נתן נטע שפירא

נתן נטע שפירא
לידה	בסביבות 1584; ה'שמ"ה
פטירה	20 ביולי 1633; י"ג באב ה'שצ"ג; קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
תקופת הפעילות	? – 20 ביולי 1633
תלמידיו	ברכיה ברך שפירא

המונח "נתן שפירא" מפנה לכאן. לערך העוסק במקובל בשם זה מארץ ישראל, ראו נתן שפירא הירושלמי.

רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

קורות חייו

נולד לרב שלמה שפירא, שבע שנים לאחר פטירת סבו, רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577),^[1] ונקרא על שמו. ייחוסו מגיע עד לרש"י. בשנת ה'שס"ח (1608) (בערך^[2]) עבר מהורדנה לקז'ימייז' שעל יד קראקא, ונשא את רוזה בתו של משה בן יעקב (כונה משה יעקלס, או בשמו הרשמי: יעקובוביץ') שהיה אחיו של אייזיק יעקלס ומנכבדי העיר ופרנסיה (נפטרה ב-1642).

בצעירותו התעניין במדעים שונים כגון, פילוסופיה, אסטרונומיה ודקדוק. ניהל את "בית הכנסת שעל הגבעה" שבקז'ימייז'.^[3]

בשנת ה'שע"ז (1617), בהיותו בן שלושים ואחת, נתקבל לראש ישיבה ודרשן בקהילת קרקוב במקום המקובל רבי משה מרדכי מרגליות וממנו קיבל רבי נתן הדרכה במסתרי הקבלה.

את כל תפקידיו הציבוריים מילא שלא על מנת לקבל פרס, כי חותנו סיפק לו את כל צרכיו, כלשון מליצת בנו: "מיהב יהיב, משקל לא שקיל". יתר על כן הוא החזיק במוסדות הצדקה והקדיש כלי קודש ואריגים יקרי ערך לבית הכנסת בהם טס של כסף, פרוכת ומעילים ברקמת זהב ומרגליות.

נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, שבו קבורות גם אשתו ובתו.

מאה שנים לאחר פטירתו כבר לא ניתן היה לקרוא את הכיתו החקוק על המצבה. בשנת ה'תצ"ג (1733) כשהדפיס ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), את ספרו "Bibliotheca Hebræa" ובכרך רביעי, עמ' 1207, כתב בכותרת "מצבה של ר' נטע דרשן", ואחר זה כתב: "על קבר הגאון מוהר"ר נטע אב"ד ור"מ בעל מגלה עמוקות מטושטש ר"ק לפרט ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי למספד ולקרחה^[4]. ואצלו נקבר הגאון מהור"ר יצחק בנו".

על מצבתו נחרת:

”פה נטמן איש אלקי קדוש מן הקדמונים
מגלה עמוקות ורזין ומטמונים
הוא שאומרים עליו שדיבר
אתו אליהו פנים אל פנים”

סמוך לקברו קיים קבר נוסף שבו נקבר, ככל הנראה, בנו הרב יצחק.^[5] המצבה, שהנוסח שעליה טושטש ונמחה עם השנים, יצרה מקום לאגדה, והיא מוכרת כמצבת "יגיד עליו רעו" ומתקשרת עם אגדה המספרת על קבצן צעיר אלמוני שנקבר באורח פלאי סמוך לקברו, ועל מצבתו רשמו אנשי החברה קדישא נוסח אפוף הוד כשבין הדברים חתמו "יגיד עליו רעו", לרמז שבזה אפשר לעמוד על טיבו של אותו נפטר.

שיטת לימודו

לתלמידיו בישיבה לימד את תורת הנגלה בדרך הפלפול וחלוקי הדעות. כמו שמתבטא בנו: "בקופא דמחטא עייל פילא, אם משתכחת תורה הדרא בפלפולא". התלמוד ומפרשיו היו שגורים בפיו, והיה מרצה לתלמידיו גם את דברי הרי"ף והטור בעל פה. אולם כשהופיע מדי שבת בשבתו לדרוש ברבים בבית מדרשו או בבית הכנסת העתיק של העיר קראקא, הסתמך גם על תורת הנסתר ”בפשטים מתוקים וחדודים עמק הסודים, אותיות וטעמים ונקודים, דברים אשר לא שמעה אוזן מעולם מגידים” (מתוך ההקדמה לספרו "מגלה עמוקות").

