ספינג'
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
דונאט  |
| מרכיבים עיקריים |
קמח, שמן |
  | |
סְפינג' או סְפֶנג' (נהגה שְׁפינְג', בפי יהדות ג'רבה 'סְפינגָ'ה ביחיד וספינג' לרבים. בפי יהדות לוב ספנז', בערבית: السفنج אלספינג'; תרגום: הספוג), הוא מאכל בצק בצורות שונות אשר מטוגן בשמן עמוק, הגרסה המוכרת יותר בציבור הישראלי בגלל חג המימונה היא בצורת חישוק והתפתחה ככל הנראה באזור אל אנדולוס ושם נקרא בשם איספנג {isfenğ} והגיע לצפון אפריקה עם גירוש יהודי ספרד, ומאוחר יותר בגירוש המורים. לעומת הספינג' בצורת החישוק הספינג' הפרוס שנפרס על ידי לחיצת אצבעות הוא מאכל קדום יותר והיה חלק מהמטבח הפיניקי והכנעני וכנראה חדר לאירופה על ידי היוונים[1] וקדם למאכלים האירופאים והאמריקאים כמו הדונט הספרדי בורמואלוס ומאכלי בצק מטוגנים בשמן עמוק אחרים כמו הפריטר.[1] הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, בדומה לסופגנייה. המאכל מזוהה עם יהודות צפון אפריקה ונצרך בעיקר בתקופת החגים, הספינג' קיים בסגנונות עיצוב שונות לפי המטבח ממנו הוא מגיע, הספינג' המרוקאי וחלק מהמטבח התוניסאי הוא עם חור במרכזו ונראה כמו דונאט (סופגנית חישוק), בג'רבה, תוניסיה ולוב הוא נפרס לצורה שטוחה וכמעט מעוגלת ובמטבח הלובי גדול ועבה יותר מגרסתו בג'רבה ותוניס, על הספינג' מפזרים סוכר או סירופ. ובלוב לעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון.
את הספינג' נהוג לאכול במועדים אלו:
- בחג החנוכה, בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.[2]
- הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו שן ראשונה.
- בקרב יהודי צפון אפריקה נהוג שלמחרת החתונה, כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס תה.
- יהודי אלג'יריה נהגו לאכול ספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית בחודש אלול, כדי לעודד את האנשים והצעירים שהתעוררו מוקדם לסליחות.
במרוקו ובתוניסיה היה הספינג' מאכל שהיה מקובל מאוד על ילדים. למשל, בעת הליכתם למוסד הלימודים, היו עוצרים אצל המוכר ומקבלים את הספינג' מושחל על חוט מעץ הדקל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 The Quarterly Review, John Murray, 1850. (באנגלית)
- ^ מנהג אכילת הספינג' בחנוכה ידוע כבר מהמאה ה-12 והוא נזכר על ידי רבי מימון הדיין. ראו: יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 7–8, באתר היברובוקס; שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר היברובוקס.
