סונו ג'וי
סונו ג'וי (ביפנית: 尊皇攘夷, מילולית: "כבדו את הקיסר, גרשו את הברברים") הייתה פילוסופיה פוליטית ותנועה חברתית יפנית ששאבה מהנאו-קונפוציאניזם. היא הפכה להיות המוטו של התנועה שפעלה להדחת שוגונות טוקוגאווה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19, בסוף תקופת אדו.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורה של הססמה "סונו ג'וי" הוא סיני, באדון הואן ממדינת צ'י בתקופת האביב והסתיו. באותה תקופה איבדה שושלת ג'ואו את שליטתה על הנחלות הפאודליות ונפלה קורבן לפלישות חוזרות ונשנות. האדון הואן השתמש בססמה כביכול על מנת לעודד בעלי נחלות אחרים לתמוך בג'ואו, אך למעשה השתמש בה על מנת לזכות באהדתם של האדונים הפאודלים ולקרוא תגר על שלטונה של השושלת.
ביפן, ניתן לזהות את שורשי הססמה בכתביהם של הוגים קונפוציאניים מהמאה ה-17, בתארם את קדושת הכס הקיסרי ואת עליונותו על פני שאר המונרכים בעולם. המלומד סיישיסאי אאיזאווה כתב ב-1825 שסונו פירושו הכבוד אותו חולק השוגון לקיסר, וג'וי הוא נידוי הנצרות מיפן.
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הגעת כלי שיט זרים לחופי יפן בסוף המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, עמדה מדיניות הבידוד של יפן בסימן שאלה. חלק ה"ג'וי" (גרשו את הברברים) ב"סונו ג'וי" קיבל משמעות של התנגדות להסכם קנגאווה, שבו אילצו האמריקאים את יפן לסחור עמם ב-1853. ההסכם נחתם תחת איומי ספינות התותחים של קומודור מת'יו פרי ונתקל בהתנגדות הסמוראים. העובדה שהשוגונות חתמה על ההסכם על אף התנגדות הקיסר הייתה הוכחה מספקת לסמוראים רבים שחלק ה"סונו" (כבדו את הקיסר) לא עמד במבחן המציאות, ורבים קראו להדחת השוגונות והחלפתה בממשלה שתציית לקיסר.
הססמה הפכה להיות קריאת הקרב של ההאן המורדים צ'ושו וסצומה, שזכו לתמיכת הארמון הקיסרי בקיוטו. הקיסר קומיי הפר מסורת בת מאות שנים והחל להתערב בענייני המדינה, התסיס כנגד ההסכמים, אף ניסה להתערב בסדר הירושה של השוגונות וב-1863 פרסם קומיי צו שקרא לסילוק הברברים. אף על פי שלשוגונות לא הייתה אפשרות לאכוף אותו, עורר הצו התקפות כנגד השוגונות עצמה וכנגד זרים ביפן, שהמפורסמת בהם הייתה תקרית נממוגי, בגינה נאלצה השוגונות לשלם לבריטניה פיצויים. התקפות אחרות כללו ירי תותחי חוף על ספינות זרות בעיר שימונוסקי.
פעולה זו הביאה בסופו של דבר לשינוי בתנועת סונו ג'וי. לאחר הפגזת הספינות הזרות דרשה ממשלת בריטניה תשלום פיצויים, ומשנדחתה הדרישה הפגיזו ספינותיה את בירת סצומה, קגושימה. תקרית זו הבהירה ליפנים שאין באפשרותם להילחם במעצמות הזרות, והתנועה הפנתה את מרצהּ להדחת השוגון, בתהליך שהסתיים ברסטורציית מייג'י.
הססמה מעולם לא הפכה למדיניות רשמית של הממשלה או אפילו של המורדים. על אף תוכנהּ, למורדים, ובעיקר לסצומה, היו קשרי מסחר עם המעצמות הזרות, דרכן רכשו רובים, כלי ארטילריה, ספינות וטכנולוגיה אחרת.
לאחר השלמת רסטורציית מייג'י והשבת השלטון לקיסר, החליפה את סונו ג'וי הסיסמה "מדינה עשירה, צבא חזק" (富国強兵), שקראה לתושבי יפן לאמץ את המודרניזציה.
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר גאי ג'ין של ג'יימס קלאוול מופיעות דמויות החברות בתנועת סונו ג'וי ונבחנת השקפת עולמם כלפי השוגונות והזרים.
