • , Priede, I.G.; Santos, M.; Gapuz, A.V.; Lanzuela, N.; Buccat, F.G.A.; Lopez, G.; Villarao, M.C.; Doyola, M.C.; Deligero, R.; Hata, H.; Alcantara, M.; Gatlabayan, L.V.; Tambihasan, A.M.; Villanueva, J.A.; Parido, L.; Belga, P.B. (2017). (באנגלית)
  • , Bisby F.A., Roskov Y.R., Orrell T.M., Nicolson D., Paglinawan L.E., Bailly N., Kirk P.M., Bourgoin T., Baillargeon G., Ouvrard D. (red.) (28 november 2011). (באנגלית)
  • , Whitehead, Peter J. P. FAO Fisheries Synopsis, no. 125, vol. 7, pt. 1. Rome, Italy, Food and Agriculture Organization of the United Nations, 1985. ISBN 92-5-102340-9. с. x + 303. (באנגלית)
  • , Munroe, T. A., T. Wongratana, and M. S. Nizinski / Carpenter, Kent E., and Volker H. Niem, eds. FAO species identification guide for fishery purposes: The living marine resources of the Western Central Pacific, vol. 3: Batoid fishes, chimaeras and Bony fishes, part 1 (Elopidae to Linophrynidae). Rome, Italy, Food and Agriculture Organization of the United Nations, 1999. ISBN 92-5-104302-7. с. 1775-1821. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדינון כסוף-פס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עדינון כסוף-פס באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ עדינון כסוף-פס במילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ 1 2 מנחם דור, לקסיקון דביר לזואולוגיה, תל אביב: דביר הוצאה לאור, 1987, עמ' 471
  4. ^ 1 2 עדינון כסוף-פס, באתר FishBase
  5. ^ 1 2 דני גולני ודוד דרום, מדריך הדגים של ישראל, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1997, עמ' 34
  6. ^ eat a fish bone, head, tail, internal organs and all, kuro usagi
  7. ^ מידע על עדינון כסוף-פס, באתר fishnames (באנגלית)
  8. ^ עדינון כסוף-פס, באתר הרשימה האדומה של IUCN