סלומה אם סי

סלומה אם סי
**سالومه ام‌سی**
לידה	23 באוקטובר 1985 (בת 39)
שם במה	Salome MC
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-2002
עיסוק	ראפרית, מוזיקאית, פעילה חברתית, אומנית מולטי-מדיה
סוגה	היפ הופ
שפה מועדפת	פרסית
	www.salomemc.com

סלומה אם סי (באנגלית: Salome MC, בפרסית: سالومه ام‌سی, נולדה ב-23 באוקטובר 1985) היא זמרת ראפ, פעילה מחאתית, אנטי-מיליטריסטית (אנ') ופמיניסטית איראנית, והאישה הראשונה שייצרה את סגנון מוזיקת הראפ באיראן. היא מעבירה סדנת מוזיקה באזור סיאטל במדינת וושינגטון.^[1] הסדנה הוקמה במיוחד עבור בני נוער של מהגרים ופליטים בשם "היפ הופ ללא גבולות" והיא יוזמה המתמקדת במתן מיומנויות יצירתיות לחקור ולבטא נושאים הקשורים לשייכות, זהות ושפה.^[2]

ביוגרפיה

סלומה אם סי נולדה בטהראן לאם סופרת ואב עיתונאי שעבד באירנ"א (Islamic Republic News Agency, סוכנות החדשות הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן).^[3]^[4] מצד האב, המשפחה היא ממוצא אזרי, ואביה מהעיר אורמיה שנמצאת במחוז מערב אזרבייג׳ן שבאיראן.^[4] רוב ילדותה שהתה באזרבייג'ן וטורקיה בשל עבודתו העיתונאית של האב,^[5] ונהגה לצפות בסדרות טורקיות. בגיל 10, תוך כדי הצפייה בסדרות הטורקיות, נתקלה בהרכב היפ-הופ טורקי-גרמני בשם Cartel ולאחר מכן נחשפה להיפ-הופ האמריקאי אז החלה אהבתה לז'אנר.^[6]^[5]

לסלומה תואר ראשון בעיצוב מאוניברסיטת טהראן,^[7] ותואר שני מאוניברסיטת טוהוקו ביפן. בגיל 25 (2010) עזבה את איראן ועברה ללמוד ביפן, כאשר קיבלה מלגה מאוניברסיטת טוהוקו (Tohoku University of Arts and Design) לאומנויות ועיצוב.^[2] באוניברסיטת טוהוקו למדה הדפס ובאותה עת המשיכה ליצור מוזיקה. בשנת 2016 היגרה לארצות הברית בעקבות עבודתו של בעלה. בארצות הברית היא מעורבת באופן פעיל ביוזמות אמנותיות.^[8]

חלק משיריה מבקרים את השלטון האיראני, והיא הצליחה לחמוק מזעם הממשל באיראן. היא מעדיפה את ביטחונה וביטחון משפחתה ולכן מסתירה את שמה האמיתי ומשתמשת בשמה הבדוי – סלומה. לדבריה, אימצה את השם בהשראת המחזה, שלומית, של אוסקר ויילד: "בתוכי הייתה הילדה הביישנית שרצתה להתחבא, ומורדת – ילדה כועסת שרצתה לצרוח, וזו הייתה סלומה״.^[8] בראיון שנתנה לאתר פרסי נימקה את בחירת השם בהשראת הסופרת מלו אנדריאס-סלומה, שהשפיעה עליה.

קריירת מוזיקלית

מסעה של סלומה לעולם ההיפ-הופ החל בילדותה. היא התחילה בכתיבת שירה וביצוע השירים מול קהל דמיוני באמצעות אגרופה שהפכה אותו למיקרופון מאולתר. הרגע המרכזי המכונן אשר הוביל לכניסתה הרשמית ולהפיכתה לראפרית התרחש עת פגשה את אחד הראפרים המוכרים באיראן – היצ'כס. הוא הכניס אותה לאולפן שלו וצרף אותה כזמרת להשתתף בשיר שלו באביב 2003.^[9]

כראפרית שנולדה וגדלה באיראן, היא מכירה בכך שהיא אולי האישה האיראנית הראשונה שנכנסה לאולפן, במדינה אשר סגנון מוזיקת הראפ מוגדר כלא חוקי.^[10]בעוד שהיא התמודדה עם התגובה הראשונית של קהל ההיפ-הופ לזמרת ראפ, היא מדגישה שהאתגרים שניצבו בפניה לא היו בלעדיים למגדר שלה.^[9]

