סובוד

סוּבוּד היא תנועה רוחנית עולמית שראשיתה באינדונזיה בשנות העשרים של המאה ה-20 ואשר נוסדה על ידי מוחמד סובוח סומוחדיויג'ויו (1901 – 1987). התנועה מתמקדת במה שמייסדה קורא מימוש הפוטנציאל של האדם כבריאה של אלוהים להתקרב אליו על ידי הכנעת נפשו, לבו ותשוקותיו לרצון האל. לפי השקפה זו הנפש, הלב והתשוקת מהווים מכשול להתקרב לאלהים. להצליח להכניעם, לסלק את השפעתם, בצורה מושלמת על ידי "תרגילים רוחניים" הקרויים בשפה הג'אוונית "לטיהאן" מאפשר מימוש ה"עצמי" האמיתי, ממקור אלוהי של האדם, דבר שהולם את תורותיהם של נביאי הדתות השונות - כולל ישו, הבודהה ומוחמד.^[1]

באפאק ראה עצמו כמישהו שזכה במתנת אל, בחסד מיוחד, על ידי גילוי דרך רוחנית להשיג זאת. התרגילים הרוחניים שזכה להכיר ושהוא הרגיש חובה לשתף בהם את האחרים, מאפשרים, לפי השקפתו, לפעול נכון בחיים, להיעזר ביותר טוב בתפילה ובעזרת הכוח העליון.

היסטוריה של תנועת סובוד

באפאק נולד באי ג'אווה ועסק בצעירותו במשך כ-14 שנה בהנהלת חשבונות. לטענתו, בשנת 1925 חווה בעירו, עיר הנמל סמראנג שבצפון ג'אווה, הארה או התגלות אלהית, בצורת כדור אור זוהר ביותר, כמו שמש, שבא מהשמיים ונכנס לתוך גופו. הוא הרגיש חרדה נוראית וחשב שהוא עומד למות. אחרי שנשכב הרגיש שהוא מוקם שלא מרצונו ומתחיל לבצע את תנועות התפילה המוסלמית. באלף הימים הבאים חזרו אצלו בלילות חוויות דומות שהביאו אותו להגיית תורתו המעשית המיסטית. הוא גילה לילה-לילה תרגילי מדיטציה מיוחדים שסייעו ליצור מגע מיטבי בינו ובין כוחות רוחניים עליונים. תרגילים אלה נקראים בשפה הג'אוונית "לטיהאן קג'יוואן" (latihan kejiwen - תרגיל או אימון רוחני, חיפוש שלווה פנימית - או בקיצור לטיהאן).

בשנות ה-30 של המאה ה-20 גילה סובוח שבנוכחותו גם אחרים "נפתחים" אל ניסיונו הרוחני. בהמשך - בייחוד אחרי הארה שחווה בלילה שבין 21 ל-22 ביוני 1933 הבין פאק סובוח שמותר לו ואף חובתו להביא את הארותיו גם לידיעת אחרים, עזב את שאר עיסוקיו והתחיל לשתף - או במושגיו "לפתוח" - מבקרים שהצטרפו אליו בעת התרגילים. בשם סובוד התחיל להשתמש החל משנת 1947.

בשנת 1950, כפי שניבאו לו חושיו, הגיע אליו ליוגיאקרטה אדם שעתיד היה להתחיל להפיץ את תורתו בעולם. זה היה חוסיין רופא (1922–2008?), אזרח בריטי, מורה לאנגלית, ממוצא מעורב יהודי –בלגי קתולי, שהתאסלם לאסלאם הסופי. חוסיין רופא העביר את התורה של באפאק לציבורים אחרים בארצות שונות, כולל בבריטניה. בין האנשים שקיבלו ממנו את הבשורה הרוחנית החדשה היה איש המודיעין הבריטי לשעבר, המתמטיקאי ג'ון ג'. בנט, שהיה עד אז חסיד של תורותיהם של גורדייף ואוספנסקי. עם מאמיני התנועה המיסטית החדשה נמנתה גם אשתו היהודיה של חוסיין רופא, דורותי לקשטיין ששינתה את שמה לרוזאנה (רוזי) רופא, תלמידת פרדריק מתיאס אלכסנדר ומורה לשיטת אלכסנדר ורקדנית.

