ספייק לי
לי בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018 | |
לידה |
20 במרץ 1957 (בן 67) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | שלטון ג'קסון לי |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1978 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | טוניה לואיס לי |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
שלטון ג'קסון "ספייק" לי (באנגלית: Shelton Jackson "Spike" Lee; נולד ב-20 במרץ 1957) הוא מפיק קולנוע, תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע אמריקאי, זוכה פרס אוסקר. ספייק לי ידוע בין השאר בעקבות היותו אוהד מושבע של הניו יורק ניקס, שכן הוא נוהג להגיע למשחקים רבים של הקבוצה ולשבת בשורות הראשונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לי נולד באטלנטה שבג'ורג'יה לנגן ג'אז ומורה. המשפחה עברה לברוקלין בילדותו, ואימו כינתה אותו "ספייק" כיוון שהיה קשוח יחסית לגודל גופו קטן הממדים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בברוקלין, התחיל ללמוד בקולג', שם צילם את סרט הסטודנטים הראשון שלו "המפלט האחרון בברוקלין". לי למד קולנוע באוניברסיטה, וסיים לימודים לתואר ראשון בתקשורת המונים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, וסיים את הלימודים בהצטיינות לאחר שיצר מספר סרטים.
סרט התזה שלו, שגם הופק לטלוויזיה ולקולנוע, נקרא "המספרה של ג'ו המופרע: אנחנו מורידים ראשים" וזכה להצלחה בקרב סרטי הסטודנטים, ובפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי האקדמיה לסטודנטים.
אחרי "המספרה של ג'ו המופרע" קיבל לי תקציב של 160,000 דולר להפקת סרט הקולנוע הראשון שלו. עם התקציב הזעום סיים לי את סרטו "לא יכולה בלי זה" בשבועיים בלבד, וגרף בקופות בארצות הברית 7 מיליון דולר, סכום גדול לסרט באותם ימים, ובמיוחד לסרט עם תקציב כה קטן. עד סרטו הבא, "School daze", אסף לי קטעי וידאו מחיי היומיום בניו יורק, תוך התמקדות בשכונות הארלם וברוקלין, ובשילוב מוזיקת ג'אז ייחודית. הסרט התמקד בזיכרונותיו של לי מבית ספרו.
לי זכה להכרה רחבה בסרטו הרביעי שהופק לקולנוע: "עשה את הדבר הנכון". בסרט, שעוסק בנקודות רגישות ברחובות ניו יורק, הציג לי לראשונה את יכולות הבימוי והכתיבה שלו לעולם הרחב. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר על הכתיבה (לי) ועל שחקן המשנה (דני איילו). כמו כן היה הסרט מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן וקיבל 4 מועמדויות: על הבימוי ועל הכתיבה (לי), על שחקן המשנה (דני איילו) ועל סרט הדרמה הטוב ביותר.
בסרטו השישי, מלקולם אקס, על חייו, בשורתו ופועלו של המנהיג השחור מלקולם אקס, יצר לי ז'אנר ביוגרפי קולנועי חדש. אורך הסרט היה שלוש שעות ועשרים דקות. בתפקיד הראשי כיכב דנזל וושינגטון.
באוקטובר 2024, פורסם שלי יקבל פרס על ידי היכל התהילה של הכדורסל וייכנס ל-"James F. Goldstein SuperFan Gallery" של ההיכל. לי יקבל את ההוקרה על קידום קבוצת הניו יורק ניקס.[1]
ביקורת חברתית ופוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמעט בכל סרטיו של לי מופיעה ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת. לי ידוע בביקורת החברתית והפוליטית שהוא מעביר על כלל המהגרים לארצות הברית, בין אם הם שחורים, איטלקים, פורטוריקנים או אירים ועל הלאומיות הלבנה. ספייק לי בוחן את החברה האמריקאית דרך שאלות של זיהוי גזעי, גזענות, שאלות מעמדיות ועוד. הביקורת הפוליטית בסרטיו באה כחלק מהעלילה, ונראית כמובנת מאליה, אך לעיתים הוא חושף אותה בהתבטאויות בכלי התקשורת בארצות הברית, בעיקר נגד הממשל, ולעיתים "נותן לצופים" להבין את המסר בעצמם.
