עומר ח'יאם
 | |
| תיאור של עומר ח'יאם בעת עבודתו | |
| לידה |
18 במאי 1048 נישאפור, האימפריה הסלג'וקית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1131 (בגיל 83) נישאפור, האימפריה הסלג'וקית |
| שם לידה |
غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیم خیام نیشاپوری |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה, שירה |
| מקום מגורים | פרס |
| מקום קבורה |
המאוזוליאום של עומר ח'יאם |
| מנחה לדוקטורט |
Bahmanyār |
| תרומות עיקריות | |
| ספרים במתמטיקה, חישוב אורך השנה, מפת כוכבים | |
  | |
ע'יאת' אל דין אבו אל פתח עמר אבן אברהים ח'יאם נישאפורי (בפרסית: غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیم خیام نیشاپوری; המכונה בקצרה עומר ח'יאם (לעיתים גם כיאם ב-כ'), בפרסית: عمر خیام; 18 במאי 1048 – 4 בדצמבר 1131) היה מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ומשורר פרסי. משמעות השם ח'יאם היא "עושה אוהלים", וייתכן שמקורו במקצועו של אביו.
חייו ומורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'יאם התפרסם בזכות שורה של חיבורים אלגבריים שפרסם בזמנו, דבר שגרם לסולטאן מאלכשאה הראשון להטיל עליו משימות מחקר באסטרונומיה. כאסטרונום, הוא היה מעורב בתכנון של לוח השנה של ג'לאלי, לוח שנה שמשי שסיפק את הבסיס ללוח השנה הפרסי שעדיין נמצא בשימוש. ידוע שהיה בקיא גם בפילוסופיה, משפט והיסטוריה, אך כתבים שלו על נושאים אלו כמעט שלא נשתמרו. ח'יאם מצא שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, הישג שהפך אותו למתמטיקאי הראשון שמצא פתרון כללי למשוואות כאלו. רק במאה ה-16 מצא טרטליה שיטה אלגברית טהורה לפתרון הבעיה. ח'יאם היה הראשון שחקר תכונות של מרובע סאקרי.
פרסומו במערב החל לאחר שבשנת 1859 אדוורד פיצג'ראלד (אנ') תרגם לאנגלית אוסף שירים שחיבר, ה"מרובעים" ("רבאעיאת"). השירים מורכבים על פי משקל פרסי של יחידות בעלות ארבע שורות. שורשי המרובעים נעוצים בשירה העממית הפרסית, וח'יאם שכלל וגיבש את הצורה השירית הזאת. לרוב הטורים עמוסים בתוכן עשיר. כיוון שהשירים עוררו התנגדות דתית, הם הועתקו בחשאי וצורפו אליהם גם שיריהם של כותבים אחרים. מבין יותר מ-5,000 שירים אשר מיוחסים לח'יאם, רק בין 158 ל-500 נחשבים כאותנטיים. בערוב ימיו הלך למכה כדי להיטהר, ולאחר מותו נקבר בנישאפור.
על שמו נקראו מכתש ח'יאם על הירח ואסטרואיד 3095. בחיפה נקרא רחוב על שמו, וביפו פעל משנת 1958 מועדון לילה על שמו, שהקימו שלמה צפריר וזאב ברלינסקי.
תרגומיו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק משיריו תורגמו לעברית לראשונה על ידי נפתלי הרץ אימבר, על־פי תרגומו האנגלי של פיצג'רלד. זאב ז'בוטינסקי תרגם אף הוא מבחר שירים מתוך התרגום האנגלי. גם יוסף מזל תרגם את ח'יאם לעברית. תרגומו הופיע בשנת 1907 במנצ'סטר. ד"ר הלל פרחי ממצרים בשנת 1931 תרגם את ח'יאם על פי תרגומו האנגלי של פיצג'רלד בהצלבה עם תרגומים ערביים. תרגום ראשון של שיריו ישירות על־פי המקור הפרסי נוצר ככל הנראה על ידי בנציון בנשלום. ב-1976 יצא לאור תרגומו של יעקב אורלנד. כיום ניתן למצוא תרגומים של הסופר ראובן נמדר לשיריו. ב-2020 יצא לאור תרגומו של שלמה אחדות לשבעים מרובעים של חיאם ישירות מהמקור בפרסית.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרובעים, תרגם בנציון בנשלום. תל אביב: הוצאת גזית, תשי"ב.
- עוֹמַר כַיָּאם הַמְרֻבָּעִים, תרגום עיבוד וציור: שלמה אחדות, טבריה, הוצאה עצמית, ספטמבר 2020, ISBN 978-965-92594-9-6 . הספר כולל גם מיניאטורות לכל מרובע, צבעונית ושחור-לבן לסירוגין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עומר ח'יאם, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עומר ח'יאם, באתר MacTutor (באנגלית)
- כתבי עומר ח'יאם בפרויקט בן-יהודה
- עומר ח'יאם, קֹהֶלֶת פָּרָס בתרגום זאב ז'בוטינסקי
- Khayyam of rubaiyats all poems
- כתבי עומר ח'יאם בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- עומר ח'יאם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- עומר ח'יאם, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
עומר ח'יאם, מספר החיים נמח..., דבר, 3 בינואר 1958, בתרגום בנציון בנשלום
- רויאל נץ, ח'יאם בין הממלכות - על המרובעים של עומר ח'יאם, על המתמטיקה שלו, ועל מה שביניהם, הו! 4, ספטמבר 2006, עמ' 197–202
- רשימת תרגומים לשירים של עומר ח'יאם באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-964 של ח'יאם, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 18 במאי 2012
- עומר ח'יאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