בין השנים 1956–1960 עשה באפאק שני סיורי הרצאות ושיעורים מסביב לעולם. בשנת 1956 ביקר באנגליה לפי הזמנת ג'ון בנט. תורתו הפכה פופולרית בחוגים מסוימים בבריטניה, בהולנד, בגרמניה, בהודו, בסרי לנקה, בקפריסין, בדרום אפריקה, באוסטרליה, ובצפונה ובדרומה של אמריקה.

הבסיס ההתחלתי של התנועה העולמית היה בקום ספרינגס (Coombe Springs) על יד לונדון, מקום פעילותו של ג'ון בנט. כמה "נסים רפואיים" של ריפוי בהשפעת תרגילי לטיהאן כמו זה של השחקנית הבריטית ממוצא הונגרי אווה ברטוק (שאובחנה עם גידול בראש) בשנת 1957 גרמו לעליה בסקרנות כלפי סגולותיהם המשוערות. גם אמנים רבים הביעו בזמנם עניין בשילוב הקוסם בין גורמי ריפוי רוחני, יסודות של אסלאם, של בודהיזם ושל התרבות היהודית-נוצרית והצטרפו לתנועה זו. כך מנהיג להקת הבירדס, ג'ים מקגין ששינה שמו לרוג'ר מקגין, בריאן וילסון מלהקת ביץ' בויז, והזמרות הישראליות נחמה הנדל ושולי נתן.

עד לסוף המאה ה-20 התפשטה התנועה לקרוב ל-80 מדינות^[2] ומנתה כרבבת חברים. ממשיכת דרכו של באפאק היא בתו, סיטי רהאיוּ וויריוֹהוּדוֹיוֹ (Siti Rahayu Wiryohudoyo), המוכרת בשם איבּוּ (Ibu - אמא) או איבּוּ רהאיוּ. אחד מחסידיו החשובים וממשיכי דרכו של באפאק במסגרת תנועת הסובוד הוא שריף אישטוואן הורטי (יליד 1941), פיזיקאי ומהנדס בריטי שהתאסלם והתחתן אם אשה יפנית ונכדו של מנהיג הונגריה לשעבר, מיקלוש הורטי. אישיות חשובה אחרת שהיה בעבר מנהיג תנועת הסובוד העולמית הוא הסופר הטמילי מסרי לנקה וארינדרה טארזי ויטאצ'י (Varindra Tarzie Vittachi) שמילא תפקידים בכירים בארגונים של האו"ם - סגן מנהל של יוניצף ובתחום האוכלוסין.

לטיהאן ותנועות רוחניות בעבר ובהווה

לפי עדותו של חוסין רופא ב"הרהורים על סובוד" "Reflections on Subud" באפאק הודה בפניו ש-900 שנים לפניו המיסטיקן "ואלי" המוסלמי שייח עבד אל קאדר אל ג'ילאני, מחבר הספר בערבית Futuh al-Ghaib" (ההתגלויות של הבלתי נראה) קיבל הארה דומה ללטיהאן שהוא גילה, רק שהיא הייתה מלווה בפירוש המסגרת האסלאם.^[3]^[4]

במאה העשרים גם המיסטיקאן ההודי אושו לקח את המושג הג'וואני לטיהאן והשתמש בו הזה בבניית טכניקת תרגילי המדיטציה שלו.

השם סובוד

החוויה שחווה באפאק ושהוא ביקש להעביר לאחרים נקראה סובוד - מילה שהיא ראשי תיבות של שלוש מילים ממקור סנסקריטי: סוּסילה, בוּדהי, דהרמה. מילים אלו היו גם שם של פואמה שכתב פאק סובוח בשפה הג'אוונית הקלאסית.

קבלת "סובוד" משמעו עבודת האלהים הכל יכול, בלי לשלול או לבטל את הדתות השונות של המאמינים.

סוסילה - הוא טבעו הטוב של האדם התואם את רצונו של אלהים הכל יכול. ("חיים נכונים")
בוּדהי - כוחו של העצמי הפנימי של האדם ("כוחות ויכולות לטנטיות של האדם")
דהרמה - הכניעה, האמון והכנות ביחס לאלהים הכל יכול

האדם שקיבל את "סובוד" אמור להצליח לשנות את אופיו ולחוות רוגע ושלווה פנימית ומסוגלות להיות במגע עם "כוח החיים הגדול והקדוש".

