נרדין סרוג'י

נרדין סרוג'י
	אין תמונה חופשית
לידה	2 בפברואר 1980 (בת 44); נצרת, ישראל
מקום לימודים	בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים; אורנים - המכללה האקדמית לחינוך; בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה ;

נרדין סרוג'י (נולדה ב-2 בפברואר 1980, נצרת) היא אמנית ערבית-ישראלית,^[1] העובדת בפיסול, מיצב, וידאו ורישום.

ביוגרפיה

נרדין נולדה וגדלה בנצרת ועובדת ומתגוררת בחיפה. היא סיימה תואר ראשון באמנות וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה (2000-2004), למדה בתוכנית תעודת הוראה וסדנת אמן צעיר במכון לאמנות, מכללת אורנים (2004-2006). היא המשיכה ללימודי עיצוב אופנה בויצו, חיפה (2012-2014) ולתואר שני באמנות בבצלאל (2015-2017).

לצד עיסוקה באמנות עבדה סרוג'י גם כמעצבת תפאורות ותלבושות לסרטים ולתיאטרון.^[2]

עבודתה נרכשה לאוסף הקבע של מוזיאון תל אביב (במסגרת רכישות קרן רפפורט, 2021)^[3] ולאוסף מוזיאון חיפה (2018), והיא זכתה במענקים מטעם עמותת אאוטסט (2022), הקרן ליוצרים עצמאיים (2022), מועצת הפיס לתרבות ואמנות (2022, 2019).

סרוג'י היא בוגרת תוכנית הרזידנסי של ארטפורט תל אביב, ומשתתפת בתוכנית "אמן בקמפוס" של הטכניון בחיפה (2023).

בנוסף. ריכזה סרוג'י את תוכנית המצוינות של בצלאל באום אל פאחם.

אמנות

נרדין סרוג'י היא אמנית רב תחומית, המתרכזת בעיקר בפיסול ומיצב, ועובדת גם עם וידאו ורישום. בעבודותיה היא מנכסת אובייקטים, דימויים וצלילים מוכרים מסביבתה, ודרך התערבויות אמנותיות סמויות וגלויות היא משבשת את החלל והסביבה בה היא עובדת. היא מעלה בעבודתה שאלות על מקום, זמן ותפיסת מציאות, ומזמינה את הצופה להגדיר מחדש את הבנתו ויחסיו לעולם.^[2]

בתערוכת היחיד שלה בבית הגפן בחיפה (2019) היא ערכה סדרה של פעולות במרחב הגלריה, שחשפו את ההיסטוריה של הבניין, שאלו שאלות על ההווה ואתגרו את חומריות המקום, זאת דרך הסרת אריחים מרצפת הגלריה, וגלגולם כסליל שמגלה את השכבות שהיו שם קודם, קילוף שכבות טיח עד שחשפה את קיר הבניין המקורי ושכפול שני חצאי עמודים בחלל התצוגה.^[2]

בתערוכת היחיד שלה במוזיאון חיפה (2022) היא המשיכה את העיסוק ממוקד המקום שלה, חקרה את עברו של בניין המוזיאון כבית ספר לבנות שנבנה בשנות השלושים, שנמצא עד היום בבעלות הכנסייה^[4] והעלתה מהעבר את החיים שהיו בו קודם לכן. באחת העבודות היא פתחה מחדש חלונות שהיו סגורים בחלל הגלריה מאחרוי קיר גבס במשך למעלה מארבעים שנה, ודרך מיצב המשתמש בצילום כחומר פיסולי היא חיברה את המוזיאון אל השכונה בה הוא נמצא - ואדי ניסנאס.^[4]

בנוסף הוצגו בתערוכה פסלים נוספים שחיברו את המקום לעברו כבית הספר - ביניהם פסלים של כדורי רגל שהתבלו ונזרקו לצד פסל של מטוס נייר, ומעין טוטם העשוי מכיסאות בית ספר סטנדרטיים העומד לצד טוטם העשוי לכאורה מעמודי נייר.^[5]

בשנת 2022 הוצב פסל קבע שלה בחיפה במסגרת התערוכה "שתי נקודות דמיוניות, והנוף" ברובע המדרגות בעיר.^[6]^[7]

תערוכות

תערוכות יחיד

2019 "הוצא מהקשרו", גלריה בית הגפן, חיפה. אוצרת: יעל מסר^[8]
2022 "מגרש המשחקים שלי", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה. אוצר: קובי בן מאיר^[9]

