סבלאן
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | צפון |
| נפה | צפת |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 1,798[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 70[1] (1945) |
| קואורדינטות | 33°00′42″N 35°20′29″E / 33.01155°N 35.34141944°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
 | |
  | |
סבלאן היה כפר ערבי קטן על הר זבול ליד חורפיש. במהלך מבצע חירם ננטש הכפר על ידי תושביו.
במחצית השנייה של המאה ה-19 היה סבלאן כפר קטן שהקיף את נבי סבלאן. הכפר היה מוקף מטעי תאנים וזיתים. בכפר היו בורות מים ובמזרחו ארבעה מעיינות[2]. הקרן לחקר ארץ ישראל ציינה שבכפר כ-100 תושבים. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922) נמנו בכפר 68 איש כולם מוסלמים. בשנת 1940 נכלל הכפר באזור שעל פי הספר הלבן נאסר על מכירת קרקעותיו ליהודים[3].
על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מ-1945 הוערכה אוכלוסיית הכפר בכ-70 נפש וקרקעות הכפר השתרעו על 1,798 דונם[1].
במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו ומתוך 21 משפחות רק 7 משפחות נותרו בישראל. החל משנת 1962 דרשו הדרוזים את אדמות הכפר לצורך הרחבת אתר נבי סבלאן[4] ואלו נמסרו להם לחכירה במחיר סמלי[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com. שם היישוב מאוית Sabalan.
- ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, אוניברסיטת חיפה, 1983, כרך א', עמוד 326
- ^ "תקנות העברת קרקע 1940", הארץ, 29 בפברואר 1940
- ^ תובעים קרקעות להקדש דרוזי, הארץ, 11 ביוני 1962
- ^ יואל דר, מינהל המקרקעין: לא הופקעה קרקע בבעלות דרוזים, דבר, 18 בדצמבר 1970
