עבד א-סלאם אל-מג'אלי
 | |||||
| אל-מג'אלי חותם על הסכם השלום בין ישראל לירדן, אוקטובר 1994 | |||||
| לידה |
אפריל 1925 כרכ, עבר הירדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2023 (בגיל 97) King Hussein Medical Center, ירדן  | ||||
| מדינה |
 ממלכת ירדן | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
עבד א-סלאם אל-מג'אלי (בערבית: عبد السلام المجالي; אפריל 1925 – 3 בינואר 2023) היה פוליטיקאי ירדני ששימש כראש ממשלת ירדן. במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלה (1993–1995) נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד א-סלאם אל-מג'אלי נולד בשנת 1925 בכרכ שבדרום עבר הירדן. משפחתו, משפחת אל-מג'אלי, הייתה אחת המשפחות החשובות בעיר שחבריה התברגו בצמרת הפוליטיקה הירדנית. אל-מג'אלי למד רפואה באוניברסיטת דמשק וקיבל תואר ברפואה בשנת 1949. לאחר מכן המשיך להתמחות ברפואה בקולג' המלכותי לרופאים שבלונדון, וסיים את לימודיו בשנת 1953. הוא קיבל משרות ייצוגיות בארצות הברית ובטורקיה. אל-מג'אלי שימש כקצין הרפואה הראשי בצבא ירדן בשנים 1960–1969. בשנת 1969 התמנה לשר הבריאות בממלכה, בתפקיד זה כיהן שנתיים. הוא גם כיהן כשר היועץ לראש הממשלה (1970–1971, 1976–1979) וכן כשר החינוך (1976–1979). בשנת 1971 התמנה אל-מג'אלי לנשיא אוניברסיטת ירדן, בתפקיד כיהן משנת 1971 עד 1976, ופעם נוספת בשנים 1980–1989. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החל לשמש כיועץ למלך חוסיין[1].
באוקטובר 1991 אל-מג'אלי נבחר בידי חוסיין לעמוד בראש המשלחת הירדנית לועידת מדריד, אליה יצאה משלחת ירדנית-פלסטינית משותפת[2]. בעקבות החלטות הוועידה אל-מג'אלי נסע בראש המשלחת הירדנית לוושינגטון, שם דנו עם המשלחת הישראלית בראשות אליקים רובינשטיין על הסכם שלום עתידי. בעקבות סיום כהונתו של זיד בן שאכר כראש ממשלה, אל-מג'אלי נקרא להחליפו. במקומו מונה לראש המשלחת פאיז א-טראונה. הוא החל את כהונתו כראש ממשלה ב-30 במאי 1993. הבחירות הכלליות בממלכה בשנת 1989 הביאו להתחזקות של ארגונים אסלאמיסטיים שונים בממלכה, ובראשם תנועת האחים המוסלמים. כדי למנוע הישנות של תופעה זו, חוקק חוסיין באוגוסט 1993 חוק שנועד לשנות את שיטת הבחירה כדי להדיר את רגליהם של האסלאמיסטיים. אל-מג'אלי נבחר לראשות הממשלה כיוון שחוסיין תפס אותו כאדם חזק שיוכל להתמודד עם הביקורת על שינוי חוק הבחירה. אל-מג'אלי אכן הצליח בהתמודדות זו, ובבחירות שנערכו בנובמבר 1993 נחלש כוחם של האסלאמיסטיים והתחזק כוחם של המתונים והנאמנים לבית המלוכה. אחת התוצאות של מהלך זה הייתה התאפשרות להתקדמות נוספת במשא-ומתן עם ישראל[3]. בזמן כהונתו הראשונה אל-מג'אלי שימש גם כשר החוץ וכשר הביטחון של הממלכה[4].
כהונתו הראשונה של אל-מג'אלי כראש הממשלה נמשכה כשנתיים, שבמהלכן נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. לאחר הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף, אל-מג'אלי נכח בפגישה חשאית של שמעון פרס עם המלך חוסיין בעמאן ב-3 בנובמבר 1993, שבה הציע פרס התקדמות עם ירדן לעבר הסכם שלום[5]. בעקבות התהדקות השיחות אל-מג'אלי מונה בידי חוסיין לאחר משומרי הסוד באשר להסכם השלום המתגבש[6]. ב-20 ביולי 1994 נועד אל-מג'אלי עם פרס בשנית, הפעם על גדות ים המלח, כאשר הסכם השלום כבר היה בשלבי חתימה[7]. כראש ממשלה, אל-מג'אלי חתם על הסכם השלום יחד עם יצחק רבין ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון ששימש כעד. ההסכם נחתם ב-26 באוקטובר 1994 במעבר ערבה הסמוך לאילת[8]. אל-מג'אלי סיים את כהונתו הראשונה כראש ממשלה ב-5 בינואר 1995, לאחר שהגיש את התפטרותו. החליפו יומיים לאחר מכן זיד בן שאכר.
אל-מג'אלי מונה לראש הממשלה בשנית ב-19 במרץ 1997, כשהוא מחליף את עבד אל-כרים אל-כבאריתי. במהלך כהונה זו שימש גם כשר הביטחון. כהונתו השנייה של אל-מג'אלי ארכה כשנה וחצי, עד ל-20 באוגוסט 1998. ממשלתו השנייה של אל-מג'אלי התפטרה בעקבות שערורייה שהתפרסמה לגבי הזיהום במי השתייה שסופקו לבירה עמאן. הוא הוחלף בידי פאיז א-טראונה[9]. לאחר תום כהונתו, התמנה אל-מג'אלי לסנאט הירדני.
נכון ל-2013, אל-מג'אלי כיהן כחבר ועד בארגון האסלאמי העולמי למדעים (Islamic World Academy of Science)[4].
אל-מג'אלי היה נשוי עד לפטירתו, אב לשלושה[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסף גבור, ר"מ ירדן לשעבר: "הערבים צריכים לשאוף לשלום עם ישראל", מקור ראשון, כ"ב באלול ה'תשע"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mr Nadhmi S
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 440
- ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 288
- ^ 1 2 http://www.ecssr.ac.ae/ECSSR/print/prf.jsp?lang=en&prfId=/Profile/Profiles_1989.xml
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 453
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 454
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 459
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 464
- ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 498
- ^ http://www.ias-worldwide.org/profiles/prof42.htm
| ראשי ממשלת ירדן | ||
|---|---|---|
|
