העשיל צורף
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| לידה |
1633 וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1700 (בגיל 67 בערך) קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת הפעילות |
?–1700 |
  | |
רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף צורף (ו' באייר שצ"ג[1] - כ"ד אייר, ת"ס, 1633-1700) מווילנה, היה מקובל ומנהיג רוחני בפולין, מחבר "ספר הצורף". נחשד על ידי חוקרים בשבתאות.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי העשיל היה מנהיג רוחני גדול בעיר וילנה. כינויו צורף נגזר הן מעיסוקו במלאכת הצורפות[2] והן מהמסורות הקבליות אשר בהן השתמש, מסורות שקושרות לפעילות של 'צירוף אותיות'. על פי המסורות נהג ר' העשיל בסגפנות ופרישות וכמעט לא יצא מפתח ביתו, טען ששורה עליו רוח הנבואה וכי הוא רואה מראות אלוהים. השפעתו של העשיל צורף חרגה מסביבתו הקרובה. הוא ניהל תכתובות עם דמויות שבתאיות רבות, בנוגע לסוגיות תאולוגיות, והיה קשור לדמויות מבית המדרש של רבי יהודה חסיד (ירושלים) שנחשד בשבתאות.
במשך עשרות שנים עסק רבי העשיל בכתיבה, וכתב ככל הנראה אלפי דפים, המחולקים לחמישה חלקים ומכונים ספר הצורף שאותו ייעד רבי העשיל ללימודו של מלך המשיח, ובו הוא מוכיח שכל התרי"ג מצוות מרומזות בפסוק "שמע ישראל". פעילות ספרותית זו, החלה בשנת תכ"ו שהייתה שיא פעילותו המשיחית של שבתאי צבי ובה קרו כמה אירועים מכוננים בקרב השבתאים, ומאז לא שקטה.
כתביו לא נדפסו. דבר אשר הגביל מאוד את השפעתו לאחרי פטירתו. אוטוגרף של חלק מספר הצורף, נמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים[3], מחזיק קרוב לשלוש מאות דפים הכתובים בצפיפות משני צדיהם.
זאב רבינוביץ פרסם בשנת תש"א (1941) רשימה מכתב יד שמצא בגנזיו של יוסף פרל, משכיל מגליציה, שעל פיה רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, היה מעריץ של ספר הצורף, והיה אומר תמיד שעל ידי ספר זה יוכל לבנות עולמות[4], החוקר גרשם שלום זיהה את כתבי רבי העשיל שהיו אצל הבעש"ט עם הכתבים שהגיעו לבעש"ט מרבי אדם בעל שם, וטוען שהסתירו בכוונה את שמו של רבי העשיל בעל הכתבים, והפכו את כל עניין הכתבים מעובדה היסטורית לאגדת פלאים, החוקר הרב יצחק אלפסי והחוקר הרב יהושע מונדשיין חולקים על כך בחריפות, הן מצד אמינותם של הכתבים שהוציא רבינוביץ והן מצד ההשערה של גרשום שלום שיש עליה הרבה תמיהות וסתירות[5], כל זה מלבד הטענה של הרב מונדשיין שרבי העשיל צורף התקבל בתפוצות ישראל ומובא בהערצה בספרים של מחברים שנלחמו בשבתאות ומוערץ בחוגי החסידים כך שאין להם כל סיבה להסתיר את זהות בעל הכתבים ואם היה רבי העשיל צורף המחבר היו אומרים זאת. כיום ההנחה המקובלת בזה אצל החוקרים עמנואל אטקס ודוד אסף היא כדעת הרב יהושע מונדשיין.
בסוף ימיו נשא רבי העשיל לאשה את אחותו של רבי משולם זלמן בן רבי יעקב אלעזר פישהוף אוירבך, אחד מראשי חבורת רבי יהודה חסיד ורבי חיים מלאך, והשתתף בהכנותיהם לעלות עם חבורתם לארץ ישראל, אך העלייה עצמה לא עלתה בידו, והוא נפטר בקראקא, שאליה עקר מווילנא בסוף ימיו.
בשנת ה'תצ"ג (1733) הודפס ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), בספרו ,"Bibliotheca Hebræa" כרך רביעי, עמ' 1206, את נוסח מצבתו בין הנקברים בעיר קראקא.
ובשנת ה'תרל"ד (1874) כתב ר' יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו "עיר הצדק", לבוב 1874, עמ' 63-64, שלא נמצא המצבה בעיר קראקא.
העשיל צורף ראה עצמו כממשיך דרכו הקבלית של רבי נתן נטע שפירא מקראקא, בעל ספר "מגלה עמוקות". המשכיות זו ניכרת לא רק בתורתו התאורטית, אלא גם בתפקיד המשיחי שייחס לעצמו רבי נתן או לפחות ייחסה לו האגדה המאוחרת.
יהודה ליבס, במחקריו על הקשר שבין השבתאות ותלמידי הגר"א, העלה את האפשרות כי רבי אברהם שלמה זלמן צורף הוא צאצא ממשפחתו (אולי נין) של רבי העשיל צורף, היסוד לטענה הוא הן שם משפחה 'צורף' והן קשרים תאולוגיים בין הדמויות.[דרושה הבהרה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואל דמביצר, מפלת עיר הצדק, עמ' 28, באתר היברובוקס
- ש"י פין, כנסת ישראל, עמ' 300, באתר היברובוקס
- דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), השלב האחרון - מחקרי חסידות של גרשום שלום, הוצאת מאגנס, ירושלים 2008, עמ' 41–63
- זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 172.
- "ראש בני ישראל", נ"י, תשע"ה, עמ' פ-פה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה ליבס, נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים
- יהושע מונדשיין, שבחי הבעש"ט, עמ' 58, באתר היברובוקס
- קובץ בית אהרן וישראל, גיליון 65 תשנ"ו סיון תמוז, עמ' קמה, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי השיל צורף מווילנה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- נוסח מצבתו של ר' העשיל צורף, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט לב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוא כתב בספר הצורף שהוא נולד ביום ששי, ו' אייר שנת שצ"ג, מובא בזאב רבינוביץ, "החסידות הליטאית", עמ' 175.
- ^ כמו שכתב רבי העשיל בכתב יד ״ספר הצורף״, דף תט, מובא בזאב רבינוביץ, "החסידות הליטאית", עמ' 172.
- ^ חלק מכתב יד הצורף בספריה הלאומית
- ^ זאב רבינוביץ, 'על "ספר הצורף" לר' יהושע העשיל צורף', ציון ו (תש"א), עמ' 81
- ^ ראה באנציקלופדיה לחסידות חלק ב' בערך הבעש"ט ובהקדמה לספר שבחי הבעש"ט שהוציא הרב יהושע מונדשיין.