תערוכות קבוצתיות נבחרות

2012 "נקודת מיצוי", בית הגפן, חיפה.
2012 "מחוות בזמן" ריוואק, הביאנאלה השישית, קלנדייה אנטרנשיונל, הראשון, ראמאללה.
2012 "חלקי התמונה", ביניאלה רביעית, קלנדייה אינטרנשיונל הראשון, נצרת.
2013 "מרחב עילי\מרחב תחתי“, תערוכה בין לאומית, חיפה.
2014 "מנאם" המרכת לתרבות ערבית, ביאנאלה חמישית, קלנדייה אינטרנשיונל השני, חיפה.
2014 "ארבעה הרכבים", הגלריה לאומנות דאר אלפונו, המרכז לאומנות ותרבות, נצרת.
2014 "חכמת ההמונים", תערוכה קבוצתית, בית הגפן, חיפה.
2018 "שפע", תערוכה קבוצתית, מובי: מוזיאוני בת ים.
2018 "מנמל חיפה לוואדי סאליב", תערוכה קבוצתית, מרכז פרמידה לאמנות עכשוית, חיפה.
2018 "נכסים", תערוכה קבוצתית, פסטיבל מנופים, מכון וון-ליר, ירושלים.
2018 "את תהיי החול שלי", תערוכה קבוצתי, מוזיאון ערד, ערד.
2018 " without borders ", תערוכה קבוצתית, The walled off Hotel, בית לחם.
2020 "זמן", תערוכה קבוצתית, המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים.
2020 "מאות פעמים", תערוכה קבוצתית, המרכז לאמנות עכשווית, רמלה.
2021 "פקעת", תערוכה קבוצתית, רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית ע"ש ברוך ורות רפפורט, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
2022 "המוסד", תערוכה קבוצתית, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, רמת גן.
2022 "צל של ספק", תערוכה קבוצתית, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח, קיבוץ הזורע.
2022 "אפורה כל שיטה, רק עץ החיים ירוק לעד", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
2022 "נונפניטו" תערוכת סיום שנת שהות אמן, גלריית ארטפורט, תל אביב.

הערות שוליים

^ נעמה ריבה, "כפלסטינית בישראל, גם אם אצייר פרח אחשב לפוליטית", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019
^ ¹ ² ³ נעמה ריבה, "כפלסטינית בישראל, גם אם אצייר פרח אחשב לפוליטית", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019
^ פקעת: רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית ע"ש ברוך ורות רפפורט / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il
^ ¹ ² Reut Barnea, נרדין סרוג׳י מחברת את מוזיאון חיפה בחזרה לסביבה שלו, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2022-09-02
^ גלעד מלצר, הגענו לכיתה, ואין פה את הקישוטים שמאפיינים אותה כבר 80 שנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022
^ צאלה קוטלר הדרי, נקודות טקסט אוצרותי, באתר עיריית חיפה, ‏12.04.2022
^ "סלע, נוף וכרמל", נרדין סרוג'י, במסגרת התערוכה ברובע המדרגות | וואו וואו וואו סלע אסלי מהר הכרמל שיהפוך לפסל על ידי האמנית נרדין סרוג'י. תודה לפנינה מדן ולכל פעילי גינת השבשבת - גינה קהילתית זיו על שיתוף הפעולה... | By רובע המדרגות منطقة الادراج stairway quarter | Facebook, באתר www.facebook.com
^ בית הגפן, באתר www.beit-hagefen.com
^ נרדין סרוג'י: מגרש המשחקים שלי, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת

[1] נעמה ריבה, "כפלסטינית בישראל, גם אם אצייר פרח אחשב לפוליטית", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019

[:0-2] ¹ ² ³ נעמה ריבה, "כפלסטינית בישראל, גם אם אצייר פרח אחשב לפוליטית", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019

[3] פקעת: רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית ע"ש ברוך ורות רפפורט / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il

[:1-4] ¹ ² Reut Barnea, נרדין סרוג׳י מחברת את מוזיאון חיפה בחזרה לסביבה שלו, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2022-09-02

[5] גלעד מלצר, הגענו לכיתה, ואין פה את הקישוטים שמאפיינים אותה כבר 80 שנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022

[6] צאלה קוטלר הדרי, נקודות טקסט אוצרותי, באתר עיריית חיפה, ‏12.04.2022

[7] "סלע, נוף וכרמל", נרדין סרוג'י, במסגרת התערוכה ברובע המדרגות | וואו וואו וואו סלע אסלי מהר הכרמל שיהפוך לפסל על ידי האמנית נרדין סרוג'י. תודה לפנינה מדן ולכל פעילי גינת השבשבת - גינה קהילתית זיו על שיתוף הפעולה... | By רובע המדרגות منطقة الادراج stairway quarter | Facebook, באתר www.facebook.com

[8] בית הגפן, באתר www.beit-hagefen.com

[9] נרדין סרוג'י: מגרש המשחקים שלי, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]