היה דורש על כל תג וקוצו של יו"ד, ועל צרופי מילים ומספרם היה בונה בניינים למחשבת ומגלה סודות קבליים טמירים הרמוזים בסתרי אותיות התורה. דרשותיו כבשו את לבות המאזינים, ועל ידו התרבו העוסקים בחכמה זו, וגם בני הנוער שבקראקא נמשכו אחרי הגילויים המסתוריים, מושפעים מן האווירה בבית הוריהם ובבית רבותיהם.

גדול תלמידיו היה רבי שבתי כהן (ה"ש"ך").^[6] רבי יהושע העשיל צורף ראה עצמו כממשיך דרכו בקבלה.

דרכיו

חותנו העשיר בנה במיוחד בשביל חתנו מקוה טהרה ובית כנסת "על הגבעה", ובו היה רבי נתן מתייחד עם קונו, ועוסק בתורה יומם ולילה, ואמרו שבחלונותיו לא כבה האור מעולם. מנהג צפת, שהובא לאירופה על ידי רבי גדליה בן רבי משה קורדובירו, לעשות תיקון חצות ולבכות את חורבן הבית, הגיע גם לקראקא, ורבי נתן קיבל על עצמו את הנוהג הזה. ובנו כתב עליו ”נתן זמירות בלילה על חורבן אריאל ועיר המהוללה” (מהקדמתו ל"מגלה עמוקות").

על פי הנאמר עליו עוד בחייו הוא היה בין גדולי העולם, אלה שזכו לגילוי אליהו ואף נכתב כן, כאמור, על מצבתו. ועוד מסופר כי פעם בשעה שערך תיקון חצות לפי כוונות האר"י, ושר בשירים וניגון, שמנגנים שרפי עילא, בשלוש משמרות הלילה, כאשר אליו נגלה איש לבוש אדרת שער כולה והגיד לו דברי אלה: "כך וכך מקוננים פמליא של מעלה" ועין בעין ראה אותו ניצב וקמה. (מתוך עדות בנו).

משפחתו

לנתן נטע ורוזה שפירא היו 10 ילדים.

רבי שלמה. (נולד בשע"ו, היה רב בצוימר ואחר כך בלוקאטש, ואחר כך בסטנוב. חתן הרב שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א)^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}. שלמה נפטר בת"ח בגיל 32)
משה. (חתן לייזער מווילנא)
יצחק. (נולד שפ"ד נפטר בגיל 25 ביום ה' א' בשבט ה'ת"ט)
רבי ישראל, שכונה "רבי ישראל הדרשן", רב ואב"ד בקאליש.^[7]
יהודה לייב.
יוטא. (נישאה לישכר בעריש בן ישכר נפטר בכ"ג בסיוון ה'תמ"ד. יוטא נפטרה בי"ג בתשרי ה'תמ"ה)
חוה דבורה. (אשת צבי בן אברהם חיים שור שנפטר בי"ב בשבט ה'תצ"ה^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}. אחר כך נישאה לאברהם בן מאיר ז'ק שנפטר בט"ז בתשרי ה'ת"ה בלבוב. אחר כך היא נישאה לישעיה הילדסהיים)
ליפשה שמחה. (נפטרה בכ"ג בסיוון ה'שצ"א אשת ישראל היילפרין מקרשטין)
דאבריש. (נפטרה בח' בתמוז ה'ת"ב), אשת ר' ישעיה הילדסהיים אשכנזי מקראקא, בן נתן קצנלבוגן מהילדסהיים, חתן יששכר שפירא אב"ד וורמייזא, בנו של ר' נתן נטע שפירא אב"ד הורודנא מח"ס מבוא השערים.
יוטל. נפטרה בי"ז בתמוז ה'שפ"ד.

