בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'ין
סמל להק הפצצה 98 שהשתייך לבסיס | |||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||
מפעיל | חיל האוויר המלכותי | ||||||||||||||
עיר סמוכה | עכו | ||||||||||||||
קואורדינטות | 32°56′33″N 35°06′31″E / 32.94244722°N 35.1085°E | ||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'ין (באנגלית: RAF St Jean) היה שדה תעופה צבאי בצפון ישראל, בשימוש בתקופת המנדט הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. שדה התעופה נמצא כ-4 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו. כיום פועל במקום מנחת שמרת[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדה התעופה היה בשימושם של חיל האוויר המלכותי וחילות האוויר של צבא ארצות הברית, במסגרת המערכה בצפון אפריקה נגד מדינות הציר. שימש בעיקר את טייסת 98 בחיל האוויר התשיעי של חיל האוויר האמריקאי. הטייסת עשתה שימוש במפציצים מסוג B-24 ליברייטור.
בין השנים 1949–1951 שימש הבסיס באופן זמני כשלוחה של בית הספר לטיסה עד שעבר למשכנו הקבוע במחנה סירקין[2]. לקורס הראשון שגויס הגיע מספר רב של חניכים והוא התקיים בשדה דב. בגלל העומס על השדה הקטן, הועברו חלק מהאנשים לשדה התעופה סנט ג'ין, שם רוכזו חניכים שקיבלו הכשרה מחוץ לישראל: באיטליה, בארצות הברית ובצ'כוסלובקיה. את הקורס הראשון סיימו בהצלחה ארבעה טייסים: טיבי בן-שחר, ישעיהו גזית, מוטי הוד ודני שפירא, שקיבלו את "כנפי הטיס" בחודש מרץ 1949, ועברו לטייסת הקרב הראשונה בחצור, שלרשותה עמדו מטוסי מסרשמיט Bf 109.
לאחר מעבר בית הספר למחנה סירקין ב-1951, הוא הפך לבסיס של יחידת מחסני חירום עד לאחר מלחמת ששת הימים.
ביולי 1967 אירע בו פיצוץ גדול בו עלו באש מצבורי פגזים, קטיושות ופריטי תחמושת נוספים שנלקחו כשלל מהמלחמה[2]. לאחר ההתפוצצות ננטש השדה, והפך לשדות חקלאיים. המבנים נהרסו, ושרדו רק שתי דרכי גישה חקלאיות בצורת V (17/35, 10/28), המסמנות את מקומם של מסלולי ההמראה. מסלול 17/35 משמש כיום כמנחת שמרת.
בשם "סן-ג'ין" נקרא גם שדה המטווחים הסמוך, שהוקם על שפת הים וששימש בעיקר את חיילי "גולני" ממחנות "בן-עמי" ו"שרגא". לימים הוקם שם אתר הקרוואנים "חצרות יָסַף"[2].
בדצמבר 2010 נערכה חפירת בדיקה בשטח המחנה לאחר גילוי עתיקות בבדיקות מקדימות לקראת בנייה. בחפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נחשפו שני קברים שנכרו לתוך החול ונבנו מאבני כורכר מסותתות. הקבר הראשון נבנה בשני נדבכים מאבנים שהפגמים שבמקצתן כוסו בטיח. החפירה הופסקה עם גילוי עצמות אדם. הקבר השני נחפר חלקית ומידות האבנים שמהן נבנה לא הובררו. הקברים תוארכו על פי ממצא כלי החרס לתקופה הרומית בארץ ישראל[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבינעם מיסניקוב, טייסת ההפצצה ה-345 בארץ-ישראל, באתר מרקיע שחקים
- Maurer Maurer, Combat squadrons of the Air Force in World War II, ed. (1982) [1969] (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פמ"ת ישראל – מנחתים נוספים
- ^ 1 2 3 פורטל: נוסטלגיה בצה"ל – מחנות בסיסים ואתרים – סן-ג'ין, אתר נוסטלגיה
- ^ יואב לרר, חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, גיליון 123, עכו, מחנה סנט ג'ין, רשות העתיקות, 07 בספטמבר 2011
נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
---|---|---|
נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול |
בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | ||||||
בסיסים שנסגרו |
|
רשות שדות התעופה | ||
---|---|---|
פעיל | ||
שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון | |
מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
בעבר | ||
שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח |