ניקולאיה קרצולסקו

ניקולאיה קרצולסקו
Nicolae Kretzulescu
Nicolae Creţulescu

לידה	1 במרץ 1812 בוקרשט, ולאכיה
פטירה	26 ביולי 1900 (בגיל 88) Leordeni, רומניה
מדינה	הנסיכויות הרומניות המאוחדות
השכלה	אוניברסיטת נאנט
מפלגה	המפלגה הלאומית ליברלית
ראש ממשלת רומניה ה־2 14 ביוני 1865 – 11 בפברואר 1866 (243 ימים) תחת דומניטור רומניה אלכסנדרו יואן קוזה → מיכאיל קוגלניצ'אנו לסקר קטרג'יו ←
24 ביוני 1862 – 11 באוקטובר 1863 (שנה) תחת דומניטור רומניה אלכסנדרו יואן קוזה → ברבו קטרג'יו מיכאיל קוגלניצ'אנו ←

ניקולאיה קרצולסקו

ניקולאָיֶה קְרֶצוּלסקו (רומנית: Nicolae Creţulescu או Nicolae Kretzulescu, ‏ 1812 בוקרשט - 1900 לֵאוֹרְדֶן) - רופא, פוליטיקאי ודיפלומט רומני. קרצולסקו שירת שלוש פעמים כראש ממשלת רומניה מטעם המפלגה הליברלית: כראש ממשלתו של אלכסנדרו יואן קוזה, מ-1862 ועד 1863, פעם נוספת מ-1865 ועד 1866 ולבסוף גם ב-1867 בימי מלוכתו של קרול הראשון. היה אחד מהחברים המייסדים של האקדמיה הרומנית (בשמה בהתחלה - החברה האקדמית הרומנית). כיהן פעמיים כיושב ראש האקדמיה הרומנית (1872 ו 1895–1898).

רקע משפחתי ושנות לימודיו

קרצולסקו נולד ב-1812 בבוקרשט, אז בירת נסיכות ולאכיה, במשפחה של בויארים בעלת השפעה. היה מיוחס בין היתר עם סופיה ברנקוביאנו, בתו של השליט קונסטנטין ברנקוביאנו מן המאה ה-17–18. סבא רבא שלו, הוורניק יורדאקה קרצולסקו ייסד בשנת 1722 את "כנסיית קרצולסקו" בבוקרשט. ניקולאיה היה הבן השלישי של הלוגופט אלכסנדרו קרצולסקו ושל אנה, בת לבית קמפיניאנו. קיבל בבית חינוך מובחר אצל מורים צרפתיים ויווניים.

נסע ללמוד רפואה בפריז בין השנים 1834–1839 והיה לראשון בבוקרשט שקיבל תואר של דוקטור לרפואה. על תקופת לימודיו בפריז כתב מאוחר יותר ספר זכרונות, עדות חשובה לגבי חיי הסטודנטים הרומנים הראשונים בבירת צרפת. תרם תרומה חשובה להקמת מחלקה כירורגית בבית החולים קולציה בבוקרשט ונמנה עם מייסדי הפקולטה לרפואה בעיר.

הקריירה הפוליטית והדיפלומטית

בימי מהפכת 1848 (ולאכיה), יחד עם אחיו הגדולים - קונסנטין וסקרלט - נמנה עם התומכים המתונים של מצע הממשלה המהפכנית הזמנית. קרצולסקו מילא תפקידים דיפלומטיים בברלין, רומא, סנט פטרסבורג ופריז.

ד"ר קרצולסקו התמנה לראש ממשלה ושר הפנים של רומניה ביוני 1862, אחרי רציחתו של ראש הממשלה הראשון של המדינה, ברבו קטרג'יו. במדיניותו נמנע לגעת ב"שאלה האגררית" השנויה במחלוקת ועסק בסוגיות אחרות קשורות להקמת מוסדות המדינה הצעירה: איחוד מערכת הבריאות, הקמת המנהלה הכללית של הארכיון הציבורי וייסוד מועצת החינוך הממלכתי. קרצולסקו קידם את נושא הפקעת המנזרים שהיו בבעלות הכנסייה האורתודוקסית היוונית ולקח את האמצעים הראשונים לקראת אישור חוק הלאמת נכסי המנזרים ברומניה. אחרי חילופי שרים באוקטובר 1863 כיהן כשר החינוך בממשלה החדשה. בתוקף תפקיד זה הקים ב-1864 את בית הספר הגבוה למסחר בבוקרשט הנושא כעת את שמו. אחרי 1 ביולי 1864 כיהן כשר החינוך, הדתות והמשפטים. כרופא, אחד מהישגיו היה תרגום המדריך לאנטומיה של ז'אן קריוויה מצרפתית.

ניקולאיה קרצולסקו היה נשוי לסופיה (בת לבית יאקובנקו) וזוג נולדה בת אחת: אנה לחובארי, הנשואה לאלכסנדרו אמנואל לחובארי.

היחס למיעוט היהודי

במרץ 1867, באמצעות צו של שר הפנים יון ק. ברטיאנו, ההממשלה בראשות קרצולסקו הורתה לפרפקטים לקחת אמצעים נגד ה"מסתננים" או "נוודים" ששהו באופן לא חוקי ברומניה. המטרה הייתה, בין השאר, למנוע התפרקות הקואליציה הממשלתית, שבה השתתפו אנטישמים קיצונים קרויים "הליברלים הפלגניים" ופגעה לא רק בשוהים הבלתי חוקיים אלא גם ביהודים ילידי הממלכה או כאלה שהתיישוב מזה זמן רב בה.

הנצחה

• בית הספר הגבוה למסחר, בית ספר תיכון ומרכז רפואי לאבחון וטיפול אמבולטורי בבוקרשט נושאים את שמו.
• בשנת 1957 נכלל דיוקנו על בול שהוצא לכבוד מייסדי בית הספר לרפואה בבוקרשט.

ספרים

• Cretzoulesko, N.-A., Questions sur diverses branches des sciences médicales, Paris, 21 juin 1839 -(תזת הדיפלומה ברפואה - שאלות לגבי ענפים שונים של מדעי הרפואה)
• תרגום מצרפתית של המדריך לאנטומיה תאורית - מאת קריווייה - Călătoria mea la Paris
• Călătoria mea la Paris (המסע שלי לפריז)

לקריאה נוספת

• A.D. Xenopol, Nicolae Kretzulescu, Viața și faptele lui, 1812-1900, Atelierele grafice Socec & Co., București, 1915;

(אלכסנדרו ד. קסנופול - ניקולאיה קרצולסקו. חייו ומעשיו)

• G.Barbu, Nicolae Kretzulescu, București, Editura Științifică, 1964

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקולאיה קרצולסקו בוויקישיתוף

• אתר בית הספר הגבוה למסחר בבוקרשט (באנגלית)
• ביוגרפיה באנציקלופדיה של רומניה ברשת