סמל סובוד

סמל תנועת סובוד, שנהגה על ידי פאק סובוח בשנת 1959 מורכב משבעה מעגלים קונצנטריים עם שבעה חישורים המייצגים את שבע רמות כוחות החיים ואת שבעת כוחות החיים המקשרים ביניהן. המעגל הפנימי מייצג את רמת העולם החומרי. השני - את העולם הצמחי, השלישי את עולם בעלי החיים, הרביעי - את עולם בני האדם, המעגל החמישי את האדם המושלם ("רוֹחני"), לאחר מכן באים המעגל של ה"רחמני" ושל ה"רוח רבאני". המעגל השביעי רוח רבאן הוא הגדול שבמעגלים ומייצג את הכוח הגדול והחזק ביות של החיים. החישורים מייצגים את רוח הקודש.

בדרך כלל המעגלים והחישורים מופיעים בצבע זהב על רקע שחור או כחול כהה. ככל שמתרחקים מהמרכז עובי המעגלים גדל והולך, כך גם עובי בחישורים מתרחב ככל שמתרחקים החוצה. המרחבים בין המעגלים נשארים שווים. עובי מעגל אחד שווה לעובי החישור בנקודה שחוצה אותו. המרחבים בשווים שבין המעגלים הם כוחות המלאכים - רוֹח אל קודוס שהיא פנים וחוץ של כל דבר.^[5]

תרגול

באפאק ראה בסובוד לא דת ולא תאוריה אלא חוויה רוחנית מעשית שאינה שוללת את האמונות של הדתות השונות אלא יכולה להשתלב היטב בהן. עודד את המאמינים בני הדתות השונות להמשיך להתמיד בעבודת הקודש שהיו רגילים אליה במסגרת דתם. תרגילי ה"לטיהאן" אמורים להעמיק את תובנתם הפנימית. מצד שני לטיהאן יכול להתאים גם לאנשים שאינם שומרים על מצוות של דת מסוימת. חוויית הלטיהאן יכולה להיות שונה מאדם לאדם ולא חייבת להיות דומה לזו של באפאק עצמו או של אחרים.

לטיהאן קג'יוואן

זאת הפרקטיקה העיקרית של הסובוד. מובן שמה באינדונזית הוא "תרגיל" או "אימון רוחני". בלטיהאן המתרגל מוזמן להירגע, להיכנס למצב של קבלה, להתעלם מהמחשבות, מהרצונות ומבלי לצפות לדבר מסוים. אין צורך בלמידת טכניקה, להתרכז בתמונה מסוימת או לדקלם מנטרה כלשהי. בעקבות זאת אפשר לחוש "רטט" פנימי שרוב חברי תנועת הסובוד מגדירים כמגע עם אלהים (או "כוח החיים הגדול" או "רוח הקודש"). מקבלים פשוט מה שאלהים שולח למתרגל במצב הזה. אפשר להתנועע, לצעוק, לצחוק, לבכות, לשיר, לרקוד. האפקט של ה"לטיהאן" מורגש גם אחרי סיום ההתנסות הזאת וממשיך להשפיע כגורם פעיל. באפאק מעודד לתרגל את הלטיהאן בקבוצה. בדרך כלל עושים זאת במשך כחצי שעה פעמיים בשבוע, נשים וגברים בנפרד.^[6]

העמדה במבחן (טסטינג)

היבט ספציפי ל"לטיהאן" הוא ההעמדה במבחן. אז הלטיהאן מכוון אל איזו שאלה אישית. המתרגל מכניס עצמו למצב לטיהאן ומבקש מאלהים הכוונה או הבהרה בקשר לסוגיה מסוימת. פאק סובוח היה קורא למעשה זה "טרימה" terimah, כלומר "קבלה" או "תחושה" (1952) לפי מתיו סאליבן זו דרך לקבל הכוונה טהורה וחזקה יותר מזו שמקבלים דרך התשוקות והמחשבות הרגילות. באפאק השווה את קבלת מבחנים אלה עם החוש השישי שיש אולי לצפורים מסוימות.

