סימונה אינזאגי
 | ||||
| אינזאגי כמאמן לאציו ב-2018 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 באפריל 1976 (בן 48) פיאצ'נצה שבאיטליה | |||
| שם מלא | סימונה אינזאגי | |||
| גובה | 1.85 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סימונה אינזאגי (באיטלקית: Simone Inzaghi, נהגה "אינצאגי"; נולד ב-5 באפריל 1976) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל איטלקי המאמן את אינטר מילאנו.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינזאגי החל לשחק כדורגל מקצועי בשנת 1993 במועדון עיר הולדתו, פיאצ'נצ'ה. הוא לא זכה להופיע בשום מסגרת עם הקבוצה הראשונה באותה עונה. בשנה שלאחר מכן, הוא הושאל לקארפי מהליגה פרו (הליגה השלישית באיטליה) את שער הבכורה בקריירה כבש בעונת 1995/1996, כשהושאל לנובארה מהליגה הרביעית. אחרי שני מצבי הלוואה נוספים, אצל לומזנה וברסקלו, אינזאגי חזר לפיאצ'נצ'ה עמה שיחק בסרייה א' בעונת 1998/1999 שתהיה הראשונה שלו בליגה הבכירה של הכדורגל האיטלקי. הוא כבש 15 שערים ב-30 משחקים, נתונים אלו גרמו ללאציו להחתים את אינזאגי בתום אותה עונה.
למרות תחרות קשה בעמדת החלוצים בלאציו, מדיניות הרוטציה של המאמן סוון-יוראן אריקסון עזרו לו להופיע ב-22 מתוך 34 משחקי הקבוצה בסרייה א' בעונת 1999/2000 המוצלחת של לאציו כשאינזאגי מבקיע שבעה שערים. בעונה זו זכתה לאציו בדאבל המקומי, אליפות איטליה, גביע איטלקי. העונה המוצלחת של הקבוצה באה לידי ביטוי גם במסגרת ליגת האלופות, כאשר לאציו הגיעה עד לשלב רבע הגמר כשאינזאגי כובש 9 שערים ב-11 משחקים (כולל ארבעה במשחק בודד מול מארסיי ב-14 במרץ 2000, תוך שהוא משווה בכך שיא שהיה שייך למרקו ואן באסטן מאז 1992).
העונות שלאחר מכן לא כל כך הצליחו, אבל אינזאגי אכן עזר ללאציו לזכות בקופה איטליה פעם נוספת בעונת 2003/2004. בספטמבר של אותה שנה האריך אינזאגי את חוזהו במועדון עד יוני 2009.[1] אינזאגי בילה את המחצית השנייה של עונת 2004/2005 עם סמפדוריה, במסגרת חילופי שחקנים עם המועדון. הוא חזר ללאציו לקראת עונת 2005/2006. לאחר שהופיע רק 12 פעמים בעונה זו במדי לאציו, בעונה שלאחר מכן הצטרף אינזאגי בהשאלה לאטאלנטה. גם באטאלנטה לא הרבה לשחק והופיע רק 19 פעמים בשתי עונות ולא כבש ולו פעם אחת.
אינזאגי חזר ללאציו לקראת עונת 2008/2009 אף על פי שלא היה בתוכניותיו של המאמן דליו רוסי.[2] אינזאגי עשה את הקאמבק שלו בקבוצה בניצחון בגביע 0–2 על קבוצתו לשעבר, אטאלנטה. העונה תסתיים בכך שלאציו תזכה בקופה איטליה, הזכייה השלישית של אינזאגי בגביע, אף על פי שלא שותף במשחק הגמר. בסרייה א', ביצע אינזאגי את הופעתו הראשונה באוקטובר כאשר נכנס כמחליף וכעבור שתי דקות כבש את שער השוויון מול לצ'ה במשחק שהסתיים ב-1-1. היה זה השער הראשון שלו בסרייה א' מאז ספטמבר 2004. בעונה זו הופיע רק ב-12 משחקים על פני שנתיים, ובחר לפרוש בקיץ 2010 בגיל 34.
