סעדיה תלמיד הגר"א
 | |
| המצבה המקורית (מאחור) והמצבה החדשה שנוספה לקברו | |
| לידה | 1751 |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1813 (בגיל 62 בערך) כ"ה באב ה'תקע"ג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תקופת הפעילות |
? – 21 באוגוסט 1813 |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה |
| רבותיו | הגר"א |
| בני דורו | תלמידי הגר"א |
| חיבוריו | "מעשה רב" (הנהגות רבו הגר"א), הגהות הגר"א למסכתות קטנות |
| תפקידים נוספים | מראשי העולים בעליית תלמידי הגר"א |
  | |
רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב[1] (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א. מחבר הספר מעשה רב.
מתלמידיו הבולטים של הגאון מווילנה, וגיסו של תלמיד מפורסם אחר, רבי שלמה זלמן מוולוז'ין[2].
השנה בה התחיל ללמוד אצל הגר"א אינה ידועה, אולם כבר בשנת תקמ"ח (1788) הוא מתואר בתור איש ביתו של "הגאון החסיד דק"ק ווילנא"[3]. למד עם רבו הגר"א את קובץ החיבורים "מסכתות קטנות", והוא כותבן של "הגהות הגר"א" למסכתות אלו[4]. מלבד לימודיו בהלכה ובתלמוד, למד עם הגר"א גם קבלה[5]. היה מראשי ה"קלויז" בווילנא שלאחר פטירת הגר"א נודע כ"קלויז הגר"א".
בשנת תקנ"ו (1796) נשלח יחד עם חברו ר' חיים מסארהיי, על ידי הגר"א, להפיץ בפזורה היהודית במזרח אירופה את עמדתו המתנגדת לחסידות[6].
עמד בראש הגל השני של עליית תלמידי הגר"א בתחילת הקיץ של שנת תקס"ט (1809), והתיישב בצפת. בצפת רשם את הנהגותיו והליכותיו של רבו הגר"א, רשימותיו נשלחו בידי בנו ר' נתן נטע לווילנה, שם נוספו להן הערות והקדמה, ומהן נדפס הספר "מעשה רב".
בחורף תקע"ב ביקר עם בנו בירושלים כדי לבדוק את האפשרות לעבור אליה. בסופו של דבר בעקבות מגפה שפרצה בצפת ובגליל נאלצה קהילת תלמידי הגר"א לברוח מצפת, חלקם ובתוכם רבי סעדיה ברחו זמנית לירושלים, בה נפטר רבי סעדיה בשבת, כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813. ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלעזר הורביץ, רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים, בתוך: גבורות ישעיהו: דרישות וחקירות, אמרות ברורות, אסופות ומסודרות, שלוחות ומשוגרות אל ישעיהו צבי וינוגרד, שומר האוצרות כותרות ומהדורות, בהגיעו בזמירות לשנת הגבורות. ירושלים, תשע"ג. עמ' 9–46
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה לייב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ג עמ' 163–164, באתר היברובוקס
- דוד קמנצקי, ספר "מעשה רב", ישורון, כא, ירושלים תשס"ט, עמ' תשעד-תשצד, באתר היברובוקס
- קורות חייו וסיפור גילויה מחדש של מצבת קברו באביב 2010 באתר "הר הזיתים"
- אלי אליאך, רבי סעדיה תלמיד הגר"א ומשפחת חשין, בלוג הפרושים - תלמידי הגר"א בא"י.
- אלי אליאך, פרטים חדשים אודות רבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א, בלוג הפרושים - תלמידי הגר"א בא"י.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקורות אחדים הוא מוזכר כר' סעדיה משקלוב, ואולם ישנם מקורות שמזכירים את מקום מוצאו, מוהילב.
- ^ קלוזנר, וילנא בתקופת הגאון, ירושלים תש"ב, עמ' 20 כותב בטעות שהיה גם גיסו של אחיו של רבי שלמה זלמן, הוא רבי חיים מוולוז'ין. אך ראו: דוד קמנצקי, ספר "מעשה רב", בתוך: ישורון, כא, ירושלים תשס"ט, עמ' תשעד הערה 4 שהסיק מכך שהמקורות הראשוניים אינם מתייחסים אליו כגיסו של ר' חיים מוולוז'ין, שהיה רק גיסו של אחיו, שניהם נשאו את בנותיו של רבי יחיאל מיכל פעסעלעס.
- ^ שאול בן משה מקידן, לחם שערים, הוראדנא, תקמ"ח, באתר היברובוקס; לגבי שאר טענותיו, ראו עמ' תשע"ה, הע' 6 במאמרו של קמנצקי
- ^ על עבודתו זו זכה לשבחים מפי רבי מנחם מנדל משקלוב, הקדמה למסכת אבות עם פירוש הגר"א, שקלוב תקס"ד. אך מאידך גם לביקורת, ראו: רבי אליהו מדעליאטיץ, הקדמת המחבר לספר שני אליהו, וילנה והורדנה תקצ"ג: ”הרב הצדיק ר"ס ז"ל היה תלמיד חכם גדול ומפורסם... בכל זאת יוכל להיות שמרוב טרדתו ביראת ה' ורובי תורתו והרבה ענינים העמוסים עליו כל הימים, אולי לא היה לו מועד פנוי וזמן מרווח להכניס את עצמו בעובי הקורה לדייק כל דבר ודבר בזו המסכתא.”.
- ^ הצדיק רי"ז מסלאנט ורבותיו, ירושלים תרפ"ז, עמ' קיד.
- ^ על פעילותו בתחום זה, ראו: מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים, ירושלים: מוסד ביאליק, מהדורה שנייה, תש"ן. לפי מפתח (שבסוף חלק ב', עמ' 399). ובביבליוגרפיה להלן בפרק "קישורים חיצוניים"