..."יש להן אינסטינקטים היכולים לתת לנו מושג כלשהו הכרעה אלוהית מה היא. אלו החיות על צלע הר-געש העומד להתפרץ, עפות משם בזמן אל מקום בטוח. אם צייד צפורים מתקרב אל העצים שבהם הן מתאספות, נמלטות משם בן רגע. אם הצפורים מסוגלות לחוש בצורה כזאת, מדוע בני האדם שהם מצוידים בכלים פנימיים הרבה יותר משוכללים, לא יוכלו לחוש תחושות בחדות דומה?"

— שיחות עם באפאק במלבורן ב-7 במאי 1982, בתרגום חופשי

מרבית המתאמנים בלטיהאן רואים עצמם אחרי זמן מה מסוגלים להבחין ברמזים או אינטואיציות כתוצאה של איזו שהיא "תהודה פנימית" כתגובה לשאלות ששאלו את עצמם קודם לכן. רמזים כאלה עשויים לקחת צורות שונות כמו צלילים, חזיונות, רטטים או תנועות עצמוניות דומות לאלו שבלטיהאן. למרות זאת, בהתאם לעצותיו של באפאק, החברים מודעים גם לכך שרמזים כאלה יכולים להיות מושפעים גם על ידי מחשבות או ריגושים של אנשים נוכחים. אי-לכך ה"מבחן" צריך להיחשב ככלי להבהרות סוגיות עכשוויות אבל לא לשמש כמעין הגדת עתידות. בכל זאת רוב החברי סובוד מצאים תועלת ב"מבחנים" אלו בפתרון בעיות.

ג'ון בנט היה זה שכינה תרגילים אלה בשם testing או "מבחנים" בשנת 1957.

שינוי השמות

חלק קטן מחברי סובוד, אחרי שהתחילו לתרגל, מחליטים לשנות את שמותיהם המקוריים, אף על פי שאין חובה כזאת. אלו המשנים את שמותיהם מוסרים שמרגישים שלכל שם יש משמעות המשפיעה על חייהם, כך ששם "לא הולם" עלול להפריע את ההתפתחות הפנימית. אימוץ שם מתאים יותר נחשב ב"סובוד" כפתיחת אפשרות להגשמת הרמוניה טובה יותר בין טבעו הפנימי וטבעו החיצוני של האדם. או במילותיה של איבו רחאיו:

...שם התואם את האני הפנימי של אדם יגרום לאושר בחיים. במיוחד אצל חברי סובוד השם יהפוך לסימן שיסמן את כל חלקי ישותו, לפני המוות וגם אחריו"

— .^[7]

צומות

חברי סובוד שומרים באופן אישי ומרצון צומות קצרים בני יום הנקראים בג'אוונית פריחאטין (prihatin), כמו כן לפי השתייכותם הדתית בחודש הרמדאן אצל מוסלמים, בתענית הארבעים אצל הנוצרים או ביום כיפור אצל היהודים. באפאק המליץ שכל אחד ישתדל לשמור על ימי הצום האופייניים לדת שבה גדל.^[8] מומלץ בזמנים כאלו לצמצם את ההנאות החיצוניות כמו אוכל, עישון, שינה ומין, כמו כן להימנע מרגשות וגישות שליליים כמו רכילות, בקורתיות, כעסים, וכו'. הכוונה היא להשיג הרמוניה טובה יותר של המניעים והתשוקות.

לפי באפאק הצום הוא כלי לרכישת שליטה עצמית מועילה בחיים תחת השמיים ואיננו תרגיל ממש רוחני. בעיניו הפחתת האוכל, השינה, יחסי המין ושל כל ההנאות היא מאוד נחוצה לשיפור גורל האדם עלי אדמות. בטענות אלו התבסס באפאק על דוגמאות של מצליחנים שהגיעו לידי שגשוג, מעמד, חכמה ושם טוב, כאשר ויתרו על תענוגות מוגזמים המספקים את ה"נפסוס" (מערביתׂ - תשוקות הלב) בלבד. הם היו חסכנים, חרוצים, מתמידים, סבלנים, שלווים, מאופקים, בטוחים בעצמם וכנים.^[9]

איבו רחאיו הסבירה בעת הרצאה בניו זילנד ב-2004 שהצום "פריחאטין" אינו חלק מ"לטיהאן" אלא יותר משמעת גופנית העשויה להפחית את התשוקות.^[10] אבל באפאק המליץ לא להכריח את החברים לשמור על ימי צום. כל אחד ישקול לנסות את הצום כפי שייראה לו מתאים.^[11]

חוקים או כללים

לסובוד מעט חוקים. באפאק נתן עצות והכוונות כתשובה לשאלות של חברים. לשתיים מעצותיו יש אולי מעמד של חוקים או כללים.

