נטע אלקיים

נטע אלקיים

לידה	9 בנובמבר 1980 (בת 43) נתיבות, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	זמרת, אמנית
סוגה	מוזיקת עולם, פיוט, רוק, פופ
שפה מועדפת	ערבית, ערבית מרוקאית
כלי נגינה	קלידים, גיטרה
שיתופי פעולה בולטים	עמית חי כהן, מוריס אל מדיוני, דודו טסה, ריימונד אבקסיס, תזמורת ירושלים מזרח ומערב, התזמורת האנדלוסית הישראלית
פרסים והוקרה	פרס סמי מיכאל (10 בדצמבר 2019)
https://www.netaelkayam.com
פרופיל ב-IMDb

נטע אלקיים (נולדה ב-9 בנובמבר 1980) היא יוצרת בינתחומית, מוזיקאית וזמרת ישראלית. היא משלבת בקולה השפעות מוזיקליות אנדלוסיות, ברבריות וים-תיכוניות. סגנונה המוזיקלי משלב השפעות של שירת נשמה שחורה, פיוט, פופ ורוקנרול. ביצירתה משתפת פעולה עם מוזיקאים ותזמורות מהארץ ומהעולם, ומופיעה על במות בינלאומיות ובראשם מרוקו, צרפת וקנדה. זוכת פרס אקו"ם ופרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי. ב-2019 מהייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על תפקידה הראשי בסרט המוזיקלי ”מאמי“.

יצירתה, הן האמנותית והן המוזיקלית, עוסקת רבות בזהותה המרוקאית במרחב הישראלי והבינלאומי. מבצעת שירים ומחדשת יצירות בשפה הערבית-מרוקאית, יצירות ישנות ופחות מושמעות ומוכרות ומעניקה להם גוון אישי. בנוסף, כותבת יצירה מקורית ומתרגמת לשפת הדאריג'ה الدارجة 'Darija (אנ'), הערבית המדוברת במרוקו.

בנוסף עוסקת באמנות פלסטית, הציגה תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות ופסטיבלים שונים.

ביוגרפיה

אלקיים נולדה בעיר נתיבות להורים ילידי מרוקו. אמה עלתה מהעיר קזבלנקה אליה הגיעה מהכפר איליר (Zaouïa d'Illigh, צר'), ואביה מהכפר טינריר (Tinghir, אנ'). אביה הוא האמן מיכאל אלקיים.

סבתהּ של נטע אלקיים שכלה שניים מבניה: הראשון נפל בגיל 30, בשנת 1973, במלחמת יום הכיפורים והותיר אישה ושני ילדים. השני נהרג בגיל 19, בשנת 1982, במהלך שירותו הצבאי.

נטע גדלה בסביבה ספוגה בתרבות יהודי מרוקו ולכך השפעה עמוקה על יצירתה.

השכלתה של אלקיים נגעה בתחומי אמנות ומוזיקה מגוונים. את לימודי התיכון סיימה במגמת מוזיקה, באולפנת בני עקיבא, אבן שמואל. ב־2005 סיימה לימודי אמנות במסלול האקדמי לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע וב־2007 סיימה את תוכנית ה'שנה החמישית' ללימודי התמחות לאמנים צעירים בבית הספר לאמנות קלישר בתל אביב. בנוסף, ב־2008 סיימה לימודי מיצג בבמת מיצג, בית ספר לאמנות בינתחומית, תל אביב. אלקיים היא בוגרת תוכנית קרן מנדל ישראל למנהיגות בתרבות יהודית לשנת 2020.

אלקיים נשואה ליוצר והמוזיקאי עמית חי כהן, והשניים יוצרים יחד ומתגוררים בירושלים.

סגנון מוזיקלי

סגנון שירתה וקולה משלבים השפעות מוזיקליות אנדלוסיות, ברבריות וים-תיכוניות, כמו גם השפעות של שירת נשמה שחורה, פיוט ורוקנרול.

