לדלג לתוכן

סמואל ראמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואל ראמי
Samuel Ramey
לידה 28 במרץ 1942 (בן 82)
קנזס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של קנזאס, אוניברסיטת המדינה ויצ'יטה, Colby High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בס-בריטון, בס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Kansas Music Hall of Fame (2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.samuelramey.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל ראמיאנגלית: Samuel Ramey; נולד ב-28 במרץ 1942) הוא בס אופראי אמריקאי.[1][2] בשיא הקריירה שלו, הוא זכה להערצה רבה בזכות המנעד והרבגוניות של קולו. הוא נקט בטכניקת בל קאנטו שאפשרה לו לשיר את המוזיקה של הנדל, מוצרט ורוסיני, עם יכולת קולית טובה דיה, כדי להתמודד גם עם התפקידים הדרמטיים באופרות של ורדי, פוצ'יני ומאירביר.

חיים מוקדמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמי סיים את לימודיו בבית הספר התיכון קולבי בקולבי, קנזס ב-1960. הוא למד מוזיקה בתיכון ובקולג' באוניברסיטת קנזס סטייט, כמו גם ב-Wichita State עם ארתור ניומן. במדינת קנזס, הוא היה חבר באחוות קאפה סיגמא.

ראמי שר במקהלה של דון ג'ובאני ב-1963, עם נורמן טרייגל בתפקיד הראשי, כשלמד באופרה המרכזית בעיר בסנטרל סיטי, קולורדו. לאחר לימודיו באופרה של סנטה פה, ניו מקסיקו הוא עבד אצל מו"ל בניו יורק לפני שפרץ את פריצת הדרך הראשונה שלו באופרה של ניו יורק, כשהופיע לראשונה ב-11 במרץ 1973, בתור זוניגה באופרה כרמן של ביזה. הוא ירש התפקיד הזה, כמו גם את השד פאוסט ב"פאוסט" של גונו ומפיסטופלה של בויטו, שהתפנו עקב מותו המוקדם של טרייגל.

עם התרחבות הרפרטואר שלו הוא עבד רבות בתיאטראות אירופיים, בעיקר בברלין, המבורג, לונדון, פריז, מילאנו ווינה בנוסף לפסטיבלי הקיץ באקס-אן-פרובאנס, גלינדבורן, פסארו וזלצבורג.

קריירה מאוחרת יותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1984, הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן, כרינלדו של הנדל. הוא התקבל כחבר במספר אופרות כלה סקאלה, בית האופרה המלכותי בקובנט גארדן, האופרה של וינה, האופרה הלאומית של פריז, האופרה הלירית של שיקגו, האופרה של ניו יורק, האופרה של סן פרנסיסקו ותיאטרו קולון בבואנוס איירס ("אטילה", "דרכו של הולל" ו"מפיסטופלה"). ביולי 1985 לוהק לתפקיד ברטרם בתחייתו ההיסטורית בפריז של "רובר השטן" של ג'אקומו מאיירבר.

ראמי שר ב"דון ג'ובאני" ו"נישואי פיגארו" מאת מוצרט, וברפרטואר הבל קאנטו, ב"סמירמידה" של רוסיני, "הספר מסביליה", "הטורקי באיטליה", "האיטלקייה באלג'יר" ו"לה גאזה לדרה"; ב"אנה בולנה", "לוצ'יה די למרמור" של דוניצטי ו"הפוריטנים" של בליני. ברפרטואר הדרמטי, ראמי זכה לשבחים על "שלושת השדים" שלו: מפיסטופלה של בויטו, פאוסט של גונו והאגדה הדרמטית של ברליוז, קללת פאוסט.[3] תפקידים דרמטיים נוספים שלו כללו את "נבוקו" של ורדי, "דון קרלו", "הבנדיטים", "הלומברדים" ו"ירושלים", כמו גם את סיפורי הופמן של ז'אק אופנבך (הוא גילם את כל ארבעת הנבלים).