ההפרדה בין המינים בעת הלטיהאן הקבוצתי - שמטרתה בעיני פאק סובוח הייתה לשחרר את התנועות מכל השפעה חיצונית בין השכל ללב.
איסור למי שאינו חבר בסובוד להיות נוכח בלטיהאן מבלי שקיבל קודם לכן את המגע הקרוי "פתיחה", על מנת שלא להיפתח ללטיהאן מבלי לרצות במפורש. אסור לעשות זאת אפילו מאחורי דלת סגורה.

יכולים להיות נוכחים רק אחרי תקופה של המתנה כשקיים רצון נחוש להתקבל לסובוד.^[12]

ארגון התנועה

קיימת אחוות סובוד עולמית המתכנסת בכנסים עולמיים פעם בארבע שנים, כל פעם בארץ אחרת. בעלי ניסיון של שנים רבות בלטיהאן נקראים הלפרים, והם מביאים הלאה את בשורתו של באפאק. תפקידם לשרת את החברים בקביעת שעות הפעולה של קבוצות הלטיהאן, ללוות את המועמדים החדשים באימוני ה"פתיחה" ולתת הסברים לאלה המתעניינים בהשתתפות בלטיהאן. העוזרים אינם צריכים להיתפס או לראות עצמם כיותר "רוחניים" מהאחרים. אבל איש מלבדם אינו רשאי למלא את התפקידים האלה. העוזרים הראשונים מונו על ידי באפאק. אחרי מותו ישנן קבוצות הלפרים המחליטים למי לחלק את התפקידים האלה.

כעת ישנם 18 הלפרים בינלאומיים - 9 גברים 9 נשים האמורים להיות אחראים ב-3 אזורים גאוגרפיים בעולם. (אירופה ואפריקה, אמריקה, ואוסטרליה-אוקיאניה -אסיה)

ההלפרים הבינלאומיים הם חברים באחוות סובוד העולמית מתפקדים במשך 4 שנים מכנס עולמי אחד לשני. קיימים גם הלפרים מקומיים ואזוריים. לבתו של באפאק, איבו (סיטי רחאיו ויריוחודויו) אין מעמד רשמי אבל היא נהנית מכבוד מיוחד מצד החברים, כמישהי בעלת איכות רוחנית גדולה. למשל היא מוזמנת "לקבל" בשביל החברים החדשים את השמות החדשים שיחליפו את השמות מלידה - תכופות מתבקשת להתבטא בקשר לאות הראשונה בלבד של השם החדש ואחר כך את השם המלא יבחר החבר בעצמו. לדעתה מוטב היה שהחברים היו "מקבלים" את השמות החדשים דרך חוויה רוחנית של עצמם. בכל מקום בעולם יכולה להיווצר קבוצת סובוד. לכל קבוצה יש ועד הכולל יושב ראש, סגן יושב ראש, גזבר וכו'. הוועד אחראי על הלוגיסטיקה של המפגשים, התקציב וכו'. חברי הוועד צריכים להתנדב לכך לשנתיים.

מימון הפעילות של התנועה נעשית מתרומות של החברים, למשל מחלק מהרווחים של עסקיהם הפרטניים או המשותפים, רצוי עד 25% מהרווחים אחרי ניכוי המיסים.

לסובוד יכול להצטרף כל אחד, מעל גיל 17.