נטע מבצעת שירים בסגנונות שונים ועכשוויים כמו פופ, בלוז ורוקנ׳רול ושואבת השראה משפע הסגנונות המצויים במרוקו וביניהם: 'ע'ייטה' (אנ'), צעקה, שהוא סגנון עממי אמזירי (ברברי), 'שגורי' שהוא סגנון משני של שעבי מרוקאי (אנ'), ומוזיקה אנדלוסית בסגנון 'אלא'.

נטע מכוונת ביצירתה לקהל המקומי ולקהל הבינלאומי והיא יוצרת מוכרת ומושמעת במרוקו.

פרויקטים מוזיקליים

הווא ג׳אני (הנה הוא בא אלי) (2012)

ב-2012 הקליטה וצילמה בביתה יחד עם עמית חי כהן שני סרטונים עם ביצועים מחודשים למוזיקה של יוצרים יהודים צפון אפריקאים משנות החמישים, לין מונטי וסלים הללי. סרטונים אלה זכו לצפיות רבות אשר בעקבותיהם יצרו השניים ב-2013 את המופע ״הווא ג׳אני״ בליווי הרכב נגנים, ביניהם הכנר אלעד לוי, תלמידו של הכנר ישועה אזולאי שהיה ממקימי התזמורת האנדלוסית הישראלית, ונגן העוד שיקו בכר.

המופע ׳הווא ג׳אני׳ הוזמן לפסטיבל GWMF, Gibraltar World Music Festival, (אנ') שבגיברלטר, בפסטיבל Pèlerinage en décalage בפריז, ובין השנים 7–2013 השתתף בפסטיבלים רבים בין היתר בשווייץ, בנגקוק, ניו-יורק, ברלין ופסטיבל ״אטלנטיק אנדלוס״ באסואירה שבמרוקו, שם ביצעה אלקיים לראשונה יצירה נשכחת של הזמרת היהודייה המרוקאית זוהרה אלפסיה ״מולאי איברהים״ (האכ אה מאמא), שהפך מאז ללהיט מרוקאי וקיבל עוד עשרות גרסאות על ידי מבצעים ממרוקו וישראל. לאחר הופעותיה במרוקו זכתה לכתבה נרחבת במגזין ״אקו״ הפופולרי במרוקו, שם קיבלה את הכינוי: ״יונת השעבי המרוקאי״.

שיר הנושא של המופע ״הווא ג׳אני״ שכתבה, עובד לתזמורת על ידי המנצח והמעבד תום כהן, הוקלט בהופעה חיה בליווי תזמורת ירושלים מזרח ומערב ונבחר לאחד מעשרת שירי השנה של 2015 של עיתון הארץ.

אביאדי (אשריי) (2016)

ב־2016 עלה המופע ׳אביאדי׳ - מופע מחווה לזמרת זוהרה אלפסיה, אותו יצרה יחד עם עמית חי כהן (ניהול מוזיקלי) בליווי אנסמבל של עשרה מוזיקאים. המופע שילב קטעי דוקו נדירים של הבמאי חיים שירן שליווה ותיעד את הזמרת בארץ לפני מותה ואנימציה מקורית של האמן דותן מורנו. במופע קיבלו פרשנות חדשה לראשונה קלסיקות של הזמרת היהודייה שהותירה קריירה מפוארת במרוקו מאחור ועלתה לארץ לחיי בדידות ועוני. ׳אביאדי׳ פתח את פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים, הוזמן לפסטיבל היהודי בקרקוב שבפולין וסוקר בעיתון Hespress הנפוץ במרוקו. מתוך הסיקור:

״נטע, אמנית ישראלית הדבקה במורשת המרוקאית, חידשה במופע מיוחד שירים של זוהרה אל-פאסיה, שעלתה לישראל ב-1962 לאחר שנהנתה מהצלחה רבה בשנות ה-70 במרוקו. נטע סבורה שחובה לשמור על נכסי התרבות המרוקאים באמצעות ביצועים של יצירותיהם הנצחיות של השעבי המרוקאי, הכולל שירים של זוהרה אלפסיה, שמאז ומתמיד משכה אליה יהודים מרוקאים ומוסלמים בתיאטראות הגדולים של מרוקו במהלך המאה ה-20.״

״תהילה לדוד״ (2019)

מופע המוקדש לגדול משוררי יהדות מרוקו, דוד בן אהרון בן חסין (1792-1727), שבין יצירותיו "אוחיל יום יום אשתאה", "אערוך מהלל ניבי" ״לדוד שיר ומזמור״ המוכרים ונפוצים עד היום. המופע משותף ליוצר עמית חי כהן, על מחשב, מקלדות ופסנתר. סגנון היצירות הוא מפגש בין ביטים אלקטרוניים ופיוט צפון אפריקאי ממקנס של המאה ה-18 וכולל הלחנת יצירות חדשות.