בשנת 1990, הוא שר את התפקיד של ג'ו ב"ספינת השעשועים" של ג'רום קרן בהופעה בהופעה באולם אייברי פישר עם ג'רי האדלי ופרדריקה פון סטאד.[4] מספר אופרות לא ברורות בעבר עם תפקידי בס/בס-בריטון זכו לתחייה אך ורק עבור ראמי, כמו "אטילה" של ורדי, מאומטו השני של רוסיני ו"דון קישוט" של מסנט. הוא סיפק את הקול ל-The Beast, האנטגוניסט הראשי של המיני-סדרה המצוירת מ-2014 הגן המסתורי[5] בשנת 1996, בקונצרט בהיכל אייברי פישר בניו יורק בשם "דייט עם השטן" הוא שר 14 אריות המייצגות את הליבה של הרפרטואר הזה. הוא המשיך להופיע עם התוכנית ברחבי העולם.[6] בשנת 2000 הציג את הקונצרט באולם הקונצרטים גאסטיג במינכן. ההופעה הוקלטה בשידור חי והוצעה למכירה בתקליטור בקיץ 2002.[7]

ראמי שימש בעבר כחבר סגל במכללת שיקגו לאמנויות הבמה של אוניברסיטת רוזוולט, וכיום הוא פרופסור לאופרה בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת וויצ'יטה.[8] נבחר כחבר בהיכל התהילה של מכללת WSU College of Fine Arts בשנת 2015.[9] ראמי הוא הפטרון הלאומי של Delta Omicron, אחוות מוזיקה מקצועית בינלאומית. הוא שיחזר את תפקיד הכותרת של "הדוכס כחול הזקן" בהפקה של אופרה אומהה של טירת כחול הזקן של בלה ברטוק באפריל 2013 באומהה, נברסקה.[10]

ראמי ביצע מספר גבוה במיוחד של הקלטות המתעדות רבים מתפקידיו האופראיים העיקריים, כמו גם אוספים של אריות שונות, יצירות קלאסיות אחרות ודיסקי קרוסאובר של מוזיקה אמריקאית פופולרית. הוא הופיע בטלוויזיה ובהפקות וידאו של הפקות המט של כרמן וטירת כחול הזקן, הפקת סן פרנסיסקו של מפיסטופלה, הפקת גלינדבורן של דרכו של הולל, וההפקה של זלצבורג של דון ג'ובאני.[11]

הוא התחתן עם אשתו השלישית, זמרת הסופרן לינדזי לארסן, ב-29 ביוני 2002.[12][13] יש להם בן אחד.[14]

Repertoire
Role Opera Composer
Bluebeard Bluebeard's Castle Bartók
Dr Pangloss Candide Bernstein
Oroveso Norma Bellini
Sir Giorgio I puritani Bellini
Méphistophélès La damnation de Faust Berlioz
Escamillo Carmen Bizet
Mefistofele Mefistofele Boito
John Claggart Billy Budd Britten
Riccardo III Riccardo III Canepa
La Père Louise Charpentier
Enrico VIII Anna Bolena Donizetti
Raimondo Bidebent Lucia di Lammermoor Donizetti
Andrea Cornaro Caterina Cornaro Donizetti
Olin Susannah Floyd
Méphistophélès Faust Gounod
Argante Rinaldo Handel
Garibaldo Rodelinda Handel
Il Re di Scozia Ariodante Handel
Cadmus

Somnus

Semele Handel
Idreno Armida Haydn
Le Comte Des Grieux Manon Massenet
Le Comte Chérubin Massenet
Don Quichotte Don Quichotte Massenet
Bertram Robert le diable Meyerbeer
Archibald L'amore dei tre re Montemezzi
Figaro Le nozze di Figaro Mozart
Don Giovanni

Leporello

Don Giovanni Mozart
Sarastro Die Zauberflöte Mozart
Boris Godunov

Pimen

Boris Godunov Mussorgsky
Coppelius

Dapertutto Lindorf Miracle

Les contes d'Hoffmann Offenbach
Alvise Badoero La Gioconda Ponchielli
Kutuzov War and Peace Prokof'ev
Colline La bohème Puccini
Barone Scarpia

Cesare Angelotti

Tosca Puccini
Rambaldo La rondine Puccini
Timur Turandot Puccini
Gaudenzio Il signor Bruschino Rossini
Mustafà L'italiana in Algeri Rossini
Selim Il turco in Italia Rossini
Don Basilio Il barbiere di Siviglia Rossini
Elmiro Otello Rossini
Podestà Gottardo La gazza ladra Rossini
Douglas d'Angus La donna del lago Rossini
Maometto secondo Maometto secondo Rossini
Assur Semiramide Rossini
Lord Sidney Il viaggio a Reims Rossini
Moïse Mosè in Egitto Rossini
Le Gouverneur Le comte Ory Rossini
Un vecchio ebreo Samson et Dalila Saint-Saëns
Orest Elektra Strauss
Nick Shadow The Rake's Progress Stravinsky
Claudius Hamlet Thomas
Oberto Oberto, Conte di San Bonifacio Verdi
Zaccaria Nabucco Verdi
Pagano I Lombardi alla prima crociata Verdi
Jacopo Loredano I due Foscari Verdi
Attila