מצאצאיו

רבי יהונתן אייבשיץ מפראג
רבי ליבר הגדול מברדיטשוב
רבי פנחס שפירא מקוריץ
רבי מרדכי מנשכיז
רבי מנחם מנדל מרימנוב
רבי אריה לייב צינץ
רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים"
רבי מאיר שפירא מלובלין, שייסד את ישיבת "חכמי לובלין"
רבי שלמה הכהן רבינוביץ' מראדומסק, בעל ה"תפארת שלמה"
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
אחד מצאצאיו הקרוי על שמו הוא המשורר העברי נתן נטע שפירא מאופאטוב (אפט) (1817 – 1897)
הרב יעקב הלוי שפירא, אב בית דין ורב של טרצל, הונגריה.

חיבוריו

חמישה עשר ספרים בנגלה ובנסתר חיבר רבי נתן שפירא, ומהם שבעה על התורה. חלק מן הספרים הופיעו בדפוס וחלקם עדיין בכתובים.

כתב 1,000 פירושים על אות "א" זעירה הכתובה במילה "ויקרא" שבתורה. רובם לא שרדו
פירוש על הזוהר, שנדפס עוד בחייו (לובלין שפ"ג)
חידושי אנשי שם - על הרי"ף
ספר "מגלה עמוקות" על התורה
ספר "מגלה עמוקות" שהוא רנ"ב (252) אופנים להסביר את תפילת משה רבינו "אעברה נא" בפרשת ואתחנן, הופיע בקראקא (שצ"ז).

ע"פ המסורת התכונן הרב שפירא לכתוב אלף אופנים, אך פתאום כבה האור בחלונותיו. ”ויאמר ה' אליו אל תוסיף עוד לגלות, יותר מרנ"ב ר"ב ל"ך עולות. ולראש הפסגה עלה” (מתוך ההקדמה ל"מגלה עמוקות").

הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב פירש את "מגלה עמוקות" בספרו "אגרא דכלה" על התורה.

לקריאה נוספת

יצחק אלפסי - מאורות מעולם הקבלה והחסידות
מרדכי בן-יחזקאל - ספר המעשיות : מלוקט מספרים ומפי השמועה... על מעשיות המסופרות על ידי חסידים ומקושרות לשמו
אליעזר הכהן כ"צמאן - תולדות המגלה עמוקות, נ"י תשס"ג.

קישורים חיצוניים

רשימת מאמרים על נתן נטע שפירא באתר רמב"י
ה"מגלה עמוקות", מאמר ביוגרפי מקיף מאת הרב אליעזר כצמן, ישורון יג, אלול תשס"ג, באתר היברובוקס
יחיאל מתתיהו צונץ, מו"ה נתן נטע שפירא בתוך עיר הצדק (עמו' 52 והלאה), למברג, תרל"ד, באתר HebrewBooks.
נוסח מצבתו של ר' נתן נטע שפירא ומצבת אשתו, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט טו-טז, באתר היברובוקס
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' נתן נטע (בר' שלמה) שפירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1184-1183, באתר היברובוקס
דוד הלחמי, רבי נתן שפירא מקראקא (בעל „מגלה עמוקות”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
המקובל רבי נתן נטע שפירא באתר MyTzadik
נתן נטע בן שלמה שפירא (1585-1633), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' נתן נטע (בר' שמשון) שפירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1183, באתר היברובוקס
^ שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ג, עמ' 1217
^ מאור החסידות
^ ישעיה כב, יב.
^ ראו אצל חיים דב פרידברג, מרגניתא שפירא, תרנ"ט, באתר אוצר החכמה.
^ על פי מרגליות, אנצ' לתולדות גדולי ישראל.
^ קאליש, פולין. הקמת מצבה באתר אגודת אהלי צדיקים

תקופת חייו של הרב נתן נטע שפירא על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' נתן נטע (בר' שמשון) שפירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1183, באתר היברובוקס

[2] שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ג, עמ' 1217

[3] מאור החסידות

[4] ישעיה כב, יב.

[5] ראו אצל חיים דב פרידברג, מרגניתא שפירא, תרנ"ט, באתר אוצר החכמה.

[6] על פי מרגליות, אנצ' לתולדות גדולי ישראל.

[7] קאליש, פולין. הקמת מצבה באתר אגודת אהלי צדיקים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]