בית ג'יז
 | |
| בית הקשתות | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | בתחילת המאה העשרים |
| שטח | 8,357 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע בן נון א' |
| תאריך נטישה | 25 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | הראל, גיזו |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 600 (1948) |
| קואורדינטות | 31°48′46″N 34°57′15″E / 31.812777777778°N 34.954166666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בית ג'יז (בערבית بيت جيز) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-14 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה וכשלושה קילומטרים מדרום מערב ללטרון, בגובה 310 מטר מעל פני הים.
לפי זאב וילנאי ייתכן שהשם הערבי בית ג'יז משמר שמו של יישוב קדום בשם גיזו מתקופת המקרא. ממנו באו גבורים לחילות דוד המלך, כפי שנזכר בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ד: "בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי"[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מאורעות תרפ"ט הוטל על הכפר עונש קיבוצי בסך של 1,200 לירות על חלקם של תושבי הכפר בהחרבת כפר אוריה[2]. הכפר היה שייך לנפת רמלה מחוז לוד (1945), שטחי אדמותיו היו 8,357 דונם ובשנת 1945 מנה 550 נפשות[3]. במלחמת העצמאות במהלך מבצע בן נון א' ב-25 במאי 1948 הכפר נכבש והתרוקן מתושביו.
בשלב הראשון של מלחמת העצמאות, ב-11 בינואר 1948, תקפו לוחמים מן הכפר ומח'רבת א-פאר את היישוב כפר אוריה שממזרח לרמלה. ההתקפה נבלמה על ידי כוח פלמ"ח וטור משוריין בריטי. בקרב נהרגו שלושה לוחמים יהודים ועשרים וחמישה לוחמים ערבים[4].
בהמשך המלחמה הלחימה באזור הייתה במסגרת הניסיונות לכבוש את לטרון במבצעי בן נון א' וב'. בית ג'יז נכבשה לראשונה על ידי גדוד 72 של חטיבה 7 (ב-25 במאי) ובסופו של יום זה פונו הכוחות מן המקום. ב-27 במאי במסגרת ההכנות למבצע בן נון ב' נתפסה בית ג'יז מחדש, הכוחות התבססו שם, הופעל מכשיר קשר והונחו קווי טלפון[5] ובית ג'יז הפך למשלט ישראלי שחלש על האזור.
לאחר הכישלון במבצע בן נון ב', לטרון נשארה בידי הלגיון הערבי והכביש לירושלים נשאר חסום. עקב כך נסללה דרך עוקפת ששימשה לפריצת המצור היא דרך בורמה דרך זו עברה בבית ג'יז.
בית הספר המשותף
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרחק של כ-3 קילומטרים מזרחית לבית ג'יז שכן הכפר הערבי בית סוסין, שנהרס גם הוא במלחמת העצמאות. בין הכפרים, על גבעה כקילומטר מזרחית לבית ג'יז נבנה בתקופת המנדט הבריטי בית ספר משותף לשני הכפרים[6]. באתר בית הספר הוקם מאוחר יותר מצפה הראל. המבנה הנטוש קיים עד היום והתפרסם כמקום בו נערך משפט השדה הצבאי בפרשת משפטו והוצאתו להורג של סרן מאיר טוביאנסקי באשמת בגידה. מאיר טוביאנסקי נמצא אשם במשפט והוצא להורג על ידי כיתת יורים, ההוצאה להורג לא נערכה בבית הספר אלא בכפר בית ג'יז, בבית דו-קומתי שנותר על תילו עד היום בקיבוץ הראל, והנושא את השם "בית הקשתות".
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בניין בית הספר המשותף -
שרידי בתי הכפר -
מבנה קבר שיח' זאיד
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: סקירה על שרידי הכפר בית ג'יז, באתר 'חלון אחורי', 28 בינואר 2015.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך גיזו עמ' 222
- ^ 1650 לא"י על מחריבי כפר אוריה, דבר, 27 במרץ 1930
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
- ^ בני מוריס, 1948 - תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה
- ^ שלמה שמיר, "...בכל מחיר" - לירושלים, הוצאת מערכות, תל אביב 1994 עמ' 278.
- ^ על פי מקורות שונים היה בית הספר שייך למעשה לכפר בית ג'יז