Leone

Attila Verdi
Banco Macbeth Verdi
Massimiliano Moor I masnadieri Verdi
Comte de Toulouse Jérusalem Verdi
Wurm Luisa Miller Verdi
Monterone

Sparafucile

Rigoletto Verdi
Padre Guardiano La forza del destino Verdi
Filippo II

Il Grande Inquisitore

Don Carlos Verdi
Ramfis Aida Verdi

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ברנשטיין: על העיירה, בניצוחו של מייקל טילסון תומאס, דויטשה גרמופון
  • הנדל: משיח, בניצוחו של אנדרו דייוויס, EMI
  • Massenet: Chérubin, בניצוחו של פנחס שטיינברג, RCA Victor Red Seal
  • מוצרט: Le nozze di Figaro, בניצוחו של גיאורג שולטי, דקה
  • רוסיני: אוטלו, בניצוחו של חסוס לופס קובוס, פיליפס
  • Rossini: The Rossini Bicentennial Birthday Gala, בניצוחו של רוג'ר נורינגטון, EMI
  • מרילין הורן: דיוות בשיר, RCA Victor Red Seal
  • הצדעה למוזיקה האמריקאית (ריצ'רד טאקר Music Foundation Gala XVI, 1991), בניצוחו של ג'יימס קונלון, RCA Victor Red Seal
  • מוצרט: דון ג'ובאני, בניצוחו של הרברט פון קאראג'אן, דויטשה גרמופון
  • The Metropolitan Opera Gala 1991, בניצוחו של ג'יימס לוין, דויטשה גרמופון
  • האתר של סמואל ראמי, samuelramey.com ; אוחזר ב-25 בינואר 2010.
  • ראמי עם הקלטות חזנות באך, bach-cantatas.com; אוחזר ב-25 ביולי 2010.
  • רשימת "מאמרים על סמואל ראמי", nytimes.com; אוחזר ב-25 ביולי 2010.
  • Scovell, Jane, Samuel Ramey: American Bass, Baskerville Publishers, 2010;מסת"ב 978-1-880909-76-8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמואל ראמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ralph Blumenthal, "The Devil? He's a Basso Whose Voice Is Heavenly", The New York Times, February 17, 1998.
  2. ^ Anthony Tommasini, "An Aw Shucks Manner, but Don't Be Fooled: He's an Absolute Devil", The New York Times, November 5, 1999.
  3. ^ "About the Performer: Samuel Ramey". Los Angeles Philharmonic. במרץ 2000. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Flicka and Friends: From Rossini to Show Boat (1990)". Live from Lincoln Center. IMDb. 18 באפריל 1990. נבדק ב-17 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Houston, Shannon M. (26 בדצמבר 2014). "The Best Animated TV Shows of 2014". Paste. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Ashley, Tim (5 ביולי 2000). "A Date with the Devil: Samuel Ramey". The Guardian. Manchester, UK. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Samuel Ramey". L2 Artists (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-03.
  8. ^ "Opera star Sam Ramey to be WSU guest artist in residence" (הודעה לעיתונות). Wichita State University. 29 באוגוסט 2012. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite press release}}: (עזרה)
  9. ^ "College of Fine Arts Hall of Fame selects 12 for inaugural induction class" (הודעה לעיתונות). Wichita State University. 9 במרץ 2015. {{cite press release}}: (עזרה)
  10. ^ "Sam Ramey in Bluebeard's Castle". Opera Omaha. 18 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2015. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Feeney, Anne. "Samuel Ramey: Discography". AllMusic. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "WEDDINGS; Lindsey Larsen, Samuel Ramey". The New York Times. 30 ביוני 2002. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Samuel Ramey Biography". Musician Biographies. נבדק ב-24 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Interview with Samuel Ramey as he makes his début in his home town". www.gramilano.com (באנגלית בריטית). 2011-10-06. נבדק ב-2024-01-03.