התזמורת האנדלוסית הישראלית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש ליצור הפרדה ברורה יותר בין התזמורת הישנה שעד 2009 ובין שתי התזמורות שהחליפו אותה, בנגנים ובשם..
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש ליצור הפרדה ברורה יותר בין התזמורת הישנה שעד 2009 ובין שתי התזמורות שהחליפו אותה, בנגנים ובשם.. | |
 | |
| תאריך ייסוד |
1994  |
|---|---|
| מייסד | מוטי מלכא, יחיאל לסרי |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | אשדוד, ישראל |
| מנצח |
|
| פרסים | פרס ישראל למפעל חיים (2006) |
|
www | |
  | |
התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.
בשל גרעון כספי אליו נקלעה התזמורת, בסוף ינואר 2009 פוטרו כל עובדי התזמורת ונגניה וזאת לאחר כישלון משא ומתן בין הנהלת התזמורת לנציגות הנגנים והעובדים. פירוק התזמורת וסיום פעילותה במתכונתה המקורית הוביל למעשה לפיצולה ולהקמת תזמורת אנדלוסית נוספת. בחודש מרץ 2009 החלה התזמורת לפעול עם רוב הנגנים והעובדים תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" ונקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון", ולאחר מכן שינתה את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון". במקביל הוקמה באותה שנה תזמורת חדשה מטעם עיריית אשדוד בשם "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד". בתחילת 2016, בשל סכסוך עם עיריית אשקלון בנושא תיקצוב התזמורת, עברה "התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון" לירושלים, ושינתה את שמה בהתאם ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". שם התזמורת שונה פעם נוספת והחל משנת 2017 היא נקראת "תזמורת ירושלים מזרח ומערב".[1]
התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988.
ד"ר יחיאל לסרי ומוטי מלכא הקימו את התזמורת האנדלוסית הישראלית בשני גלגולים. ב-1988 הקימו עם סמי אלמגריבי, אליהו בן חמו ואריה אזולאי את המרכז לפיוט ושירה באשדוד; זה שימש ועדיין משמש בית הכשרה לפייטנים ולנגנים בכלים המסורתיים. ב-1994 התפצל המרכז לפיוט ושירה, והתזמורת, בגרסתה החדשה, הוקמה כגוף נפרד ממנו, בשיתוף פעולה עם ד"ר אברהם עילם-אמזלג, אמיל זריהן וישועה אזולאי. התזמורת הוקמה כתזמורת קלאסית עתירת כלי קשת, היא מונה כ-30 נגנים ומורכבת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מכונה בשפת השדה "האותנטים", וכל השאר הם "התזמורת". רוב חברי "האנסמבל האותנטי" הם עולים מצפון אפריקה וילידי הארץ ממוצא מזרחי. נגן הכינור הראשי בהרכב הוא ערבי ישראלי ממג'ד אל-כרום. רוב חברי "התזמורת" הם עולים ממדינות חבר העמים או ילידי הארץ. הנגנים האותנטים מנגנים משמיעה, ואילו התזמורת מנגנת מקריאה בתווים.[2]
מייסדי התזמורת החליטו להפעיל את התזמורת במודל אותו הם מכנים "תזת השילוב", שלסרי הסביר אותה כך: "אנחנו הבנו שמה שלא יוגש באופן קלאסי – לא ייתפס כתרבות. רצינו להכניס אלמנטים של תרבות גבוהה למוזיקה המזרחית. המוזיקה המזרחית הפופולרית תופסת מקום ונכנסת ללגיטימיות הישראלית. אבל הם לא נותנים את הערך הנוסף, את הערך הקלאסי שבלעדיו אתה לא חודר לליבה התרבותית ולקנוניות של התרבות הישראלית. חשוב לנו להיכנס לחברה הישראלית – להיות חלק מהתרבות הישראלית. התפיסה שלנו הייתה שהתרבות הישראלית היא משהו חדש, והיה לנו הרושם שנוצרת כאן תרבות שהליבה שלה מערבית והשוליים מזרחים, וראינו שפער מעמדי מושפע מאוד מפער תרבותי. עובדה שהליבה התרבותית היא ליבה אשכנזית. יש קשר בין השניים, בין פער תרבותי לפער מעמדי".[3]
קיומו של דור ביניים משכיל, מודע לפערים החברתיים (מלכא ולסרי, כמו אחרים בסביבתם, מדגישים את החשיבות שהייתה להשתתפותם בתוכנית פעילי ציבור במסגרת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), שלא עזב את המסגרת המקומית-דתית והמשיך לפקוד את בתי הכנסת כזירה תרבותית ופוליטית – היה המפתח להקמת התזמורת ולייצורה מחדש של תרבות יהודי מרוקו בישראל כתרבות הנהנית מיוקרה.[4]
התזמורת ראתה את עיקר הצלחתה "בבניית קהל מאזינים מנויים גדל והולך, מסור ומתמיד, מקרב בני הדור השני והשלישי לעליות הגדולות מצפון אפריקה ומהמזרח. זאת לצד הצלחה מזהירה גם במרכזי תרבות בינלאומיים. התזמורת האנדלוסית הישראלית נתנה ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוטים היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים". (ציטוט מאתר התזמורת)
מרבית נגני התזמורת מנגנים בכלי נגינה מערביים ולצדם נגנים המנגנים ללא תווים, אלא על פי מסורת העוברת מדור לדור. את המוזיקה מלווה שירה קולית של פייטנים וזמרים למיניהם.
