לדלג לתוכן

נעה בירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעה בירון
לידה 19 בספטמבר 1985 (בת 39)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעה בירון (נולדה ב-19 בספטמבר 1985) היא שחקנית במאית ועורכת וידאו ישראלית.

בירון נולדה וגדלה ברחובות. אביה, אבנר בירון הוא חלילן, מנצח, מייסד ומנהל מוזיקלי של הקאמרטה הישראלית ירושלים. אמה, ורדה בירון היא מורה לביולוגיה. נעה היא הצעירה במשפחה ולה שני אחים: שרית בירון, פסנתרנית ומנצחת המתגוררת בארצות הברית; ומור בירון, נגן בסון בפילהרמונית של ברלין ובאנסמבל אלזה.

בצעירותה הייתה בבימת הנוער ברחובות, שם שיחקה בהצגותיה הראשונות. כמו כן למדה במשך שבע שנים מחול מודרני. בירון למדה בבית הספר היסודי שריד ובחטיבת הביניים דה שליט. היא שאפה להיות שחקנית לאחר שבטיול ללונדון בגיל 15 נכנסה לבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה וצפתה בהצגה "גטו" מאת יהושע סובול בביצוע התלמידים, והתרשמה עמוקות.

בכיתה י' עברה ללמוד בתיכון לאמנויות עירוני בתל אביב ועשתה בגרות מלאה במגמת התיאטרון בניהולו של דוד שטיינברג. בתום שירותה הצבאי למדה קורס משחק מול מצלמה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בהדרכת שאול מזרחי, והוא עודד אותה לעסוק בתחום. היא עברה את הבחינות לסטודיו למשחק ניסן נתיב ולמדה במסלול התלת-שנתי (2007 - 2009), שאותו סיימה בהצטיינות. בבית הספר שיחקה בהצגות "שבת ראשון שני" בבימוי יצחק בבי נאמן; "אידיוט", על פי רומן מאת דוסטויבסקי, בבימויו של מישה לוריה; "עד בלי ירח", על פי סיפוריו של איטלו קאלווינו – בבימוי מרינה בלטוב; "שרופים", בבימויו של מיכאל רונן, ו"הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין - בבימויה של אלינור אגם בן-דוד.

ההצגה הראשונה שבה שיחקה בירון כשחקנית מקצועית הייתה "הקסם של אורנה" בתיאטרון אורנה פורת מאת חגית רכבי ניקוליבסקי, בבימויו של רפי ניב. בהצגה משחקת בירון בתפקיד הראשי ומגלמת את דמותה של אורנה פורת, זהו מעין הומאז' לאורנה פורת במלאת ארבעים שנה לתיאטרון שייסדה. בחזרות לתפקיד בירון למדה להגות במבטא גרמני, שהיה אופייני לפורת יוצאת גרמניה. בירון גם למדה פנטומימה עם הפנטומימאי גנאדי בביצקי והכוריאוגרפית טליה בק, על-מנת לבצע בהצגה את מופע הפנטומימה שבעזרתו פורת שובה את לב הילדים שסביבה. "הקסם של אורנה" זכתה בתשעה פרסים בטקס פרסי הבמה לילדים ונוער "אסיטז'" לשנת 2010/2011 ובירון זכתה בפרס השחקנית בתפקיד הראשי הטובה ביותר.

בירון שיחקה בהצגה "שרופים" מאת המחזאי הצרפתי יליד לבנון וג'די מועווד, בבימויו של מיכאל רונן. ההצגה הופיעה בתחילה בסטודיו למשחק ניסן נתיב והמשיכה לרוץ בתיאטרון הערבי-עברי ביפו. היא גילמה את נאוואל מרוואן, שנכנסת להריון בימי נעוריה, התינוק נלקח ממנה והיא יוצאת למסע בעקבותיהם בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון. בירון מגלמת את דמותה של נאוואל בארבעה גילאים: 14, 20, 45 ו-60.

באוקטובר 2013 שיחקה בירון, בין היתר, בתפקיד הראשי של שרה אהרנסון בהצגה "שרה גיבורת ניל"י" בתיאטרון הקיבוץ. היא זכתה על תפקידה בפרס הבמה אסיטז' לילדים ונוער לשחקנית הראשית לשנת 2012. היא שיחקה גם בתפקיד תרצה, בהצגה "חבלי משיח" מאת מוטי לרנר בתיאטרון באר שבע, בבימויו של כפיר אזולאי, עליו הייתה מועמדת לפרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התיאטרון לשנת 2014.