״ארנאס״ (2019) Arenas

פרויקט מוזיקלי-ויזואלי סביב מחנה גרנד ארנס, מחנה מעבר לעולים מצפון אפריקה שפעל במרסיי. היצירות נכתבו בהשראת חומרים שאותרו בארכיונו של יששכר בן עמי אשר הקליט במחנה נשים יהודיות שרות שירים מהרי האטלס.

מווימה Muima (2021)

"מווימה" הוא שיר של משה בן חמו שהוקלט בשנות השבעים של המאה העשרים על ידי הזמרת יסמין ימינה אלמגרביה. נושא השיר הוא פרידה מדמות האם ובביצועה המחודש הוסיפה אלקיים פרשנות המתייחסת לדחיקת העבר ושכחת השפה. בסרטון השיר משולבות תמונות של אמהות שנשלחו אליה מרחבי העולם.

הופעות ושיתופי פעולה בולטים

ב-2014 כתבה את שיר הנושא לסרט ׳אנשים כתומים׳ של חנה אזולאי הספרי אותו תרגם למרוקאית יהודית ראובן אברג׳ל והלחין והפיק עמית חי כהן.

מאז שנת 2015 מעבר לפעילותה עם ההרכב נטע שיתפה פעולה והתארחה כסולנית עם תזמורות אנדלוסיות רבות מהארץ ומחו״ל והופיעה לצד גדולי ה׳שעבי׳ המרוקאי בארץ, במרוקו ובפריז וביניהם: נאג׳אט רזקאווי, עביר אל עבד, ריימונד אבקסיס, מקסים ומייק קרוצ׳י, וענקי המוזיקה הדג׳ירית (סגנון אלג׳יראי) הוותיקים החיים בארץ נינו ביטון ומוריס אל מדיוני, עימו היא מופיעה באופן קבוע מאז שובו לישראל.

ב־2018 הקליטה שני שירים בפריז לאלבום העתידי של ההרכב האלג׳יראי ׳אל גוסטו׳, הרכב אלג׳יראי יהודי מוסלמי שהתפרק ואחרי 50 שנה התאחד בסיפור מרגש שתועד לסרט מצליח.

משחק

ב-2020 יצא לאקרנים סרטה של קרן ידעיה, "מאמי", שבו גילמה אלקיים תפקיד ראשי. זוהי גרסה קולנועית לאופרת הרוק "מאמי".

אמנות פלסטית

יצירותיה כוללת ציורים, רישומים, רקמות, אנימציות, פסלים ועבודות וידאו - ארט. אלקיים מרבה לצייר פורטרטים של גיבורי תרבות.

מבחר תערוכות יחיד

• 2005 - "ללא מילים", במסגרת "נדבך" ה-12, בית האמנים בירושלים
• 2006 - "אבוחצירה 7", בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב
• 2007 - "אינטימי", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן
• 2008 - "השגחה" גלריה טובה אוסמן, תל אביב
• 2009 - "אנט וסמר", תערוכה זוגית עם זמירה פורן-ציון, גלריה אנטיאה, ירושלים
• 2012 - "חלוצה", עם דפנה ניסים בגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע
• 2013 - "חוט של זהב", תערוכה משותפת עם אביה אמן היודאיקה, מיכאל אלקיים, אשר פתחה את הביאנלה לאמנות יהודית עכשווית בירושלים

