סאריס
 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז ירושלים |
| נפה | נפת ירושלים |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
| שטח | 10,699 דונם עות'מאני (1945) |
| גובה | 656 מטרים |
| סיבת נטישה | מבצע הראל |
| תאריך נטישה | 16 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | שורש, שואבה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 560 (1945) |
| קואורדינטות | 31°47′53″N 35°04′25″E / 31.7981°N 35.0737°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
סאריס (ערבית: ساريس) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, כ-10 קילומטרים מערבית לירושלים, באזור שוכנים כיום מושב שורש והיישוב הכפרי שואבה, בגובה 656 מטר מעל פני הים. סאריס' בערבית הוא אחד משמותיה הערביים של אלת המסטיק שנוכחותה מרובה באזור זה. סאריס מוזכרת בתרגום השבעים ברשימת הערים בנחלת שבט יהודה, ללא ציון מקביל בתנ"ך.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596[דרוש מקור] נמנו בכפר 292 תושבים. על כמה מבתי הכפר נמצא חותם שלמה חקוק בסלע.[2]
במאה העשרים הכפר היה שייך לנפת ירושלים שבמחוז ירושלים, על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי אדמותיו הוערכו ב-10,699 דונם עות'מאני ומספר תושביו הוערך ב-560 נפשות[3].
במלחמת העצמאות הכפר שלט על הדרך לירושלים ויחד עם לוחמי הכפר בית מחסיר היה שותף פעיל בחסימת הכביש לירושלים בשער הגיא. ב-16 באפריל 1948, במסגרת מבצע הראל לפריצת הדרך לירושלים, נכבש הכפר למשך 5 שעות ובתיו נהרסו בשיטתיות כדי למנוע התבססות של כוחות ערביים לאחר עזיבת הכפר. על פי הודעת ההגנה נהרסו 42 בתים, בעוד הודעה רשמית של הבריטים דיווחה על הריסת 25 בתים בנוסף למסגד ובית הספר[4]. תושבי סאריס עזבו קודם כיבוש הכפר או במהלך הקרב.[5]
סאריס ודרך בורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כיבוש הכפר בית מחסיר במסגרת מבצע מכבי ביום 11 במאי 1948 וכיבוש "המסרק" ובנוסף לכך כשנכבש הכפר סאריס ב-16 באפריל, הושלמה השליטה על הרכס שמדרום לשער הגיא - מסאריס לבית מחסיר, ברכס זה עבר חלקה המזרחי של דרך בורמה, מסאריס לכביש שער הגיא-הר-טוב.
דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין, שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה בסמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין, הדרך מתפתלת ועולה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך יורדת, חוצה את כביש הר-טוב (כביש 38 של ימינו משער הגיא לצומת שמשון) ועולה לבית מחסיר דרך "המסרק" משם המשיכה לסאריס ושם התחברה לכביש לירושלים.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיבוש סאריס באתר מרכז מידע פלמ"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה זיו, ראיון בגיליון 51 של הסתדרות המורים
- ^ Baldensperger, Philip J. (1893-07-01). "Peasant Folklore of Palestine". Palestine Exploration Quarterly. 25 (3): 217. doi:10.1179/peq.1893.25.3.203. ISSN 0031-0328.
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 150.
- ^ "בשיטתיות הרסו כוחות ה"הגנה" בית אחרי בית בסאריס", קול העם, 18 באפריל 1948
- ^ תולדות מלחמת הקוממיות, ענף היסטוריה במטה הכללי, צבא ההגנה לישראל הוצאת מערכות, 1959 עמ' 146.
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 151.
כפר סריס נהרס, דבר, 18 באפריל 1948
פוצצו בתים ערבים בסאריס, בדרך לירושלים, מעריב, 16 באפריל 1948