בתיאטרון בית ליסין: השתתפה בהצגות ”המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה” ובמחזה ”אהבת מוות” מאת ענת גוב - שתיהן בבימויו של גלעד קמחי.

מ-2018 ועד 2020 שיחקה במחזה "היורשת" מאת גורן אגמון בתיאטרון בית לסין.

קולונוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעה בירון בקליפ לשיר "חתולים" של להקת הג'ירפות

ב-2010 כיכבה בווידאו קליפ לשיר "חתולים" של להקת הג'ירפות, בבימויו של חבר הלהקה יאיר קז.

בירון השתתפה בסרט קצר בשם "פזמון ליקינתון" בבימויה של נעמה לנדאו שהשתתף בפסטיבלים שונים.

השתתפה בסדרת המערכונים "בקיצור" של וניה היימן ורועי כפרי בהפקת שידורי קשת.

ב-2016 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט קולנוע קצר ״המפעילה״ שכתב ליאור זלמנסון וביים בן חכים. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים בעולם, בין היתר ייצג את ישראל בתחרות הסרטים הקצרים בפסטיבל הסרטים טרייבקה ובפסטיבל הקולנוע בקאן במסגרת מסלול ה-Short Corner.

ב-2018 גילמה את התפקיד הראשי בסרט הקולנוע הישראלי "מונטנה" שכתבה וביימה לימור שמילה. באותה שנה שיחקה גם בסדרה "אוטונומיות".

ב-2019 שיחקה בסרט "ככה את אוהבת"[1] שביימה לימור שמילה,

ב-2022 שיחקה בסדרה "ילדים ביער" שביים אילן עבודי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירון לסבית מוצהרת ומנהלת מערכת יחסים עם הבמאית, המלהקת והיוצרת לימור שמילה.[2]

הצגה תיאטרון/חברת הפקות מחזאי במאי תפקיד
חבלי משיח תיאטרון באר שבע מוטי לרנר כפיר אזולאי תרצה
עושת הנפלאות תיאטרון המדיטק ויליאם גיבסון זיו מאיר אן סאליבן
ארוחה משפחתית פסטיבל עכו 2012 אריאל ברונז מתן זרחיה
ליידי טוויסטד הפקה מקורית, פסטיבל ישראל 2011 ג'ייסון דנינו-הולט בשיתוף השחקנים ג'ייסון דנינו-הולט במאית קולנוע ושחקנית
הבחורים בדלת ממול תיאטרון חיפה בשיתוף עם תיאטרון אורנה פורת טום גריפין רפי ניב שילה
שרה גיבורת ניל"י תיאטרון הקיבוץ דפנה אנגל דפנה אנגל שרה
הקסם של אורנה תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער חגית רכבי ניקוליבסקי רפי ניב אורנה
מסך הברזל תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער דפנה אנגל חגית רכבי ניקוליבסקי אולגה
שרופים התיאטרון הערבי-עברי ביפו וג'די מועווד מיכאל רונן נאוואל מרוואן
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה תיאטרון בית לסין סיימון סטיבנס גלעד קמחי גברת שֶבוֹן
אהבת מוות תיאטרון בית לסין ענת גוב גלעד קמחי לימור
היורשת תיאטרון בית לסין גורן אגמון אלון אופיר גלי
ארוחה עם אידיוט תיאטרון באר שבע פרנסיס ובר מולי שולמן קריסטין
סרט סוגה במאי שנה פסטיבלים
מונטנה סרט קולנוע לימור שמילה 2017
חם סרט סטודנטים יותם גנדלמן 2015 פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים

פזמון ליקינתון סרט קצר נעמה לנדאו 2009 פסטיבלי הלהט"ב בתל אביב,
ליסבון שבפורטוגל,
שיקגו שבארצות הברית,
קלוז'-נפוקה שברומניה,
בילבאו שבספרד,
אמסטרדם שבהולנד בלגרד שבסרביה,
טוסון שבארצות הברית
Day use סרט קצר בהפקה עצמאית גיא ברד"ך ואון ניר 2008 פסטיבל קולנוע דרום

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יעקב בר-און, "אורנה הכפולה", מוסף התרבות של מקור ראשון, 28 באוגוסט 2011, עמ' 8–9

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעה בירון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, "ככה את אוהבת": ממריא אבל הולך לאיבוד באמצע הדרך, באתר הארץ, 27 ביולי 2019
  2. ^ אינה טוקר, המלהקת שעברה לעמדת הבימוי והתאהבה בעצמה, באתר ynet, 28 בפברואר 2018