מבחר תערוכות קבוצתיות

• 2006
  • "הסטודיו הפתוח", קלישר 5 תל אביב
  • "ללא התראה מוקדמת", גלריה ברבור, ירושלים
• 2007
  • "מרחב מגדרי", הבית הפתוח, ירושלים
  • "כלולות", כנס ישראל-שדרות לחברה, המכללה האקדמית ספיר
  • "לוסט", גלריה פירמידה, חיפה
• 2008
  • "חלון ישראלי", מוזיאון הילדים חולון
  • "צפייה פומבית # 4", שכונת שפירא, תל אביב
  • "פסטיבל זז", הפסטיבל הבינלאומי לאמנות מיצג בתל אביב ובמצפה רמון
  • "סינדרום", אוצרות והשתתפות בפסטיבל סמילנסקי 4, באר שבע
• 2009
  • "פסטיבל Crane לאמנויות" בבורגונדי, צרפת וכן ב-La Java בפריז
  • "מרחבה", מיצג ב'טליתא קומי' במסגרת פסטיבל "מנופים", פתיחת עונת התערוכות בירושלים
  • "welcome", מיצג במסגרת "אוהבים אמנות", תל אביב
  • "הזקן", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע
• 2010 - "סיבולת לב", אוצרות והשתתפות, פסטיבל "יוצרים מציאות", סינמטק ירושלים
• 2011 - "פסטיבל זז", הפסטיבל הבינלאומי לאמנות מיצג, ואדי ניסנאס, חיפה
• 2015 - "כתמים והחתמות", מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל; אוצרות: שולה קשת, פאריד אבו שקרה; תערוכה נודדת

הסרט "בעיניך אני רואה את ארצי"

בספטמבר 2020 הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל דוקאביב סרטו התיעודי של כמאל השכאר "בעיניך אני רואה את ארצי", המתאר את מסעם של נטע אלקיים ועמית חי כהן אל שורשי משפחותיהם במרוקו, ומלווה את תהליך יצירתם.

פרסים ומלגות

• 2005
  • מלגת ראש העיר לעידוד אמנים צעירים, עיריית נתיבות
  • פרס הצטיינות מראש המכללה ע"ש קיי, באר שבע, 2005
  • תמיכה בהפקת אלבום מטעם המועצה לתרבות של מפעל הפיס
• 2007 - מלגת השתלמות לאמנים, קרן התרבות אמריקה-ישראל
• 2008 - תמיכה בפרויקט "הצעדה הירוקה" מטעם המועצה לתרבות של מפעל הפיס
• 2017 - פרס אקו״ם בזמר העברי לשנת 2017
• 2019 - פרס ארז ביטון ע"ש עליזה טובול ליוצרים צעירים
• 2019 - פרס סמי מיכאל לשוויון וצדק חברתי

ראו גם

• ערבית מרוקאית
• מרוקאית יהודית
• זוהרה אלפסיה
• מיכאל אלקיים
• מחנה גרנד ארנס

לקריאה נוספת

• שולה קשת, פריד אבו שקרה ואסעד מוסא עודה, כתמים והחתמות – מזרחיוּת ופלסטיניוּת באמנות החזותית בישראל, הוצאת אחותי - למען נשים בישראל, 2015, תל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נטע אלקיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נטע אלקיים

• נטע אלקיים, ברשת החברתית פייסבוק
• נטע אלקיים, ברשת החברתית אינסטגרם
• נטע אלקיים, סרטונים בערוץ היוטיוב
• נטע אלקיים, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• נטע אלקיים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נטע אלקיים, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• נטע אלקיים, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• נטע אלקיים, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• נטע אלקיים, באתר ספוטיפיי
• נטע אלקיים, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סרטונים בערוץ של נטע אלקיים, באתר יוטיוב
• בן שלו, הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016
• בן שלו, ואז הוא אמר, "מה שאת עושה יגרום למוזיקה המרוקאית להמשיך לחיות", באתר הארץ, 16 ביוני 2019
• Searching for song and identity, from the Maghreb to the Negev by Hagar Shezaf and Khen Elmaleh, July 2013
• שיחה עם כמאל השכאר על הסרט "בעיניך אני רואה את ארצי"
• Bridging Time, Distance and Distrust, With Music The New York Times, March 26, 2021