בינואר 2004 הקליטה את השיר הראשון שלה Hajv בסטודיו שבביתה. את הכסף עבור קניית הציוד לסטודיו הרוויחה ממתן שיעורים באנגלית.^[11] סלומה מודעת לכך שאומני הראפ באיראן מנגנים במחתרת אף על פי שחלקם היו רוצים להיות חלק מהמיינסטרים, אך גם אם ראפ היה מוגדר כחוקי באיראן היא הייתה נשארת במחתרת.^[12] היא מגדירה את המוזיקה שלה כ״ראפ מודע״ (Conscious rap), ״אתה מודע לסביבה החברתית והפוליטית שלך, אתה מודע למה הפוליטיקאים רוצים ומנסים לעשות ואתה מנסה לגרום לאנשים מסביבך להיות גם מודעים לכך״.^[13]

סלומה הושפעה ממוזיקאים אשר אינם קשורים לז'אנר, כמו הפינק פלויד, Dream Theater, סטיבן וילסון וכן מאלבומי ההיפ הופ, “Miseducation” של לורן היל ו-Labor Days” של אייסופ רוק.^[6] השיר שלה “Drunk Shah, Drunk Elder” מתרכז במאבק למען חופש וצדק באיראן, ובשיר היא משווה בין שלטון האייתולות לשלטון האוטוקרטי של השאה.^[14] בשיר “Don't Muddy the Waters” היא מדברת על תחושותיה אחרי ניצחון הבחירות של מחמוד אחמדינז'אד נשיא איראן בשנת 2009 אחרי האשמות בזיוף הבחירות.^[8]

סלומה חוותה את רעידת האדמה והצונאמי ביפן בשנת 2011, מכיוון שבאותה עת היא חיה בסנדאי, עיר הנמל באי הונשו, אשר חוותה את הנזק הקשה ביותר באסון זה, ואת תחושותיה היא מבטאת בשיר “Aquaphobia”.^[6] השיר “Grown Green on this Land” מדבר על ההפגנות באיראן בשנת 2009 כאשר נודעו תוצאות הבחירות. היא אומרת ״אנחנו צריכים להיות מאוחדים, יש לנו מטרה משותפת״, בשיר קיימת ביקורת נגד המשטר, והקריאה לאיחוד היא נגד התערבותן של מדינות אחרות בהפגנות העממיות ולא נגד הממשלה האיראנית.^[12]

בשנת 2023 הוציאה שיר בשם “Glory”, בהשראת תנועת המחאה שקמו באיראן בשנת 2022 בשל מותה של מהסא אמיני, שנהרגה בעת מעצר משטרתי. שם השיר לקוח מהספר Glory של NoViolet Bulawayo, ספר המדבר על ההפיכה בזימבבואה ונכתב בשנת 2017 בהשראת הספר ״חוות החיות״ של ג׳ורג אורוול.^[15]

סלומה הושפעה רבות מהפילוסוף והמשורר הפרסי עומר ח'יאם, והאלבומים שלה כמו “Excerpts from Unhappy Consciousness” ו- “I Officially Exist” עוסקים בתחום הפילוסופיה אשר נהנתה לקרוא בנעוריה.^[6]

פעילויות אחרות

סלומה היא אחת מאומניות הגרפיטי הראשונות באיראן.^[16] בשנת 2020, ייסדה את "שבעה אקלימים", פרויקט אמנות ומורשת עממי המציג את המגוון התרבותי והלשוני של סצנת ההיפ הופ האיראנית.^[17]

היא פעילה פמיניסטית וחברתית אך למרות זאת, בראיון שהעניקה לעיתון הגרדיאן הבריטי, היא טוענת כי הסיפורים המוגזמים המספרים על הדיכוי, רק מעבירים מסר למערב ונותנים לו תירוצים לכבוש ולשלוט במדינות כמו איראן. בנוסף לכך היא מדגישה, שסבלה יותר מהאהבה מאשר מהפוליטיקה.^[18]

היא חברת בוועדה המייעצת על איראן בארגון האנטי-מלחמתי האמריקאי Code Pink.^[3] היא מתנגדת נחרצות להתפשטות והתערבות אמריקאית במדינות זרות וגם יוצאת נגד ההוצאות הצבאיות המופרזות,^[19] והסנקציות הכלכליות על איראן בטענה שזה לא עובד והסקנציות פוגעות באזרחים ולא בממשלה״.^[18]