עבד אל-מונעם א-ריפאעי
 | |||||||
| לידה |
23 בפברואר 1917 צוֹר, האימפריה העות'מאנית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1985 (בגיל 68) עמאן, ירדן | ||||||
| מדינה |
ירדן | ||||||
| השכלה |
האוניברסיטה האמריקנית בביירות | ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
עבד אל-מונעם א-ריפאעי (בערבית: عبد المنعم الرفاعي; 23 בפברואר 1917 – 17 באוקטובר 1985) היה פוליטיקאי ומשורר ירדני, שימש פעמיים כראש ממשלת ירדן בסוף שנות ה-60.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד אל-מונעם א-ריפאעי נולד ב-23 בפברואר 1917 בעיר צור שבלבנון. פעילותו הפוליטית הייתה בעיקר בתחום יחסי חוץ. הוא שימש כשגריר מטעם ממלכת ירדן בלבנון, בבריטניה, בארצות הברית ובאו"ם. באפריל 1965 הוא כיהן כיו"ר מועצת הביטחון של האו"ם[1]. בספטמבר 1965 הוא הוחזר בפתאומיות לארצו בותקשורת נטען שהדבר היה לבקשת ארצות הברית, בגלל שא-ריפאעי נקט עמדה אנטי-אמריקאית[2].
בשנת 1968 שימש כשר החוץ של ירדן. מונה לראש ממשלה לראשונה ב-24 במרץ 1969, לאחר התפטרותו של קודמו בהג'ת א-תלהוני על רקע תמיכתו של האחרון בפעולות הפדאיון במדינה. כהונתו הראשונה של א-ריפאעי בתפקיד ארכה כחמישה חודשים, והוא סיים אותה ב-13 באוגוסט. החליף אותו קודמו א-תלהוני[3].
ההסלמה בקשר בין בית המלוכה לבין הפדאיון היא שהביאה לכהונתו השנייה של א-ריפאעי. בראשית יוני 1970, בעקבות התחלת פעילותם של הכוחות המיוחדים של צבא ירדן, אש"ף והארגונים הפלסטיניים האחרים פתחו בהתקפות כנגד השלטון והצבא. במהלך התקיפות נורו יריות על שיירת המלך חוסיין והופצץ הארמון המלכותי בעמאן. הסכם הפסקת אש נכנס לתוקף ב-10 ביוני, כאשר חוסיין נענה לחלק מדרישותיהם של הפדאיון. בין היתר חוסיין פיטר קציני צבא בכירים שהיו מקורבים לו, וכונן ממשלה חדשה שצידדה יותר בפעולות הפדאיון. בעקבות זאת א-תלהוני פוטר, ובמקומו מונה א-ריפאעי בשנית לראשות הממשלה ב-27 ביוני. ממשלתו השנייה של א-ריפאעי כללה גורמים שהיו ידועים בתמיכתם בפעולות הפדאיון, וכן אישים מן "הליכוד הלאומי" בראשות סולימאן א-נאבולסי, שתמכו בצורה מובהקת באינטרסים הפלסטיניים[4][5].
גם ממשלתו השנייה של א-ריפאעי לא האריכה ימים. היחסים עם הפדאיון הסלימו למרות ניסיונות גישור של מדינות ערב שונות. בראשית ספטמבר 1970 חטפו אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין מטוס והנחיתו אותו בשטח ירדן, תוך שהם רומסים את הריבונות של ממשלת ירדן על שטחה. המצב החמיר כאשר ניסיונות הפשרה עם יאסר ערפאת ואש"ף כשלו. לאחר שהבין את חומרת המצב, המלך חוסיין הודיע על כינונה של ממשלת צבאית זמנית לפתרון המשבר. ב-16 בספטמבר הגיש א-ריפאעי את התפטרותו, ובמקומו מונה לראשות הממשלה הבריגדיר גנרל מוחמד דאוד[6].
לבד מפעילותו הפוליטית, א-ריפאעי גם היה משורר ירדני רב-פעלים. בין היתר חיבר את מילות המנון ירדן.
א-ריפאעי נפטר ב-17 באוקטובר 1985 בעמאן בירת ירדן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של א-ריפאעי הצמיחה מספר פוליטיקאים ירדנים נוספים: אחיו הבוגר סמיר א-ריפאעי כיהן שש פעמים כראש ממשלת ירדן. אחיינו (בנו של סמיר), זיד א-ריפאעי גם הוא כיהן בתפקיד זה. גם בנו של זיד, סמיר ריפאעי, כיהן כראש ממשלה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ה, עמודים 152–181.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות חייו באתר ראש הממשלה הירדני (בערבית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ראשי ממשלת ירדן | ||
|---|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|