בפעולתה התרבותית וחינוכית קירבה התזמורת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים וגישרה בין מזרח ומערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים.
בשנת 2006 זכתה התזמורת בפרס ישראל למפעל חיים לשנת תשס"ו, כ-12 שנים לאחר הקמתה. בנימוקי חבר השופטים נאמר כי הפרס מוענק: "על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוזיקה האנדלוסית במרכז ההוויה הישראלית. הצלחתה להפוך את המוזיקה האנדלוסית כחלק מן התרבות הישראלית הנשמעת בישראל ומחוצה לה היא תרומה רבת משמעות. שירת הפיוטים והבקשות שהייתה חבויה בין כותלי בתי הכנסת הולכת ומתפשטת בתוך שכבות רחבות כאחת מצבעי התרבות הישראלית בת זמננו. ראויה לציון הדרך הייחודית שבה משלבת התזמורת עולים חדשים מצפון אפריקה ויוצאי חבר מדינות העמים".
התזמורת הקליטה והוציאה לאור מספר אלבומים, בהם עם הסולנים אמיל זריהן וג'ו עמר.
2009 - הווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשנה לאחר קבלת פרס ישראל התזמורת נקלעה לגרעון תקציבי עמוק ובעקבותיו המשכורות של חלק מהעובדים שולמו באיחור או שקוצצו. עובדי התזמורת הביעו מרירות על כך שהם מקופחים בשכר בעוד שעובדים מסוימים בתזמורת מקבלים משכורות גבוהות. על מנת להגן על זכויותיהם, העובדים התארגנו תחת ההסתדרות הכללית, הקימו ועד עובדים וחתמו על הסכם קיבוצי, ובשלב מסוים פתחו בשביתה. הנהלת התזמורת פתחה במשא ומתן עם נציגות ועד העובדים אך תהליך זה נכשל וכך בסוף ינואר 2009 הנהלת התזמורת החליטה לפטר את כל עובדי התזמורת ונגניה. פיטורין אלו היו בעת שביתה חוקית ממושכת של עובדי ונגני התזמורת.[5]
זמן מסוים לאחר מכן בית המשפט הוציא צו פירוק לתזמורת האנדלוסית הישראלית.
נגני ועובדי התזמורת הקודמת המשיכו לעבוד החל מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים". עובדים ונגנים אלו קראו לעצמם "התזמורת האנדלוסית החדשה" (לימים שינו שמם ל"התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית"). באותו זמן עובדי התזמורת עדיין לא קיבלו שכר על עבודתם.
בחודש אוגוסט 2009 ראש עיריית אשדוד באותה עת, יחיאל לסרי (שהיה בין מקימיה של תזמורת זו) החליט להקים תזמורת חדשה מטעם עיריית אשדוד בשם "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד", אשר תנגן גם מוזיקה אנדלוסית. לתזמורת זו הצטרפו מספר קטן מנגני התזמורת הקודמת ("התזמורת האנדלוסית הישראלית"). בחודש אוקטובר 2009 עיריית אשדוד רכשה את שם התזמורת הקודמת מהמפרק שמונה על ידי בית המשפט.
כיום המנהל האמנותי של התזמורת הוא נגן הקמנג'ה[6] אלעד לוי ומנכ"ל התזמורת הוא שלום לוטטי.
בשנת 2023 התזמורת האנדלוסית והמפיק המוזיקלי פטריק סבג בשיתוף פעולה עם בניה ברבי, הוציאו גרסת כיסוי לשיר שינויי מזג האוויר של שלמה ארצי.
תזמורת ירושלים מזרח ומערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תזמורת ירושלים מזרח ומערב
התזמורת החלה לפעול מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" בעיר אשקלון בהשתתפות כ-28 נגנים ועובדים, שהיוו רוב ב"התזמורת האנדלוסית הישראלית".[7] בתחילה היא נקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון". התזמורת ביצעה חזרות וקונצרטים ללא שכר, ובאותה העת פנתה למשרד התרבות על מנת שזה יכיר בה כממשיכת דרכה של "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה, וכך תקבל תקציב מסוים מן המדינה. משרד התרבות בדק את שני הגופים שטענו להיות ממשיכיה של התזמורת הקודמת וב-28 בפברואר 2010 פרסם משרד התרבות ש"התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" בניצוחו של תום כהן ובניהולו של עופר אמסלם קיבלה את הכרת המדינה כממשיכת "התזמורת האנדלוסית הישראלית" שפורקה וכמו כן קיבלה את התקציב לשנת 2009 (רטרואקטיבית). "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" שינתה אז את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון".[8] לאחר מכן, גם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד החלה לקבל תקצוב מחודש ממשרד התרבות.
