סטנוב
| |||
 | |||
| בית הכנסת המשופץ בסטנוב | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 חמלניצקי | ||
| מחוז משנה | חמלניצקי (אנ') | ||
| על שם |
שטן  | ||
| גובה | 299 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,300 (2024) | ||
| קואורדינטות | 49°15′00″N 26°16′00″E / 49.25°N 26.266666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי (אנ') באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה. בעבר התקיימה בעיירה אחת הקהילות החשובות ביהדות פודוליה.
העיירה השתייכה עד יולי 2020 למחוז המשנה הורודוק (אנ') שבאובלסט חמלניצקי, אולם מחוז-משנה זה בוטל ואוחד לתוך מחוז-המשנה חמלניצקי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי סטנוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסטנוב התקיימה מראשית המאה ה-16 קהילה יהודית גדולה וחשובה, הקהילה הותקפה במתקפות חוזרות של הטטרים ומאוחר יותר של קוזאקים ובית הכנסת הגדול (אנ') שלה נבנה כמבצר כדי לאפשר הגנה מהירה על יהודי העיירה במקרה של מתקפה. בית כנסת זה ששוקם בעשור השני של המאה ה-21 הוקם כבר ב-1514 והוא נחשב לעתיק שבבתי הכנסת באוקראינה.
במאה ה-18 הייתה סטנוב הקהילה החשובה ביותר בפודוליה, ככזו התנהל בה ב-1756 משפט נגד הפרנקיסטים.
עד 1862 הוגבל היישוב היהודי במקום בשל קרבתו לגבול האוסטרי. הגבלה זו בוטלה.
ב-1919 היו יהודי העיירה נתונים שוב לפוגרומים שביצעו לאומנים אוקראינים.
ב-1942 חוסל היישוב היהודי בסטנוב בעת שואת יהודי אוקראינה. ב-2020 אותרו שני מרתפים שבהם הושארו מאות מיהודי העיירה למוות בחנק, הגופות הועברו לקבורה ובמקום מתוכנן פארק לזכר הקרבנות[1]
רבני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מרבניה של סטנוב ידועים בשמם:
- רבי ליבא אב"ד סטנוב[2] - מחותנו של מהר"ם מלובלין
- רבי אברהם חיים שור (נפטר ה'שצ"ב) - מחבר צאן קדשים ותורת חיים, בהמשך כיהן כאב"ד בלז
- רבי יצחק כהנא - בנו של רבי משה מרדכי הכהן מברזאן ולבוב[3]
- רבי שלמה שפירא (נפטר ה'ת"ח) - בנו של רבי נתן שפירא מחבר "מגלה עמוקות"
- רבי משה (אוירבך) אב"ד סטנוב (אחרי ה'תל"ז) - בנו של רבי יוסף משה אב"ד קרקוב ואביו של ר' נתן גאלגטר-אוירבך שהיה ראש הקהל בסטנוב
- רבי משה אב"ד סטנוב (סביבות ה'תק"ן) - בנו של רבי נפתלי הירץ אב"ד דובנה
- רבי אלכסנדר סנדר מרגליות (נפטר ה'תקס"ב)
- רבי מרדכי מרגליות (חי בסביבות ה'תקפ"א)
אישים בני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן הקהילה היהודית בסטנוב יצאו אישים רבים, שניים מהם מוכרים על שמה:
- מנדל לפין - המכונה גם ר' מנדל סטנוב
- יצחק סטנוב - סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטניב באתר KehilaLinks של JewishGen (באנגלית)
- סטנוב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- "סטנוב", באתר השטעטל הווירטואלי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Remains of 286 Jewish Holocaust victims uncovered in 2 basements in Ukraine, 27 ביולי 2020, באתר סוכנות הידיעות JTA. (באנגלית)
- ^ אזכורים: שו"ת מהר"ם סימן כד; שו"ת משאת בנימין סימן ז.
- ^ עליו ראו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, פריט 682.