לי בחר לתקוף את המתח הגזעי, מעמדי, חברתי הן מנקודת המבט של האפריקאים האמריקאים והן מנקודת המבט של האירים ועוד. למשל, בסרטו "השעה ה-25" על אודות סוחר סמים אירי שעומד להישלח לכלא לשבע שנים, ומבלה את הלילה האחרון שלו בחופשי בחברת שני חברים ותיקים שלו ואהובתו. הסרט מעביר ביקורת על האדם וטבעו לרדוף בצע, על מושג החברות, על אמון ובגידה, על החוקים האמריקניים ועל משטרת ארצות הברית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1993 נשוי לעו"ד טוניה לואיס ולהם 2 ילדים.
פילמוגרפיה נבחרת וחלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא יכולה בלי זה (1986)
- עשה את הדבר הנכון (1989)
- קדחת הג'ונגל (1991)
- מלקולם אקס (1992)
- קרוקלין (1994)
- קלוקרס (1995)
- אוטובוס החיים (1996)
- נערה מספר 6 (1996)
- יש לו את זה (1998)
- רייטינג לנצח (2000)
- מלכי הקומדיה האמיתיים (2000)
- השעה ה-25 (2002)
- היא שונאת אותי (2004)
- Sucker Free City (2004) – סרט טלוויזיה
- האיש שבפנים (2006)
- נס בסנט אנה (2008)
- ג'ון הקדוש של לאס וגאס (2009) – רק מפיק
- קובי הולך לעבוד (2009) – סרט תיעודי
- קיץ ברד הוק (2012)
- שבעה צעדים (2013)
- הדם המתוק של ישו (2015)
- שיראק (2015)
- לא יכולה בלי זה (2019-2017) – סדרת טלוויזיה
- שחור על לבן (2018)
- הזהב של נורמן (2020)
- NYC Epicenters: 9/11 → 2021 ½ (2021)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספייק לי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ספייק לי, ברשת החברתית אינסטגרם
- ספייק לי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ספייק לי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ספייק לי, באתר AllMovie (באנגלית)
- ספייק לי, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ספייק לי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ספייק לי, באתר AllMusic (באנגלית)
- ספייק לי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ספייק לי, באתר Discogs (באנגלית)
- ספייק לי, באתר Songkick (באנגלית)
- ספייק לי, באתר Genius
- ספייק לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נמרוד דביר, ספייק לי: "באוסקר מפשלים לפעמים", באתר ynet, 10 בדצמבר 2013
- אמיר קמינר, "טראמפ גורם לי לקלל כל היום", באתר "ידיעות אחרונות", 8 באוגוסט 2018
- סלמישה טילט, הניו יורק טיימס, סאטירה, ריאליזם ופוליטיקה לפנים: ספייק לי מסתער על הקו קלוקס קלאן, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018
- אורון שמיר, ספייק לי שלא הכרתם – ולא החמצתם דבר, באתר הארץ, 9 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tom Tapp, Jack Nicholson, Spike Lee & Billy Crystal To Be Honored By Basketball Hall Of Fame, Deadline, 2024-10-04 (באנגלית אמריקאית)
- זוכי פרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר
- ניו יורק: אישים
- במאי קולנוע אמריקאים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
- אמנים אמריקאים הידועים בשם במה
- בוגרי מכללת מורהאוס
- בוגרי אוניברסיטת קלארק אטלנטה
- בוגרי בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק
- זוכי פרס באפט"א: אישים
- זוכי אוסקר: פרסי כבוד
- זוכי אמי בפריים טיים: בימוי
- זוכי פרס גות'הם
- במאי וידאו קליפים אמריקאים
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאים שנולדו ב-1957
- זוכי פרס דורותי וליליאן גיש