סוגת
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| תקופת הפעילות | 1961–הווה (כ־64 שנים) |
| מיקום המטה |
קריית גת  |
| משרד ראשי | קריית גת |
| ענפי תעשייה |
שיווק |
| www.sugat.com | |
  | |
סוגת היא חברה ישראלית שמרכזה בקריית גת, המשווקת סוכר, קטניות ואורז. עד שנת 1979 עסקה גם בייצור סוכר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגת הקימה מפעל לייצור סוכר מסלק סוכר שנחנך בתחילת 1961 בקריית גת, בהתאם לתוכנית משנות ה-50 להקים בישראל שלושה מפעלים לייצור סוכר מסלק סוכר: בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה[1]. המפעל הוקם על ידי קבוצת משקיעים ציונים ממקסיקו על שטח של 320 דונם בקריית גת ויועד לעבד 180 אלף טון סלק סוכר בשנה לייצור 23 אלף טון סוכר[2]. בצד המפעל הוקמו תחנת כוח של המפעל ומכון טיהור שפכים[3] שטיהר את השופכין של המפעל שהועברו לאחר טיהור לשימוש חקלאי[4].
המפעל החל לפעול במאי 1961 ונחנך רשמית ביוני של אותה שנה[5]. המפעל פעל במשך כ-90 ימים בשנה, בעונת קציר הסלק[6] ונוהל בידי דב פטישי ומשה שמיר. המפעל פעל במהלך העונה באופן רציף, דבר שהביא לבקשות מצד גורמים דתיים לסגירת המפעל בשבת[7] ולסירוב בטענה שהדבר לא אפשרי כלכלית[8]. בשנה הראשונה עיבד המפעל 70,000 טון סלק סוכר[9] ובשנה השנייה עיבד 89,000 טון סלק סוכר[10]. המפעל, כמו המפעל לייצור סוכר בעפולה, פעל כמעט לכל אורך תקופת פעילותו בגרעון גדול[11] ונהנה מסבסוד עמוק על ידי ממשלת ישראל, ששילמה לו על פי שיטת "קוסט פלוס"[12]. בשנת 1970 עלה טון של סוכר בייצור מקומי 900 ל"י, לעומת 400 ל"י לטון מיובא, ובעקבות זאת הוחלט לסגור את מפעל הייצור בעפולה ולרכז את כל ייצור הסוכר במפעל סוגת[13]. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמפעל בעפולה לא נסגר. בשנת 1978 החליטה הממשלה להפסיק את סבסוד הסוכר הישראלי החל משנת 1979 וסירבה להטיל מכס של 5% על סוכר מיובא[14][15]. יגאל הורביץ אמר על ההחלטה, ש"נגמרה החגיגה"[16]. אף על פי שלפני הבחירות לרשויות המקומיות, הבטיח סגן השר יורם ארידור שסוגת לא ייסגר[17], החלטת הממשלה קויימה ובעקבות זאת נסגר מפעל הסוכר בעפולה וסוגת חדלה לייצר סוכר והתמקדה בפעילות אריזה, שאז כללה אורז וסוכר[18] ובהמשך הורחב למגוון של קטניות.
בעקבות עלייה תלולה במחיר הסוכר, נחתם הסכם לחידוש ייצור הסוכר במפעל בשנת 1981[19], אולם במהרה ירדו מחירי הסוכר והמפעל לא ייצר עוד סוכר. יתרה מזאת, תחרות באריזת סוכר, במיוחד מצד "עלית", הביאה לסגירת פעילות האריזה[20] והמפעל נמכר ליצחק פדרמן, שבהמשך השקיע ב"עלית"[21][22]. בשנת 1985 הוקם בשטח המפעל מפעל דשן גת[23].
בשנת 1986 נכנסה סוגת לתחום התה[24] ולמגוון של מוצרי קטניות. בסוף שנות ה-80 נכנס לניהול המפעל דייוויד פרנקלין, שניהל את המפעל עד שנת 2011[25]. בשנת 2006 החלה סוגת בהקמת מתקן לזיקוק סוכר גולמי[26] שנפתח בשנת 2009[27].
במרץ 2014 חיברה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל את מרכז האנרגיה של מפעל סוגת למערכת ההולכה הארצית של הגז הטבעי. בכך, הייתה סוגת למפעל ה-14 המתחבר למערכת[28]. בשנת 2017 סגרה סוגת את מפעל זיקוק הסוכר לאחר הפסדים כלכלים רבים, ופיטרה כ-60 מרביתם תושבי קריית גת. מאותה העת היא מייבאת סוכר ממדינות שונות באירופה כאשר רוב היבוא הוא מגרמניה[29].