לתנועת הסובוד יש עמותת סיוע לנזקקים הנקראת "סוסילה דהרמה בינלאומית" (Susila Dharma International) שהיא ארגון לא ממשלתי המסונף לאו"ם.^[13]

מקורות

Sumohadiwidjojo, M. S. "Susila Budhi Dharma" ISBN 1869822749, Subud Publications International
מייקל רוג - הוקרה לחוסיין רופא
Subud Books online
Edward Ven Hien - What is Subud(הקישור אינו פעיל)

לקריאה נוספת

www.undiscoveredworldspress.com
,Anthony Bright-Paul - My Stairway to Subud

BookSurge Publishing 2006 Varindra Tarzie Vittachi - Special Assignment- A Subud

Trilogy Subud Publications International 1996)

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של סובוד (באנגלית)
סובוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ הרצאה קצרה של באפאק על מהות הסובוד באתר התנועה (הקישור אינו פעיל, 4 באוגוסט 2017)
^ Subud and the Javanese Mystical Tradition
^ Shaikh Abd al- Qadir Jilani's Page
^ Abdul-Qadir Gilani - Wikipedia, the free encyclopedia]
^ ראו סמל הסובוד http://www.subud.org/
^ latihan (religion) - Encyclopedia Britannica
^ איבו רחאיו, שיחות ב-2 ביולי 1985, ב"עצות של באפאק לעוזרים", מהדורה רביעית, ועד פרסומי אגודת סובוד של צרפת, פריז, 2002, ע' 216 Ibu Rahayu, Causerie du 2 juillet 1985, dans Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002,
^ Bapak, Pewarta Volume VII, n°4, - Lettre A12/02/1970, in Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.161-162.באפאק - פווארטה כרך ז, מס' 4, מכתב א, מ-12 בפברואר 1970 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהדורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד בצרפת
^ Bapak, Pewarta Volume VI, n°2 - Communication de Bapak 1968, p.161 באפאק - פווארטה כרך ו, מס' 2, ההצהרה של באפאק, 1968, ע' 161
^ Ibu Rahayu, Conférence d'Ibu Rahayu, Chrischurch, Nouvelle Zélande, 24 avril 2004, trad. Raymonde Lee, in Ibu Rahayu, Conférences, Livret III, publié par l'Association Subud de France, Paris, 2005, p.23. איבו רחאיו- הרצאות, ספרון ג, אגודת סובוד בצרפת, פריז, 2005
^ ''Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.170. עצות באפאק לעוזרים, מהדורה רביעית, פריז 2002, ע' 170
^ מכתב של איבו רחאיו מ-4 בינואר 1979 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהדורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד צרפת,2002, ע'94 (בצרפתית) 2002,
^ http://www.subud.org/english/english.afi2s.html (הקישור אינו פעיל, 4 באוגוסט 2017)

[1] הרצאה קצרה של באפאק על מהות הסובוד באתר התנועה (הקישור אינו פעיל, 4 באוגוסט 2017)

[2] Subud and the Javanese Mystical Tradition

[3] Shaikh Abd al- Qadir Jilani's Page

[4] Abdul-Qadir Gilani - Wikipedia, the free encyclopedia]

[5] ראו סמל הסובוד http://www.subud.org/

[6] tihan (religion) - Encyclopedia Britannica

[7] איבו רחאיו, שיחות ב-2 ביולי 1985, ב"עצות של באפאק לעוזרים", מהדורה רביעית, ועד פרסומי אגודת סובוד של צרפת, פריז, 2002, ע' 216 Ibu Rahayu, Causerie du 2 juillet 1985, dans Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002,

[8] Bapak, Pewarta Volume VII, n°4, - Lettre A12/02/1970, in Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.161-162.באפאק - פווארטה כרך ז, מס' 4, מכתב א, מ-12 בפברואר 1970 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהדורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד בצרפת

[9] Bapak, Pewarta Volume VI, n°2 - Communication de Bapak 1968, p.161 באפאק - פווארטה כרך ו, מס' 2, ההצהרה של באפאק, 1968, ע' 161

[10] Ibu Rahayu, Conférence d'Ibu Rahayu, Chrischurch, Nouvelle Zélande, 24 avril 2004, trad. Raymonde Lee, in Ibu Rahayu, Conférences, Livret III, publié par l'Association Subud de France, Paris, 2005, p.23. איבו רחאיו- הרצאות, ספרון ג, אגודת סובוד בצרפת, פריז, 2005

[11] ''Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.170. עצות באפאק לעוזרים, מהדורה רביעית, פריז 2002, ע' 170

[12] מכתב של איבו רחאיו מ-4 בינואר 1979 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהדורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד צרפת,2002, ע'94 (בצרפתית) 2002,

[13] ttp://www.subud.org/english/english.afi2s.html (הקישור אינו פעיל, 4 באוגוסט 2017)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]