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינזאגי שיחק שלוש פעמים במדי נבחרת איטליה, כולם במסגרת משחקי ידידות. ההופעה הראשונה שלו באה תחת המאמן דינו זוף ב-29 במרץ 2000, בהפסד 0–2 בחוץ מול ספרד בברצלונה. הוא נכנס כמחליף בדקה ה-60 ושיתף פעולה עם אחיו הגדול, פיליפו.[3] הוא ערך שתי הופעות נוספות עבור ארצו תחת המאמן ג'ובאני טראפאטוני, בניצחון 0–1 על אנגליה בטורינו ב-15 בנובמבר בהמשך אותה שנה והופעה נוספת ב-0–0 נגד רומניה באנקונה, ב-16 בנובמבר 2003.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו נשאר אינזאגי בצוות המועדון של לאציו ובשנים 2010–2016 אימן בקבוצות הילדים והנוער. ב-3 באפריל 2016, הוא מונה למאמנה הזמני של הקבוצה הבוגרת לאחר עזיבתו של סטפאנו פיולי.[4]
בתחילת עונת 2016/2017 הוחלף אינזאגי על ידי מרסלו בייאלסה.[5][6] עם זאת, לאחר עזיבתו של הארגנטינאי לאחר פחות משבוע מסיבות שאינן ברורות, נבחר אינזאגי לאמן את הקבוצה באופן קבוע. הוא הוביל את הקבוצה למקום החמישי בליגה כמו גם לגמר הגביע האיטלקי, שם הפסיד ליובנטוס. ב־7 ביוני 2017 האריך את חוזהו במועדון עד 2020.[7]
את עונת 2017/2018 החלה לאציו בהדרכתו של אינזאגי בזכייה בסופר קאפ האיטלקי עם ניצחון 2–3 על יובנטוס. לאציו סיימה שוב במקום החמישי בסרייה א', כשהם מפספסים האפשרות להעפיל למוקדמות ליגת האלופות במשחק האחרון בעונה לאחר תיקו ביתי עם 2-2 עם אינטר. בעונת 2018/2019 זכתה הקבוצה בגביע לאחר ניצחון 0–2 על אטאלנטה מה שהעניק לקבוצה מקום אוטומטי בליגה האירופית, בליגה סיימה הקבוצה רק במקום השמיני. ב-22 בדצמבר 2019, אינזאגי זכה בפעם השנייה עם לאציו בסופר קאפ המקומי לאחר ניצחון 1–3 על יובנטוס. את העונה בליגה, עונת 2019/2020, סיימה הקבוצה במקום הרביעי והעפילה לליגת האלופות.
ב-27 במאי 2021, לאחר חמש שנים בתפקיד, עזב אינזאגי את לאציו.
אינטר מילאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביוני 2021 מונה אינזאגי למאמנה של אינטר מילאנו במקומו של אנטוניו קונטה שזכה עם אינטר באליפות איטליה.[8] באותה עונה אינטר נאלצה למכור כמה משחקני מפתח כדי לאזן את הדוחות הכספיים אשרף חכימי נמכר לפריס סן ז'רמן תמורת 70 מיליון אירו ורומאלו לוקקאו נמכר חזרה לצ'לסי תמורת 115 מיליון אירו. בנוסף אינטר איבדה באותה עונה את הקשר כריסטיאן אריקסן לאחר שהושתל בלבו קוצב לב בעקבות התמוטטות במהלך משחק במסגרת טורניר יורו 2020. למרות זאת אינזאגי רשם השגים מרשימים. תחת הדרכתו בעונתו הראשונה כמנג'ר אינטר, אינזאגי זכה בסופר קאפ האיטלקי ב-12 בינואר 2022, ובקופה איטליה ב-11 במאי 2022, כשהביס את יובנטוס בתום הארכה בשני המקרים, בהתאמה 1–2 בסן סירו ו-2–4 באצטדיון אולימפיקו. אינטר סיימה במקום השני בסרייה א', מרחק שתי נקודות מהיריבה העירונית מילאן, כשהיא הקבוצה ההתקפית הפורייה ביותר עם 84 שערים, ואת קמפיין ליגת האלופות בשמינית הגמר, כשהודחה על ידי ליברפול 1–2 בסיכום (הפסד 0–2) בסן סירו וניצחון 0–1 באנפילד).
