סביון מזוות
 סביון מזוות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | סביון |
| מין: | סביון מזוות |
| שם מדעי | |
 .Senecio angulatus L.fהבן, 1782 | |
| תחום תפוצה | |
| |
סַבְיוֹן מְזֻוָּת (שם מדעי: .Senecio angulatus L.f) הוא בן שיח מטפס, רב-שנתי, ירוק-עד וצהוב פרחים ממשפחת המורכבים[1]. מוצאו בעיקר מהאזורים הסובטרופיים של פרובינציית כף התקווה הטובה בדרום אפריקה. בישראל, הוא משמש כצמח גינון, לרוב בתור גדר חיה. הצמח מותאם לתנאי אקלים ים-תיכוני, סובטרופי, טרופי או מדברי, וגדל במגוון קרקעות ברחבי הארץ, כולל אזורים מדבריים.
הצמח משגשג בתנאים של חצי צל או אור מלא, עמיד בקרה, בגיר וביובש (חסכני במים), אך רגיש למליחות. בשל צמיחתו המהירה והשתלטנית נחוץ גיזום לאחר הפריחה. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף או זרעים בסתיו או באביב[2]. הפריחה בירושלים החלה בתחילת יוני ופסקה מהר מאוד והתחדשה באמצע אוקטובר. הפריחה בירושלים מתחילה לרוב בתחילת יוני, פוסקת במהירות, ומתחדשת שוב באמצע אוקטובר.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
להבנת המורפולוגיה של סַבְיוֹן מְזוּוָּת מובאים בערך מורכבים מונחים הנכונים לכל משפחת המורכבים בערך סביון.
סביון מזוות מתאפיין בכך שאינו קוצני ואינו צַמְרִי, אלא מטפס באמצעות כריכת גבעוליו ומשתלשל. הגבעולים קירחים וארוכים מאוד, לעיתים מגיעים ל אורך של עד 2.2 מ' ואף יותר.
הפטוטרות שטוחות מעט ואורכן מגיע עד 3.8 ס"מ. הלוואים חסרים.
העלים מסורגים ופשוטים, אורכם עד 6.3 ס"מ, עם אונות מעטות, קצרות ורחבות או דמויות שיניים. הם קירחים, חלקים, ירוקים רעננים, מבריקים בוהקים ובשרניים.
התפרחות הן קרקפות צהובות, מרובות ומפורדות (כל קרקפת על ציר נפרד). הקרקפות ערוכות על צירים כתפרחות מכבד (אשכול מסובך) או כעין אשכול-סוכך.
המעטפת דמוית ספל. חפי המעטפת הפנימיים מסודרים בדור אחד, ומלווים בבסיסם בחפים קטנים יותר היוצרים כעין גביעון חיצוני[3][4]. חפי המעטפת הפנימיים זקופים, שווים באורכם, ומסתיימים לרוב בשערות לבנות, קצרות ועדינות. לפני פיזור הזירעונים, המעטפת נוטה לאחור.
המצעית שעליה יושבים הפרחים שטוחה ברוב המקרים, כלומר ללא גומות, והיא חשופה, כלומר אינה מכוסה בקשקשים (מוצים) או בשערות.
הקרקפת הצהובה מורכבת מ-5 פרחים לשוניים, מאורכים ונקביים בהיקף, וכ-20 פרחים צינוריים דו-מיניים במרכז. הפרחים הלשוניים נגללים לאחור בלילה ובימי גשם.
הגביע חסר, ובמקומו יש שערות לבנות בראש השחלה. הכותרת של הפרח הצינורי מאוחת עלים ובעלת 5 שיניים.
האבקנים שמספרם 5, ניצבים לסירוגין עם אונות הכותרת. המאבקים מאוחים זה לזה ויוצרים צינור מסביב לעמוד השחלה[2].
השחלה תחתית, בעלת שני עלי שחלה, מגורה אחת וביצית אחת. עמוד השחלה מחולק בראשו לשתי צלקות ארוכות[3][4].
הפרי הוא זירעון, שעטור בציצת, שכולה עשויה אך ורק שערות מרובות לבנות ועדינות, שערוכות בשני דורים או יותר ונשירות על פי רוב. הזירעונים שווים זה לזה, גליליים ובעלי 5 עד 10 צלעות וחריצים, וחסרי מקור[3]. הזרעים חסרי אנדוספרם.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רקבן מפוספס על קרקפת סביון מזוות -
קרקפות מרובות של סביון מזוות -
תפרחת של סביון מזוות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סביון מזוות, באתר NCBI (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר Tropicos (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר GBIF (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר The Plant List (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Senecio angulatus L.f, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 472-474
- ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 465
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 706