נשק להשמדה המונית בערב הסעודית
ערב הסעודית לא שמרה והחזיקה באופן רשמי נשק להשמדה המונית. ב-1972 ערב הסעודית חתמה ואישרה את האמנה בדבר איסור פיתוח, ייצור ואגירה של נשק ביולוגי ורעלנים.[1][2][3] יחד עם זאת, ערב הסעודית ביצעה צעדים לקראת תוכנית גרעין.[4][5] לפי דיווחים, לריאד יש הסכם לכאורה עם פקיסטן בנוגע לפרויקטים של נשק גרעיני.[6]
בשנת 2018 אישר יורש העצר מוחמד בן סלמאן בתוכנית "60 דקות" כי סעודיה תפתח נשק גרעיני אם איראן תצליח לפוצץ נשק כזה בהצלחה.[7][8]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב הסעודית היא באופן רשמי מדינה ללא נשק גרעיני שהייתה צד לאמנה בדבר אי-הפצת נשק גרעיני,[9] ויש לה גם הסכם עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.[10] ריאד הואשמה במעקב גרעיני,[11][6] למרות היותה תומכת של סבא"א,[12] האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני[13] והארגון למניעת הפצת נשק כימי.[14]
יסודות גרעיניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקידי ריאד נסעו לצרפת ולרוסיה וחתמו על כמה עסקאות. ריאד ממשיכה במשא ומתן פתוח על הקמת יסודות אטומיים באופן גלוי[דרושה הבהרה]. למרות זאת, היא מימנה בסתר את תוכנית הגרעין של פקיסטן.
ריאד הכריזה כי היא עוקבת אחר תוכנית אנרגיה גרעינית ללא שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ועל פי פקודה מלכותית באפריל 2010: "פיתוח האנרגיה האטומית חיוני כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של הממלכה לאנרגיה לייצור חשמל, לייצור מים מותפלים ולהפחתת התלות במשאבים פחמימנים מדלדלים." מרכז המחקר "העיר האטומית והאנרגיה המתחדשת על שם המלך עבדאללה" הוקם בבירת ערב הסעודית על מנת לקדם את המדיניות הזו הנחשבת כאלטרנטיבה לנפט, וגם להיות הסוכנות האחראית על אמנות של אנרגיה גרעינית שנחתמו על ידי הממלכה הסעודית. בנוסף מונתה חברת הייעוץ Poyry שבסיסה בפינלנד ובשווייץ על מנת לסייע בהגדרת "אסטרטגיה ברמה גבוהה בתחום יישומי אנרגיה גרעינית ואנרגיה מתחדשת".[15]
בנוסף לכך, במרץ 2015 חתם המכון לחקר האנרגיה האטומית של קוריאה על הסכם עם הסעודים אשר מוביל להערכת הפוטנציאל שלו לבנות שניים או יותר כורי SMART דרום קוריאנים. בשנת 2017 חתם המכון הגאולוגי של ערב הסעודית על הסכם עם תאגיד הגרעין הלאומי של סין, והדבר נקשר לשיתוף פעולה בחיפוש אורניום. התאגיד הסיני ציין כי הוא יבדוק 9 אזורים פוטנציאליים עבור משאבי אורניום בערב הסעודית.[15]
נשקים גרעיניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תוכנית הגרעין הסעודית
בשנת 1988 החלה הקהילה הבינלאומית לחשוד בפעילות גרעינית סעודית לאחר שרכשה 36 טילים בליסטיים מסוג CSS-2 מסין במהלך מלחמת איראן–עיראק. הדיפלומט הסעודי מוחמד אל-חילווי שערק לארצות הברית ב-1994, טען כי סעודיה החלה בתוכנית נשק גרעיני בראשות הנסיך סולטן בן עבדולעזיז בעקבות מלחמת יום הכיפורים וכי היא גם סייעה כלכלית וטכנולוגית לתוכנית הגרעין העיראקית. לאחר פלישת ארצות הברית לעיראק ב-2003 דיווח ה"הגרדיאן" שסעודיה חידשה את העניין שלה בנשק גרעיני, בעוד שב-2005 "הניו יורק טיימס" טען שנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ציין בפני ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר שהוא פתוח לפלישה מונעת על מנת למנוע מסעודיה להשיג נשק גרעיני.