בשנת 2019 נרכשה סוגת מחברת ED&F Man על ידי "מלח הארץ" שהייתה בבעלות של קרן ההשקעות "פורטיסימו קפיטל", והחברות התמזגו לחברה אחת[30].
בימינו כוללת קבוצת סוגת את המותגים "סוגת", "מלח הארץ", "עץ הזית" ו"טחינת אל ארז", ושליטה בחברת "תבליני פרג"[31]. מוצרי סוגת משווקים הן לשוק הקמעונאי והן לשוק התעשייתי והמקצועי – מוסדות ממשלתיים, מפעלי תעשייה גדולים, בתי חולים, מסגרות חינוכיות ובתי עסק מתחום המזון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סוגת
סוגת, ברשת החברתית פייסבוק
סוגת, ברשת החברתית אינסטגרם- הכימיה המוצלחת של סוגת, מעריב, 13 בינואר 1987
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תשי"ח - שנה חקלאית ברוכה, דבר, 19 בספטמבר 1958
- ^ יצחק יעקבי, מפעל הסוכר בקרית גת יצעיד את האיזור, דבר, 18 בפברואר 1960
- ^ החל בירור התביעה, דבר, 30 ביוני 1961
- ^ הישגי הייצור בסוגת, דבר, 13 ביולי 1962
- ^ נחנך מפעל הסוכר סוגת, מעריב, 14 ביוני 1961
- ^ עזרא ינוב, הענק המתוק מוקם בקריית גת, מעריב, 27 במרץ 1961
- ^ נושאים שונים בישיבת מזכירות מפא"י, דבר, 28 במאי 1961
- ^ העבודה בסוגת תמשך בשבת, חרות, 22 באפריל 1962
- ^ יבול הסלק קטן יותר, דבר, 19 ביולי 1961
- ^ הסתיימה עונת הייצור בסוגת, דבר, 17 ביולי 1962
- ^ פת: לא כדאי לפתוח מחדש את מפעלי הסוכר, דבר, 18 ביוני 1980
- ^ מפעלי הסוכר בעפולה וקריית גת ימשיכו לייצר, דבר, 18 במאי 1978
- ^ י. משולח, ועדת חלפון מציעה לסגור את ביהח"ר לסוכר בעפולה, דבר, 2 באוגוסט 1970
- ^ תביעה לדון בוועדה המרכזת בעתיד מפעלי הסוכר, דבר, 3 בספטמבר 1978
- ^ סוגת מבקש להטיל מכס של 5% על סוכר מיובא, דבר, 18 בספטמבר 1978
- ^ דני צדקוני, החגיגה המרה של עובדי הסוכר, דבר, 25 במרץ 1979
- ^ בגן השר ארידור הבטיח שסוגת לא ייסגר, דבר, 1 בנובמבר 1978
- ^ עזרא ינוב, מפעל סוגת יפטר כ-100 עובדים ותיקים, מעריב, 10 ביולי 1979
- ^ אייזיק סדומי, מחדשים גידול סלק הסוכר וייצור הסוכר, דבר, 5 בספטמבר 1980
- ^ מיכל הולצמן, טונה זרה - אישיות לא רצויה, מעריב, 22 באוקטובר 1982
- ^ מתנהל מו"מ למכירת סוגת, מעריב, 27 בדצמבר 1982
- ^ עודד שורר, עלית הכסא היקר של פדרמן, מעריב, 9 במאי 1986
- ^ מונופול אחד הם כבר שברו, מעריב, 24 באוקטובר 1986
- ^ יעל פז מלמד, הקרב על השקית, מעריב, 24 באוקטובר 1986
- ^ אילנית חיות, אחרי 23 שנה: מנכ"ל סוגת דיוויד פרנקלין פורש מתפקידו, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2011
- ^ תני גולדשטיין, סוגת מחדשת את זיקוק הסוכר בקרית גת, באתר ynet, 1 בנובמבר 2006
- ^ מאיה זיסר, בלעדי ל"כלכליסט": סוגת תייצא סוכר למרוקו, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2010
- ^ הושלם פרויקט חיבור מפעל סוגת למערכת ההולכה הארצית, באתר חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, 4 במרץ 2014
- ^ שני מוזס, סוגת תסגור את בית הזיקוק לסוכר; מרבית העובדים יפוטרו, באתר גלובס, 2 ביולי 2017
- ^ גולן חזני, עכשיו זה סופי: פורטיסימו חתמה על הסכם לרכישת סוגת ב-60 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2019
- ^ אודותינו, באתר סוגת