נינו אנניאשווילי
 | |
| לידה |
19 במרץ 1963 (בת 61) טביליסי, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה |
ნინო ანანიაშვილი |
| מקום לימודים |
האקדמיה לכוראוגרפיה של מוסקבה |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
גריגול ואשאדזה |
| מספר צאצאים |
2 |
|
www | |
  | |
נינוֹ אנניאשווילי (בגאורגית: ნინო ანანიაშვილი; נולדה ב-28 במרץ 1963), הידועה גם כנינה גדבנובה אנניאשווילי, היא בלרינה גאורגית והמנהלת האמנותית של להקת הבלט הלאומי של גאורגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנניאשווילי נולדה בשנת 1963 בטביליסי שבגאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה) לגדואן אנניאשווילי וליה גוגולשווילי. משום נטייתה הרבה לחלות, ובהמלצת רופאיה לעיסוק בספורט, החלה להתאמן בהחלקה על הקרח. בשנת 1969 היא החלה את אימונים מסודרים במוסד הכוריאוגרפי של גאורגיה, ובשנת 1973 הייתה לאלופת החלקה (לצעירים). בשנת 1976 בהשגחת סבתה עזבה את בית הוריה לטובת לימודי בלט המוסד הכוראוגרפי של מוסקבה (МГАХ). המורה העיקרית שלה הייתה נטליה זולוטובה. בשנת 1978 התקבלה ללימודים בבולשוי, והחלה ללמוד ככל יתר הבלרינות. הופעתה הראשונה על הבמה הייתה בשנת 1980 בהפקה של "קופליה". היא סיימה את חוק לימודיה בשנת 1981, והתקבלה לבלט בולשוי. בשנת 1983 קודמה לדרגת סולנית והופיעה לראשונה כמקצוענית בעיר המוצא שלה טביליסי. ולבסוף עלתה לדרגת פרימה בלרינה. אנניאשווילי, יחד עם, אנדריס לייפה, הייתה הרקדנית הסובייטית הראשונה, שהופיעה עם הבלט של ניו יורק סיטי, כאמן אורחת, בשנת 1986. בשנת 1993 היא הפכה לרקדנית העיקרית של תיאטרון הבלט האמריקאי. בשנת 1999 היא הצטרפה לבלט יוסטון באותה דרגה.
היא קיבלה אישור לרקוד כאמן אורח מחוץ לברית המועצות רק משנת 1986, בהתאם לעקרונות הגלאסנוסט של מיכאל גורבצ'וב. בעלה קישר אותה לכוריאוגרף הדני פרנק אנדרסון. האחרון שהתפלא לשמוע כי אנניאשווילי תוכל להופיע (עד אז הזמנות להופעה כאמן אורח לאנניאשווילי נידחו על ידי הסובייטים מכל מיני תואנות), מיהר לקשר אותה עם התיאטראות בעולם ומאז היא מופיעה ברחבי תבל. דבר זה גם פתח לה דלת בבלט בולשוי.
במהלך הקריירה שלה הופיעה אנניאשווילי בהרבה הפקות, ביניהם: "אנה קרנינה", אפולו מוליך המוזות, ציפור האש, אגם הברבורים, מפצח האגוזים, "דון קיחוטה, ז'יזל, רומיאו ויוליה, "היפהפייה הנרדמת", "הנסיך מעץ", "סינדרלה", הסילפידה, הביידרה, הנערה הסוררת, קופליה ועוד
המדינות בהן הופיעה (ברוב המקומות כאמן אורח): בולגריה, דנמרק, פינלנד, גאורגיה, גרמניה, הונגריה, איטליה, יפן, מונקו, נורווגיה, פורטוגל, רוסיה, סרביה, שוודיה, ישראל, בריטניה וארצות הברית.
בישראל, היא כיכבה בהפקת הבולשוי, בתפקיד ז'יזל וקיטרי מתוך דון קישוט.
תחרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1980 קיבלה מדליית זהב יחד עם אחרים בתחרות הבלט הבינלאומית העשירית בוורנה שבבולגריה.
- בשנת 1981 יחד עם אנדריס לייפה זכתה בפרס מכובד בתחרות הבלט הבינלאומית הרביעית במוסקבה כאשר לייפה זכתה בזהב.
- בשנת 1985 זכתה במדליית זהב בתחרות הבלט הבינלאומית החמישית במוסקבה.
- בשנת 1986 זכתה יחד עם אנדריס לייפה בפרס מכובד בתחרות הבלט הבינלאומית השלישית בג'קסון מיסיסיפי, ארצות הברית.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחקן המדינה מגאורגיה הסובייטית, 1989
- פרס "טריומפ" פרס לאומי בלתי תלוי (בפעם הראשונה שרקדנית זוכה בו), 1991
- פרס שותא רוסתוולי היוקרתי מגאורגיה, 1993
- שחקן המדינה של הפדרציה הרוסית, 1995
- "אשת השנה" (מוסד ביוגרפי בינלאומי), 2000
- "הפרס הלאומי מריט", רוסיה, 2001
- "פרס מגזין ריקוד", 2002
- "מדליית הכבוד" (הפרס הגבוה ביותר בגאורגיה), 2003
- פרס מגזין הבלט - נשמת רקדן (בקטגוריית מלכת הריקוד), 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נינו אנניאשווילי- ירון מרגולין, נקודת המפנה של אנניאשווילי הגדולה
נינו אננישווילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