ה-BBC דיווח באמצעות מספר מקורות שסעודיה מימנה פיתוח נשק גרעיני בפקיסטן,[9][16] וממשלת סעודיה מאמינה שהיא מסוגלת להשיג נשק גרעיני כרצונה וייתכן כי תדרוש בתמורה למימון ראשי נפץ גרעיניים מפקיסטן.[17] גורם בכיר בנאט"ו ציין כי הוא ראה באופן אישי דוחות מודיעיניים המצביעים על כך שנשק גרעיני שיוצר בפקיסטן לפי בקשת ריאד, מוכן למסירה.[9] שר החוץ של ערב הסעודית לא דחה ולא אישר את האפשרות של רכישת נשק גרעיני. יתר על כן, בני מלוכה סעודים ובכירים אחרים הזכירו במפורש אזהרות ביחס לכוונתם להשיג נשק גרעיני אם איראן תגיע לנשק כזה.[9][18][19][20] ב-15 במרץ 2018 שר ההגנה הסעודי ויורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן מסר הצהרה כזו בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS.[21]
בשנת 2019 ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים של ארצות הברית דיווחה כי הנשיא דונלד טראמפ תכנן לספק טכנולוגיה גרעינית לערב הסעודית תוך הפרה של חוק האנרגיה האטומית. הכורים ייבנו על ידי חברת IP3 International, בעוד המשא ומתן נוהל על ידי ג'ארד קושנר ומזכיר האנרגיה ריק פרי.[22] הדו"ח גרם לגינוי נרחב הן מצד מחוקקים רפובליקנים והן מצד דמוקרטים בשני בתי הקונגרס, בין השאר בשל רצח ג'מאל חאשוקג'י והתנהלות הפעילות בהובלת ערב הסעודית בתימן.[23] אד מרקי ומרקו רוביו הציגו בסנאט הצעת חוק הפצת הגרעין הסעודי, במטרה לבלום את ההסכם.[7] כמו כן הופנו חששות לגבי האם העסקה תכלול גישה לטכנולוגיה להעשרת אורניום.[22] בתגובה טען סגן מזכיר האנרגיה האמריקני דן ברוייט שסעודיה תחתום על הסכם סעיף 123 המגביל את האופן שבו סעודיה יכולה להשתמש בטכנולוגיה גרעינית.[24]
ערב הסעודית גם מנתה חברות ברוסיה, סין, צרפת ודרום קוריאה כמקורות לביסוס לאנרגיה גרעינית.[22]
על פי דו"ח סודי שנערך ב-17 בספטמבר 2020, על ידי תאגיד הגרעין הלאומי של סין ומכון המחקר של בייג'ינג לגאולוגיה של אורניום (BRIUG), סעודיה זוהתה כבעלת מאגרי עפרות אורניום כדי להתחיל ייצור מקומי של דלק גרעיני. סעודיה נמצאה בכיוון של מדינה נוספת באזור הערבי, אחרי איחוד האמירויות הערביות, המתחילה תוכנית אנרגיה גרעינית משלה. נתונים סיניים חשפו כי סעודיה מסוגלת לייצר כמעט 90,000 טונות של אורניום. ערב הסעודית עבדה עם גאולוגים סינים בזיהוי מרבצי האורניום שהיו ממוקמים באזור הצפון-מערבי של סעודיה, שם תכנן יורש העצר מוחמד בן סלמאן לבנות את העיר ניאום. סעודיה עקבה אחר תקנות פרוטוקול הכמויות הקטנות של סבא"א, שלא אפשרו בדיקות ישירות של מתקני גרעין סעודיים.[25][26]
נשק כימי וביולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן רשמי, ערב הסעודית נחשבת כצד לאמנת הנשק הביולוגי והרעלני (BTWC), וגם לאמנת הנשק הכימי (CWC).[10]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Convention on the Prohibition of the Development, Production and Stockpiling of Bacteriological (Biological) and Toxin Weapons and on their Destruction state.gov Retrieved January 22, 2018
- ^ Disease as a Weapon: Assessing the international methods of ensuring biological weapons nonproliferation portfolio.du.edu Retrieved January 13, 2018
- ^ "Status of the Convention". OPBW. אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2019. נבדק ב-13 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ KSA takes first step towards nuclear plant tender: sources reuters.com Retrieved January 16, 2018
- ^ Nuclear Power in Saudi Arabia world-nuclear.org Retrieved January 16, 2018
- ^ 1 2 "Pakistan, Saudi Arabia in secret nuke pact Islamabad trades weapons technology for oil". globalsecurity.org. 24 בינואר 2018. נבדק ב-9 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "U.S. lawmakers press for oversight of any Saudi nuclear deal". Reuters (באנגלית). 28 בפברואר 2019. נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ March 15, CBS News; 2018; Am, 4:32. "Saudi crown prince: If Iran develops nuclear bomb, so will we". www.cbsnews.com (באנגלית). נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link) - ^ 1 2 3 4 "Saudi nuclear weapons 'on order' from Pakistan". bbc.com. 17 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "SAUDI ARABIA". nti.org. 17 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Russell, op. cit, p.72.
- ^ List of Member States News iaea.org Retrieved January 27, 2018
- ^ Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons disarmament.un.org Retrieved January 27, 2018
- ^ 3. Convention on the Prohibition of the Development, Production, Stockpiling and Use of Chemical Weapons and on their Destruction treaties.un.org Retrieved January 27, 2018
- ^ 1 2 "Nuclear Power in Saudi Arabia". world-nuclear.org. 7 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Saudi Arabia banks on Pakistan for nukes: BBC report livemint.com January 17, 2018
- ^ התשובה של סעודיה לאיראן: פקיסטן עשויה להעביר לממלכה פצצות אטום מוכנות להפעלה, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2022
- ^ Pakistan rejects report about Saudi support for N-plan dawn.com Retrieved January 18, 2018
- ^ Iran's Next President and the Third Nuclear Strategy al-monitor.com Retrieved January 18, 2018
- ^ "Saudi Arabia orders nuclear weapons to Pakistan". irna.ir. 18 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Saudi Arabia pledges to create a nuclear bomb if Iran does". BBC News. 15 במרץ 2018. נבדק ב-15 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Johnson, Keith. "Who's Afraid of Saudi Nukes?". Foreign Policy (באנגלית). נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U.S. Senate proposal would block Saudi path to atomic weapon in..." Reuters (באנגלית). 13 בפברואר 2019. נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Reid, David (16 בפברואר 2019). "Brouillette: US won't give Saudi Arabia key to nuclear weapon building". www.cnbc.com. נבדק ב-22 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Revealed: Saudi Arabia may have enough uranium ore to produce nuclear fuel". The Guardian. נבדק ב-17 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Saudi Arabia's Atomic Ambition Is Being Fueled by a UN Watchdog". Bloomberg. נבדק ב-15 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)