סקורפיון (בליסטרה)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
סקורפיון או סקורפיו (בלטינית: Scorpio, מילולית: "עקרב") הוא כלי ירייה ארטילרי "קר" (כלומר, שאינו מופעל באמצעות אבק שרפה) שהיה בשימוש הצבא הרומי בעת העתיקה. הסקורפיון שימש ככלי ירייה לטווח רחוק, מעין "נשק צלפים" קדום, המופעל על ידי אדם אחד, ודמה במראהו לרובה קשת גדול המותקן על חצובה. הסקורפיון הצטיין בכוח אש ובדיוק רב. הסקורפיון תואר בפירוט רב על ידי ויטרוביוס. מאוחר יותר פותח דגם משופר של הסקורפיון הנקרא כיירובליסטרה.[1] דגם נוסף שפותח הוא הפוליבולוס המהווה שכלול של הבליסטרה והסקורפיון.[דרוש מקור]
הנדסה ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסקורפיון היה בליסטרה קטנה יחסית, ששימשה יותר כנשק צלפים מאשר ככלי מצור. היא הופעלה על ידי לוחם אחד, אך נישאה על ידי מספר חיילים. במבנה שלה דמתה לרובה קשת קדום, וירתה חצים גדולים. הסקורפיון פותח כנראה על ידי היוונים ואומץ על ידי לגיונות הצבא הרומי. הסקורפיון יורה את חיציו הגדולים באמצעות מיתר הנמתח על ידי קפיץ פיתול. כאשר המיתר נמתח קפיץ הפיתול, העשוי מגידים מלופפים, מתפתל סביב עצמו, וכאשר המיתר משוחרר הקפיץ משתחרר ומושך את המיתר בעוצמה קדימה: פעולה המשגרת את החץ בעוצמה רבה.
טווח הירי בכינון ישיר היה כ-100 מטרים. טווח הירי בכינון עקיף (ירי במסלול בליסטי) היה כ-400 מטרים. קצב האש המרבי נע בין 3 ל-4 חצים בדקה.
הסקורפיון היה כלי מורכב, מסובך ומתוחכם. החלק הרגיש ביותר בו היה קפיץ הפיתול (שלו קראו הרומאים tormenta), דבר שהפך את הסקורפיון לרגיש לשינויי טמפרטורה ולחות. רגישות זו הגבילה את השימוש בו.
שימוש והיסטוריה מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן הרפובליקה הרומית והתקופה הקיסרית המוקדמת של רומא העתיקה, כל לגיון היה חמוש ב-60 כלי סקורפיון, או בסקורפיון אחד לכל קנטוריה (centuria). הסקורפיון שימש לשתי מטרות עיקריות: נשק צלפים לטווחים בינוניים וארוכים, וכלי מצור. כנשק צלפים יכול היה הסקורפיון לפגוע בכל מטרה במרחק של 100 מטר. בזמן המצור על אוואריקום במלחמת גאליה המצביא יוליוס קיסר תיאר את הדיוק המפחיד של הסקורפיון.[2] בירי במסלול בליסטי תלול, הטווח של הסקורפיון עלה עד ל-400 מטר. קצב האש המרבי נע בין 3 ל-4 חצים בדקה, אך כאשר נדרש ירי מדויק קצב הירי ירד. הסקורפיון שימש גם ככלי ארטילריה ולשם כך הוצב במקומות גבוהים כגון גבעה שלטת או עמדה מבוצרת. לגיון המצויד ב-60 כלי סקורפיון יכל לירות כ-240 חצים בדקה בעוצמה שיכלה גם לחדור שריון גוף ומגינים ולפצוע את האוחזים בהם.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שחזור מודרני -
סקורפיון בעמדה מבוצרת -
סקורפיון מותקנת על חומה -
סקורפיון של הדאקים
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Warry, J. (1995), Warfare in the Classical World, pg 178; Salamander Books Ltd., London: United Kingdom. ISBN 0-8061-2794-5
- ^ Gilliver, Kate (2002), Caesar's Gallic Wars, 58-50 BC (Series: Essential Histories); Osprey Publishing, pp 54-55.