החל משנת 2016 עברה התזמורת לעיר ירושלים עקב סכסוך עם עיריית אשקלון, וכתוצאה מכך התזמורת מאשקלון הפכה ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". בשנת 2017 שונה שם התזמורת שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירב אהרון גוטמן, "קבלו את התזמורת האנדלוסית הישראלית! – לביקורת המושג רב-תרבותיות בישראל", אלפיים, 33, נובמבר 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מוזיקה | ||
|
פורטל אמנות ישראלית | ||
|
פורטל אשדוד | ||
אתר האינטרנט הרשמי של התזמורת האנדלוסית הישראלית
התזמורת האנדלוסית הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק
התזמורת האנדלוסית הישראלית, ברשת החברתית אינסטגרם
התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר MusicBrainz (באנגלית)
התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר Discogs (באנגלית)- התזמורת האנדלוסית הישראלית, דף שער בספרייה הלאומית
- התזמורת האנדלוסית הישראלית, באתר פרס ישראל
- נגני התזמורת האנדלוסית התבצרו במשרדים, באתר ynet, 25 בינואר 2009
- נעם בן זאב, למה שקעה התזמורת האנדלוסית?, באתר הארץ, 2 בפברואר 2009
- ציפי שוחט, התזמורת האנדלוסית: קקופוניה, באתר הארץ, 16 ביוני 2009
- שירה אוחיון, מאבק עובדי התזמורת האנדלוסית – עדכונים ותמונת מצב, "קדמה", 21.7.2009
- מרב יודילוביץ', "באנדלוסית רעבים ללחם", באתר ynet, 8 בנובמבר 2009
- בילי מוסקונה-לרמן, מנגינת הניצחון של חברי התזמורת האנדלוסית, באתר nrg, 26 במרץ 2010
- אריאל וולף, סימפוניה לדרבוקה ועוד, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2006
- משה צ'יטיאת, סיקור הופעה: הכנסייה האנדלוסית, באתר Music News, 13 בספטמבר 2012, ארכיון האינטרנט
- כמו הפילהרמונית , רק יותר שמח- התזמורת האנדלוסית אשדוד, באתר וואלה, 20 בינואר 2015
- יוסי חלילי, עכבר העיר אונליין, התזמורת האנדלוסית אשדוד: בועטת בבטן ומקרבת לבבות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2015
חגי חיטרון, האנדלוסית אשדוד: האם נהניתי מהסיבה הלא נכונה?, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2019- התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מבצעת את "דיאלי" מתוך פסקול הסרט סאלח, פה זה ארץ ישראל במסגרת מפגשי "פסקול הלב", פברואר 2020
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל אפלרויט אלמוג בן זכרי, בגלל סכסוך עם העירייה, התזמורת האנדלוסית אשקלון עוברת לירושלים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
- ^ מירב אהרון גוטמן, קבלו את התזמורת האנדלוסית הישראלית, אלפיים https://www.academia.edu/10066345/קבלו_את_התזמורת_האנדלוסית_הישראלית_לביקורת_מושג_רב_התרבותיות_בישראל
- ^ מירב אהרון גוטמן, תזמורת קלאסית מזרחית, תיאוריה וביקורת https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/תזמורת-קלאסית-מזרחית-על-הבניה-חברתית-ש/
- ^ מירב אהרון גוטמן, תזמורת קלאסית מזרחית
- ^ מרב יודילוביץ', התזמורת האנדלוסית פיטרה את עובדיה, באתר ynet, 28 בינואר 2009
עופר וולפסון, "הופסקה פעילות התזמורת האנדלוסית הישראלית", באתר "News1", 28.1.2009
יובל אזולאי, נגן הוויולה המצטיין יחזור לשמור במפעל, באתר הארץ, 30 בינואר 2009 - ^ אלעד לוי, נגני התזמורת | התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, באתר www.andalusit.co.il
- ^ מרב יודילוביץ', תזמורת חדשה-ישנה, באתר ynet, 22 במרץ 2009
- ^ מרב יודילוביץ', ניצחון לנגני התזמורת האנדלוסית, באתר ynet, 28 בפברואר 2010
חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, איזה תזמורות תזכה בתמיכת משרד התרבות, באתר הארץ, 4 במרץ 2010