ברכת סליחה
ברכת סליחה או סלח לנו. הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת תשובה ולפני ברכת גאולה. הברכה משתייכת לקבוצת שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילה בימי חול. עניינה הוא בקשה מבורא עולם שימחל למתפלל וכלל עם ישראל על חטאיהם. ברכת "סלח לנו" עוסקת בצרכים רוחניים ואישיים יחד עם ברכת תשובה וברכת גאולה.
נוסח הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]”סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחוֹל (לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד: מְחַל) לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל (לפי חלק מכת"י של נוסח קטלוניה מוסיפים: מֶלֶךְ) טוֹב וְסַלָּח אָתָּה (לפי נוסח אשכנז, חוץ מכשאומרים סליחות בתוך חזרת הש"ץ: כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה), בָּרוּך אַתָּה ה', חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ (לפי נוסח תימן: חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ).”
לפי נוסח ארץ ישראל: "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ לְךָ, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ."
משמעות הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפילה מבקשת מחילה מהקב"ה על שני סוגי עבירות: "פשע" ו "חטא". אלו שניים מבין שלושת סוגי העבירות המוזכרות במקרא, כשהעבירה השלישית היא "עוון".
לפי התלמוד[1], חטא הוא עבירה על מצווה בשוגג- כשלא ידע שזוהי עבירה. לעומתו, פשע הוא עבירה מתוך מרד - הפושע עובר עבירה בכוונת תחילה, וכדי למרוד באלהיו.
הברכה מכוונת לכך שה' לא מסתפק רק בעונש לחוטא ושכר לצדיק, אלא נותן לחוטאים אפשרות לחזור בתשובה, כפי שנאמר בספר יחזקאל[2]:
- "אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱֹיִ, אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם־בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה; שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל".
על פי המדרש, המשפט "חנון המרבה לסלוח" נאמר על ידי המלאכים לאחר שיהודה התוודה על חטאו עם תמר[3].
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב קהילות האשכנזים נוהגים על פי השל"ה להכות על החזה בעת אמירת המילים "חטאנו" ו"פשענו", בדומה לאמירת וידוי, למנהג חסידי חב"ד בתפילות שאין אחריהם תחנון ובתפילת ערבית לא מכים על החזה[4].
סליחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מימי הגאונים, הונהג לומר סליחות בתוך ברכת הסליחה בחזרת הש"ץ של תענית ציבור.[5] מנהג זה התקבל בתקופת הראשונים בכל תפוצות ישראל. ברם, רבי יוסף קארו כתב שמנהג ארץ ישראל בימיו לא לומר את הסליחות בברכת הסליחה אלא להמתין ולאמרם לאחר חזרת הש"ץ, וזהו המנהג שהוא מעדיף.[6] בעקבות זאת עברו לנהוג כך רוב מתפלל נוסח הספרדים. בתקופה מאוחרת יותר, החל מסוף המאה ה-18 החלו גם האשכנזים במזרח אירופה להעביר את הסליחות אל לאחר חזרת הש"ץ. כיום אמירת הסליחות בברכת הסליחה נותרה בקהילות מערב אירופה ומרכזה בלבד.[7] במקרה כזה נוהגים לומר "כי א-ל טוב וסלח אתה" (הנוסח הרגיל בנוסחאות אחרות) במקום "כי מוחל וסולח אתה".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסכת יומא יומא, דף לו, עמוד ב
- ^ יחזקאל, פרק לג, פסוק יא
- ^ אוצר המדרשים, תפילת שמונה עשרה, עמוד 585; שבלי הלקט, עניין תפילה, סימן יח.
- ^ ספר המנהגים - מנהגי חב"ד עמוד 11.
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקס"ו.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקס"ו, סעיף ד'.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 91. ראו בהרחבה אצל חיים ישראל טעסלער, "סדר אמירת הסליחות בתענית ציבור", עץ חיים יט (ניסן תשע"ג), עמ' שמג–שסד. (להורדה)
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | 
|
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
| בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
| בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
| בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
| תוספות | ||
| הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • שאלת גשמים | |
| בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
| בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
| תפילות העמידה השונות | ||
| בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
| בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
| ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.