גם בעונתו השנייה, אינזאגי הותיר חותם משמעותי ועל אף שאינטר סיימה את העונה במקום הרביעי בסרייה A, הוא זכה שוב בסופר קאפ האיטלקי והדריך את אינטר לזכייה נוספת בקופה איטליה. אבל, אולי ההישג הבולט ביותר שלו היה להוביל את אינטר לגמר ליגת האלופות בפעם הראשונה מזה 13 שנים, לאחר ריצת שלב נוק-אאוט בלתי נשכחת שכללה ניצחון כפול על היריבה העירונית מילאן בחצי הגמר (3-0 בסיכום). במשחק הגמר אינטר הפסידה 0–1 למנצ'סטר סיטי ב-5 בספטמבר 2023, אינזאגי האריך את חוזהו עם אינטר עד 2025.
ב-15 בינואר 2024, אינזאגי הגיע למקום השלישי בפרס מאמן השנה של פיפ"א לשנת 2023.[9]
סטטיסטיקות כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-3 ביוני 2021
| קבוצה | מאז | עד | מאזן | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מ | נצ | ת | הפ | % נצ | |||
| לאציו | 3 באפריל 2016 | 27 במאי 2021 | 251 | 134 | 45 | 72 | 53.39 |
| אינטר מילאנו | 1 ביוני 2021 | הווה | 146 | 98 | 24 | 24 | 67.12 |
| סך הכל | 397 | 232 | 69 | 96 | 58.44 | ||
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינזאגי יליד פיאצ'נצ'ה, אמיליה-רומאניה. סימונה הוא אחיו הצעיר של פיליפו אינזאגי, כדורגלן עבר אף הוא ומאמן כדורגל בהווה.[10] פיליפו נחשב לאחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה בכדורגל האיטלקי וזכה בכל התארים האפשריים באיטליה כולל ליגת האלופות וגביע העולם.
לסימונה אינזאגי שני בנים, טומאסו (נולד ב-29 באפריל 2001) שנולד ממערכת היחסים של סימונה עם השחקנית ומגישת הטלוויזיה אלסיה מרקוזי,[11] ולורנצו (נולד ב-14 באפריל 2013) שנולד ממערכת היחסים של סימונה עם גאיה לוקארילו.[12]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות איטליה: 1999/2000
- הגביע האיטלקי (3): 1990/2000, 2003/2004, 2008/2009
- הסופר קאפ האיטלקי: 2000, 2009
- הסופר קאפ האירופי: 1999
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע איטלקי: 2018/2019
- הסופר קאפ האיטלקי: 2017, 2019
אינטר מילאנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסופר קאפ האיטלקי: 2021, 2022, 2023
- גביע האיטלקי: 2021/2022, 2022/2023
- אליפות איטליה: 2023/2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סימונה אינזאגי, באתר Transfermarkt
- סימונה אינזאגי, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- סימונה אינזאגי, באתר Soccerway
- סימונה אינזאגי, באתר WorldFootball.net
- סימונה אינזאגי, באתר National Football Teams
- סימונה אינזאגי, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
אמיר ענבר, "הכל עבורו היה בדיחה": הוא היה מוכר רק כ"אח של", כעת הוא המאמן המצליח באיטליה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ UEFA.com, New deal for Inzaghi, UEFA.com, 15 בספטמבר 2004 (באנגלית)
- ^ Lazio, Rossi: "Nulla contro Simone Inzaghi" - TUTTOmercatoWEB.com, www.tuttomercatoweb.com (באיטלקית)
- ^ La Spagna chiude all' angolo l' Italia, web.archive.org, 2013-10-29
- ^ Official: Lazio sack Pioli | Football Italia, www.football-italia.net
- ^ "Lazio: Marcelo Bielsa quits as coach of Serie A side after two days". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2016-07-08. נבדק ב-2020-07-01.
- ^ Editorial, Comunicato 08.07.2016, www.sslazio.it (באנגלית)
- ^ Official: Inzaghi at Lazio until 2020 | Football Italia, www.football-italia.net
- ^ מערכת ONE, רשמי: סימונה אינזאגי מאמנה החדש של אינטר, באתר מערכת ONE, 3 ביוני 2021
- ^ פרסי השנה של פיפא, באתר FIFA, 15.1.2024
- ^ Simone Inzaghi come il fratello: "Sogno di allenare la Lazio" | Goal.com, www.goal.com
- ^ Alessia Marcuzzi con Francesco Facchinetti, Simone Inzaghi, Mia e Tomm..., Oggi - Gossip (באיטלקית)
- ^ Simone Inzaghi papà! Gaia Lucariello gli ha donato Lorenzo, Oggi - People (באיטלקית)